זקוקה לעצה

STELLA M

New member
זקוקה לעצה

אני אחות בכורה מבין ארבעה ילדים, שההפרש ביני לבין אחותי הקטנה הוא משמעותי (כמעט שמונה שנים).
אחותי הקטנה בת 20 עוד מעט (וכך ניחשתם את גילי :)), התגייסה לפני שנה וקצת לגל"צ (שירות מאוד אינטנסיבי).
ניתן לומר שמאז שהיא הייתה ילדה היא הייתה פרפקציוניסטית. כשהייתה בבי"ס יסודי היא עברה התעללות מקרב ילדי כיתתה ואף נידוי חברתי, אך בתיכון היא תמיד הייתה מוקפת בהמון ילדים, הייתה יו"ר וועד תלמידים והייתה מבין הבנות המקובלות ביותר בשכבתה (חשוב לציין שהיא יפיפיה).

השינוי שלה התחיל בערך חצי שנה לפני הגיוס, היא החלה להשמין (אני מאמינה שעלתה בסביבות ה-20 קילו, שבצבא כולם אומרים שזה סטנדרטי, אבל אני לא חושבת שזה קשור).
היא ממש לא נעימה, מזלזלת בי ובשאר בני המשפחה, ההורים שלי מתייחסים אליה כמו אל מלכה- אבא שלי מכין לה כל בוקר ארוחת בוקר של מלאכים, מעיר אותה (למרות שהיא צורחת עלי ושהוא בכלל מתקרב אליה לחדר), מכין לה אוכל לצבא, נותן לה את האוטו כך שתהיה ניידת, ובכלל כל הבית הולך על ביצים (אני לא גרה אצל ההורים, אבל אני הרבה פעמים נמנעת מלבקר כשהיא שם).

היא משרה אווירה ממש לא נעימה סביבה, וכשמעירים לה היא צורחת ותוקפת.
האם זה נשמע כתסמין של דיכאון? אשמח לחוות דעת מקצועית אם יש כזאת....

תודה מראש על העזרה
 
העלייה במשקל

עלייה של 20 קילו תוך כמה חודשים, או אפילו תוך שנתיים (לא כתבת כמה זמן בדיוק) מדליקה בהחלט נורה אדומה.

זה די ברור שמשהו אצלה השתבש, רק קשה לדעת מה.
 
שרות אינטנסיבי ופרפקציוניזם

הי סטלה, כל הכבוד על האיכפתיות שלך מאחותך, בקלות היית יכולה לא להתייחס ולהעביר הלאה.

לעצם העניין - נראה שאחותך לוקחת את החיים מאד מאד ברצינות, פרפקציוניסטית, משרתת בגל"צ ובכלל עם עצמה.
לא נראה לי שהיא אוהבת את עובדת העליה במשקל - וזה יוצר אצלה לחצים גדולים יחד עם לחצי היום יום בסביבה מאד תחרותית בצבא.

מצד שני - עצם האחזקה המלכותית של אבא שלך - לארוחות בוקר (מי צריך) אוכל לצבא (מי צריך) אוטו וכו' יוצר פער גדול בין התחושות שלה את עצמה לבין ההתייחסות שלו אליה, מה גם שאני לא בטוחה שזה מתאים לה (להיות כמו ילדה שמעירים אותה, עושים לה ארוחת בוקר וכו) זה כייף אבל כבר לא כל כך מתאים לגיל,,

כנראה שהיא לא יודעת איך להוציא החוצה את הלחצים והכעסים העצומים שלה - והיא מוציאה אותם על אוכל (שזה באמת די אופייני לצבא) ועל כעסים בתוך הבית - כי מחוצה לו - היא צריכה להיות מושלמת.

נראה לי שתתני לה קצת יותר זמן לעכל את עצמה, תנסי לא להיפגע כי זה לא נגדך, ואולי בזמן של שיחה טובה - תשאלי אותה אם היא מרוצה מהמצב - ואולי זה הזמן לטפל בעצמה.

בהצלחה,,

דנה שלמון
תרפיסטית באומנות M.A.
מתמחה בהפרעות קשב ומשברי חיים
 
למעלה