זקוקה לעצה שלכן...
שלום לכולן,
נושא שאולי מעסיק חלק מכן, ומעסיק אותי בהקשר מאוד מסוים כרגע (שלא אכתוב כאן עקב אווטינג) זה הנושא של גבולות.
איך אתן מצליחות (או אולי לא?) לשים גבולות לאחרים, במיוחד כשמדובר במשהו שחשוב ומהותי עבורכן?
יש לי קושי להציב גבולות למישהי, שאנחנו עושות משהו חשוב ביחד. יש לי קושי להגיד לה: "עד כאן אני מוותרת לך, אבל על זה אני לא מוכנה לוותר"..."את זה אני מוכנה לקבל, אבל בעניין אחר אני אהיה זאת שתקבע"...
מדובר על משהו שמשמעותי מאוד עבורי, ולכן אני לא ממש יכולה להגיד או שאת עושה כמו שאני רוצה, או שאני מפוצצת את זה...ומצד שני איך אני שומרת על הייחודיות שלי, על מה שמהותי עבורי?
אני יודעת שזה נשמע קצת עמום כי אתן לא יודעות במה מדובר, אבל אני שואלת ברמה העקרונית...
כי גבולות זה יכול להיות גם בהקשר של אוכל, או קשר עם אנשים וכד'...
אני יודעת שיש לי בעיה עם גבולות, לא רק בהקשר של אנשים אחרים, אלא גם בהקשר שלי עם עצמי...לדוגמה: כמה לשבת ליד המחשב, ומתי לא? (בלי לעייף את העיניים, ובלי לחטוף מיגרנה) עד איזו שעה להיות ערה ומתי לחייב את עצמי ללכת לישון? וכד'...אני לומדת את הגבולות האלה (ולכן אני גם נמצאת הרבה פחות בפורום
, אבל מצד שני פיזית אני מרגישה הרבה יותר טוב!!!)
האם למישהי מכן יש רעיון?
מצד שני יש לי צורך לביטוי, צורך להיות עצמאית ולקחת את ההחלטות בעצמי דווקא בגלל הילדות שהייתה לי, והשנים בכת, בהן החליטו בשבילי. גם נושא הביקורת רגיש עד הקצה...
מרגישה אובדת עצות ונורא לבד עם ההתמודדות הזאת...
לבשה.
שלום לכולן,
נושא שאולי מעסיק חלק מכן, ומעסיק אותי בהקשר מאוד מסוים כרגע (שלא אכתוב כאן עקב אווטינג) זה הנושא של גבולות.
איך אתן מצליחות (או אולי לא?) לשים גבולות לאחרים, במיוחד כשמדובר במשהו שחשוב ומהותי עבורכן?
יש לי קושי להציב גבולות למישהי, שאנחנו עושות משהו חשוב ביחד. יש לי קושי להגיד לה: "עד כאן אני מוותרת לך, אבל על זה אני לא מוכנה לוותר"..."את זה אני מוכנה לקבל, אבל בעניין אחר אני אהיה זאת שתקבע"...
מדובר על משהו שמשמעותי מאוד עבורי, ולכן אני לא ממש יכולה להגיד או שאת עושה כמו שאני רוצה, או שאני מפוצצת את זה...ומצד שני איך אני שומרת על הייחודיות שלי, על מה שמהותי עבורי?
אני יודעת שזה נשמע קצת עמום כי אתן לא יודעות במה מדובר, אבל אני שואלת ברמה העקרונית...
כי גבולות זה יכול להיות גם בהקשר של אוכל, או קשר עם אנשים וכד'...
אני יודעת שיש לי בעיה עם גבולות, לא רק בהקשר של אנשים אחרים, אלא גם בהקשר שלי עם עצמי...לדוגמה: כמה לשבת ליד המחשב, ומתי לא? (בלי לעייף את העיניים, ובלי לחטוף מיגרנה) עד איזו שעה להיות ערה ומתי לחייב את עצמי ללכת לישון? וכד'...אני לומדת את הגבולות האלה (ולכן אני גם נמצאת הרבה פחות בפורום
האם למישהי מכן יש רעיון?
מצד שני יש לי צורך לביטוי, צורך להיות עצמאית ולקחת את ההחלטות בעצמי דווקא בגלל הילדות שהייתה לי, והשנים בכת, בהן החליטו בשבילי. גם נושא הביקורת רגיש עד הקצה...
מרגישה אובדת עצות ונורא לבד עם ההתמודדות הזאת...
לבשה.