זקוקה לעצה
שלום לכן אני נכנסת לפורום כסמויה זמן מה ועכשיו אזרתי אומץ לכתוב. אני זקוקה לעצתכן. אני נשואה עם ילדים בשנות הארבעים. לפני כשנתיים הכרתי מישהי, גם היא בגילי ובמצבי (נשואה עם ילדים). מערכת היחסים ביננו עד לפני כחודשים היתה חברית בלבד. לפני כחודשים התחילו "ליפול לי האסימונים" והבנתי שהקשר שונה והתחילו לעוף לי פרפרים בבטן. התקרבנו מאוד בתקופה האחרונה, אך עדיין במישור החברות שאינה אינטימית. במהלך התקופה רמזתי מספר פעמים שאני שמחה לפגוש אותה וכו', לא היתה תגובה ממנה אך היא המשיכה לקבוע איתי פגישות. יש ביננו תקשורת גלויה ודיברנו בכנות על נושאים רבים, לרבות אישיים, אך לא דיברנו על הקשר ביננו. בשיחות הטלפון האחרונות ביננו, בהן דיברנו על עניינים אחרים, שמעתי מבוכה בקולה, אבל אני לא יודעת האם מה שאני רואה הוא המציאות או שזה מה שאני רוצה לראות. שתינו נמצאות בתפקידים בכירים וההשלכות לחשיפה כבדות. לא היה לי נסיון עם נשים בעבר, ואני גם לא נכנסת כרגע לסוגית ההגדרה או הארון. אני לא יודעת מה לעשות, מצד אחד הפרפרים השתלטו לי על כל הגוף ואני לא מפסיקה לחשוב עליה בכל שעות היום והלילה, וכבר לא יכולה עם חוסר הודאות, מצד שני אם היא לא בעניין, אני חוששת לאבד את החברות. ברור לי שיש קושי לתת עצות בלי להכיר ולשמוע את שני הצדדים, אך בכל אופן, אני מניחה שיש כאן כאלו שהיו במצבי, ואשמח לשמוע מנסיונן, וגם מאחרות. תודה מראש
שלום לכן אני נכנסת לפורום כסמויה זמן מה ועכשיו אזרתי אומץ לכתוב. אני זקוקה לעצתכן. אני נשואה עם ילדים בשנות הארבעים. לפני כשנתיים הכרתי מישהי, גם היא בגילי ובמצבי (נשואה עם ילדים). מערכת היחסים ביננו עד לפני כחודשים היתה חברית בלבד. לפני כחודשים התחילו "ליפול לי האסימונים" והבנתי שהקשר שונה והתחילו לעוף לי פרפרים בבטן. התקרבנו מאוד בתקופה האחרונה, אך עדיין במישור החברות שאינה אינטימית. במהלך התקופה רמזתי מספר פעמים שאני שמחה לפגוש אותה וכו', לא היתה תגובה ממנה אך היא המשיכה לקבוע איתי פגישות. יש ביננו תקשורת גלויה ודיברנו בכנות על נושאים רבים, לרבות אישיים, אך לא דיברנו על הקשר ביננו. בשיחות הטלפון האחרונות ביננו, בהן דיברנו על עניינים אחרים, שמעתי מבוכה בקולה, אבל אני לא יודעת האם מה שאני רואה הוא המציאות או שזה מה שאני רוצה לראות. שתינו נמצאות בתפקידים בכירים וההשלכות לחשיפה כבדות. לא היה לי נסיון עם נשים בעבר, ואני גם לא נכנסת כרגע לסוגית ההגדרה או הארון. אני לא יודעת מה לעשות, מצד אחד הפרפרים השתלטו לי על כל הגוף ואני לא מפסיקה לחשוב עליה בכל שעות היום והלילה, וכבר לא יכולה עם חוסר הודאות, מצד שני אם היא לא בעניין, אני חוששת לאבד את החברות. ברור לי שיש קושי לתת עצות בלי להכיר ולשמוע את שני הצדדים, אך בכל אופן, אני מניחה שיש כאן כאלו שהיו במצבי, ואשמח לשמוע מנסיונן, וגם מאחרות. תודה מראש
