זקוקה לעצה

michal1974

New member
זקוקה לעצה ../images/Emo5.gif

בוקר טוב, אני אם לתינוק בן 11 חודשים. הבעיה קשורה לחמותי ואני זקוקה לעצה כיצד לנהוג. חמותי נוהגת כשהיא רואה את בני לתת לו מחמאות מסוג "איזה בובול יפה" או "איזה ביצים גדולות" וכו´. ה"מחמאות" האלה מוציאות אותי מדעתי וביקשתי מספר פעמים להפסיק אותם (אני חושבת שיש לבני מספיק דברים אחרים שניתן להחמיא לו עליהם...). כאשר שוחחתי עם בעלי על הנושא הוא כעס וטען שאני באה ממשפחה "קרה" ואין שום דבר פסול בעניין. גם כאשר הסברתי שחשוב מגיל צעיר ללמד את בננו שלאף אחד אסור לגעת באברים המוצנעים, הוא עדיין חשב שהשתגעתי (הרי זו אמא שלו). השבוע היא ביקרה אותנו וניגשה איתי לחדר בזמן שהפשטתי את בני לקראת המקלחת. היא הרימה אותו מהמיטה ואז לפתע הרימה אותו גבוה יותר ונישקה את האיבר המין שלו. מיותר לציין שכמעט התעלפתי באותו הרגע (בעלי לא היה בחדר), הערתי בקול כועס (אבל השתדלתי שלא לצעוק ליד בני) שלא מנשקים אותו שם. כמובן שהיא לא הבינה מה לא בסדר. חיכיתי יום כדי להרגע וניגשתי לבעלי וביקשתי שישוחח איתה ויסביר לה שהתנהגות שכזו לא מקובלת. התגובה שלו היתה "טוב אז היא לא תבוא יותר" (ה"מחמאות" ניתנות גם אצלה בבית). הסברתי לו שאין לי בעיה עם זה שהיא באה (להיפך היא לא באה הרבה ואני תמיד מציעה), אבל חשוב לי לגדל את הבן שלנו בצורה מסויימת. הוא אמר שידבר איתה. הבוקר הזכרתי לו לדבר איתה, אבל הוא אמר שאין לו מה להגיד לה. מה לעשות? אני לא רוצה להתעורר עוד כמה שנים ולהסביר לעובדים הסוציאלים - שלא ידעתי ולא ראיתי... (כן, אני יודעת שאני מקצינה אבל התחושה שלי מאוד לא נעימה אחרי המקרה). תודה! מיכל
 

אפרתש

New member
מוכר ועצוב

אצלנו זה לא בדיוק אותו דבר (לשמחתי לנגה אין בולבול), אבל גם אני משתגעת מחוסר יכולתה של חמותי לכבד מה שבעיני נחשב פרטי. בהתחלה, בכל פעם שהיא היתה בסביבה כשהחלפתי לנגה חיתול, ישר האף של חמותי היה מתיצב שם, עם הערות על מראה הפיפי וטיב היציאה. הפסקתי לחלוטין להחליף לידה. הייתי עוברת לחדר השני. היא נשמעת פחות בעייתית מחמותך, ולכן אולי היא נפגעה - אבל הפסיקה לבוא אחרינו. אז אל תחליפי חיתולים לידה. וגם אם את אוהבת שהילד מסתובב ערום - איך שהיא מגיעה, תלבישי אותו. אגב - נשמע שבעלך גם הוא לא מבין מה מפריע לך (כמו שאמרת - ככה הוא גדל), אז אולי כדאי שקודם כל תיישרו את הדברים ביניכם, ותסכימו שבדברים כאלה גם אם אין הסכמה, אפשר להסכים לכבד את רגשותיו של מי שיותר רגיש.
 

חני ב

New member
לא מאמינה לאשר קוראות עיניי

היא פשוט לא נורמלית!!!!!!!!!!!!! קראתי מהר לבעלי שיקרא גם הוא מה שכתבת. אל תוותרי לה...תעמדי על שלך גם אם זה יביא לפיצוץ ביניכן.
 

חוה 1

New member
אני מסכימה עם הרגשתך.

אני לא חושבת שאת מקצינה, ההתנהגות של חמותך ממש לא במקום. נראה לי שמבעלך לא תבוא העזרה אם הוא לא מבין שזה לא בסדר הוא לא ידבר עם אמו. את צריכה להגיד לה את הדברים בצורה מאד ברורה וחד משמעית את לא תקבלי "מחמאות" מהסוג הזה בשום אופן . הסיטואציה מאד מביכה אבל את חייבת לעמוד על שלך בכל הכוחות שיש לך.
 

אינדיגו

New member
מיכל אהלן , אנסה מעט:

אין ספק שאם זה לא מתאים לך , זה אמור להיפסק. מצד שני , יש להיות עדינים באופן הטיפול בעניין , במיוחד כאשר בעלך לא מבין מה את נזעקת כל-כך. אני חושב שבהחלט הגזמת עם עניין התעוררות מאוחרת ועובדים סוציאליים אך לא נורא. בקשר לחמותך , אין לי ספק שזה ביטוי (מסויים מאוד) של אהבה שלה לנכד. כנראה כך היא ראתה שעושים בסביבה אצלה ,וכך היא עושה. תוכלי אולי לשוחח איתה ישירות , לא ליד הילד כאשר היא מתלהבת מהחבילה
הנאה... אלא יחד עם בעלך בניחותא , ולומר לה שהסגנון הזה לא נראה לך ושאת מבקשת ממנה לבטא אהבה באופן אחר , קצת שונה. אני משוכנע שחמותך
"חרמנית" ככל שתהא , תבין לפחות שזה לא מתאים לך ותחדל. רצוי שכל עניין עם חמות יפתר באופן רגוע ומוסכם , העניין מאוד עדין , ואני מבין באיזה לופ נמצא בעלך אעפ"י שאני הייתי מתנהג באופן שונה ממנו , מכיוון שגם לי נראה שהדרך של הסבתא קצת מוזרה. אין לי ספק - שיחה ישירה בנינוחות ועדינות בנוכחות כל הצדדים תפתור או תפסיק את העניין מצידה.
 

לאה_מ

New member
אני מאד מסכימה עם אינדיגו

ויש לי שאלה: "איזה בולבול יפה" או "איזה ביצים גדולות" זה כל המחמאות שהיא נותנת לו, או שהיא אומרת גם "איזה עיניים יפות", "איזה פה מתוק", "איזה ילד חכם", "כמה מתוק אתה מדבר", "איזה בטן שמנמנה".... כי אני חושבת שאולי יש כאן רגישות שלך בתוך מבול שבחים של הסבתא, שכל דבר בנכד שלה נראה לה מתוק וראוי להתפעלות. אגב - רגישות שלך זה לא דבר רע, וזה בהחלט נתון שיש להתחשב בו ולכבד אותו. פשוט התכוונתי להדגיש את ההבדל בין המצב שאלו הן המחמאות היחידות שלה (שאז זה באמת נשמע מוזר) לבין מצב שזה חלק מההתפעלות הכללית שלה ממנו, והשבחים שלה לא פוסחים על אף חלק מהגוף. אני רוצה לחזק גם את הנקודה שהעלתה אפרתש, לגבי הזכות לפרטיות - היום בנך עדיין צעיר מאד, ולכן את משמשת כשומרת הפרטיות שלו (ולכן הרגישויות שלך מקבלות משקל יתר במשוואה הזו). מחר הוא יגדל, וידע לומר לבד על מה נוח לו לקבל מחמאות/הערות ועל מה לא נוח לו. גם באספקט הזה, הגישה שלך קובעת הרבה מאד, ואני חושבת שכולנו הולכים על הקו הדק שבין לשדר לילדים את הלגיטימיות שבהנאה מגופם, שבקבלה של גופם, שבראיה את עצמם - כולם - כיפים, לבין הרצון שלנו ללמד אותם להגן על עצמם (בעיקר בהקשר של הטרדה מינית, אבל לא רק).
 

אפרתש

New member
שמירה על פרטיות הילד - קלעת לרגשותי

זו בדיוק ההרגשה שמלווה אותי - כל עוד נגה לא מסוגלת לסמן מה טוב / מתאים לה, אני מנסה לעזור (לפי רגשותי וערכיי, כמובן). היום כבר קורה לא מעט שחמותי עושה לנגה כל מיני דברים ונגה מגיבה ב"די" ו"לא רוצה". לפעמים חמותי לא מתיחסת, ואז אנחנו אומרים לה שאנחנו מבקשים להתייחס למה שנגה אומרת. בעלי מנסה להסביר לה שבפעולותיה היא עלולה להמאיס את עצמה על הילדה, אבל נראה שזה משהו שפשוט לא עובר. כנראה יש דברים שטבועים בנו נורא חזק, בפרט אצל אנשים מבוגרים.
 

michal1974

New member
היא בהחלט מחמיאה לו

פחות מחמאות גופניות אבל יותר מחמאות על זה שהוא חכם וכו´... גם כשהוא יהיה ילד גדול וידע מה מותר ומה אסור אני חושבת שהגבול בין זר ברחוב לבין בן משפחה קרוב הוא דק ומבלבל מאוד. ברור לי שהכוונות שלה טובות (היא באמת אישה חמה וטובה) השאלה מה עושים מכאן? תודה, מיכל
 

חני ב

New member
כוונות טובות או לא

זה ממש לא קשור. היא עושה מעשה מאד מאד לא נכון. תסבירי לה את זה.
 

vered4

New member
אי אפשר לדעת

אולי היא עברה איזה סוג של פגיעה מינית בעצמה, ולכן המושגים שלה, קצת "מסובבים".
 

דסי אשר

New member
אני לא רוצה להקצין, לא להפחיד

אבל מחקרים ועובדות בשטח, בנושא התעללות מינית בילדים- מדברות הרבה על אינססט- על יחסי מין עם קרובי משפחה. קשה לי לכתוב דברים כאלה בפורום, קשה עוד יותר לשמוע. לנו, העובדים הסוציאליים, הידע ישנו, מוכר וכואב מאד. אני לכן, לא הייתי מוכנה מעולם לעבוד בתחום של פקידי סעד לחוק הנוער, ולא בגופים שמטפלים בילדים שהתעללו בהם הוריהם, ועוד יותר בתחום האיום והנורא הזה. אני כותבת לא כדי להפחיד, אל כדי להסביר, שיש מקום לפחדים שלך מיכל, אפילו אם אין לך הידע המקצועי שלי. גם לא אומר שזה יקרה, משום שהסבתא עושה זאת. אבל , דברים קורים, וילדים מקבלים את ההורה/המבוגר/קרוב המשפחה/הדוד/השכן הטוב כבוגר מציל, יודע, שומר עלי, ולכן התמונה של התהליך כל כך קשה לאיתור, וכל כך קשה לטיפול. מה שחשוב לעשות,זה קודם כל לישב, את הענינים בשקט עם הבעל- כמו שכבר כתבו לפני. אולי לעשות סימולציה עם חברה - בה ברור שאת לא מדברת מתוך עמדה רגשית, אל מתוך מצב /עמדה הגיונית. כאשר אנחנו נרגשים, שומעים רק את הרגש לנו, ולא את התוכן. מאחר והנושא כל כך טעון, ואני מבינה אותך, אולי באמת כדאי לעשות חזרות. אני משתמשת בטכניקה זו לגבי עצמי, כי כולי "פצצת רגש אחת גדולה" . דסי
 

vered4

New member
הסיבה שמתקבלת הרגשה לא נוחה

מהסיפור הזה, היא בגלל שאלה המוסכמות שאנחנו גדלים איתן. אולי יש חברה שבה זה היה מתקבל אחרת. מה שהחמות עושה, מרגיש לא נכון על ידי כולם, מלבדה ומלבד בנה שרגיל לסיטואציה. אז קודם כל כדי שאפר יהיה להסביר לה מה הבעיה, צריך לחשוב טוב, איזה כפתורים מפעילה ההתנהגות שלה, ועל מה התגובה "יושבת". חוץ מזה היא לא מקבלת את זכות האם, להחלטה לגבי בנה, שזה מאוד פולשני מבחינתה. אפשר רק לדבר ולדבר, עד שהיא תבין.
 

לאה_מ

New member
אגב...

אני לא חושבת שהייתי מרגישה לא בנוח, אם בתוך ים המחמאות שילדי מקבלים מהסבים והסבתות, היו גם "איזה בולבול מתוק" או "איזה טוסיק חמוד". אני בהחלט חושבת, שכאשר האם מרגישה לא בנוח עם המצב, היא צריכה לשוחח עם החמות וגם להשתדל לא ליצור מצבים שיגררו תגובות מהסוג הזה (ואפרת נתנה עצה מצויינת - פשוט ללכת לחדר השני, ובהמשך - לא לבקש עזרה ברחצה (אפילו לסגור את הדלת בחדר האמבטיה כשאת רוחצת אותו) או בהחלפת חיתול או בהלבשה, ואז לא יהיו לה הזדמנויות לשבח את אבריו האינטימיים של התינוק).
 

ציפי ג

New member
ואם זה לא היה נוגע לאבריו המוצנעים

זה לא היה משגע אותך? משפט מפתח אצל חמותי - איזה חבל שהם בנים, הם כ"כ יפים שזה בזבוז. אני מסכימה שבני יפים, אבל אני לא חושבת שזה חיוני שבנים יהיו מכוערים. יש להורים ולחמיות משפטי מפתח שלא משתנים, על כל מיני נושאים. גיסותי למשל לא סובלות שאמא שלי מציינת את העובדה שילד מסוים שובב (אמא שלי מאוד אוהבת שובבים). אצלן זה מתקשר להתנהגות לא טובה. אמא שלי לא תשנה את דיבורה, לא משום שהיא לא מבינה שהן לא אוהבות את זה, אלא משום שהיא חושבות שזה מתוק שילד שובב. את יכולה למנוע את הדיבור על הנושא אם היא לא תפשיט אותו, או לא תהיה לידו כאשר הוא עירום, אבל לא נראה לי שיש ליחס לכך איזו משמעות מעבר לשיח סבתות אדיוטי. וד"א אחת התוצאות של השיח הזה של חמותי, הוא שאני לא מגיעה אליה כמעט אף פעם. אם בעלי מוכן להתמודד עם זה - תפדל. לילדים זה לא מפריע. הם רגילים שסבתא שלהם מתלהבת מזה שילד בן שנתיים יודע שהיא סבתא ולא סבא, ומזה שהיא לא נוגעת בהם, ומזה שהיא מפחדת כל הזמן שהם יתפרקו. אותי זה משגע - ולכן אני לא שם.
 

michal1974

New member
זו באמת אני...

שירי היא חברה טובה ואני שמחה שהיא העלתה את הנושא גם בפורום שלכם. תודה!
 

אי-מייל

New member
למיכל-מציצים...

ממה שתארת נראה לי שחמותך באה מסביבה תרבותית שמקדשת את הזכריות ואת המסר הזה היא העבירה גם לבעלך.אני מציעה לך לנסות לתפוס איתה שיחה בזמן שהיא נינוחה ואולי כדאי אפילו שבעלך לא בסביבה כדי שזו תהיה שיחת נשים ותסבירי לה שהיא סבתא נהדרת ואוהבת אבל רק הדבר הקטן הזה מפריע לך ומאוד תודי לה אם היא תשתדל לא להתנהג כך. שלך[ חנה גונן
 
למעלה