זקוקה לעצה דחופה

[קארניו]

גם ההתרפסות שלך כלפי בעלך זקוקה למינון

בסופו של דבר ההיענות למחזר היא סימפטום לזוגיות שלכם שהיא בכלל לא טובה ולא תומכת ולא מבינה " כמו שציינת בטעות ובעצם היא זו שגרמה להוציא את השד מהבקבוק , קרי, את הבעייתיות של חיי הנישואים .

נכון שיכולת להתמודד בדרכים אחרות ויותר בוגרות מאשר לבחור בדרך הקלה של בריחה לחיזורים מחמיאים ,אבל את לא צריכה להרגיש כמו שרלילה בוגדנית
ובעלך חייב להבין שגם לו יש חלק לא מבוטל בסדקים שנוצרו ושניכם צריכים לטפל בדחיפות ביחסים ביניכם ובגורמים שהביאו
אותך להכניס מחזר לחייך.

אני לא מקילה ראש בהתנהגות חסרת האחריות שלך אבל את עונשך כבר קיבלת ועכשיו הגיע הזמן שתתמקדו בהבראת נישואיכם באמצעות טיפול זוגי .

 

[Alice in wonder]

שכחת להדגיש

11 מלים

 

[קארניו]

שכחתי לסיים הדגשה אחרי 11 מילים

ולכן בטעות הכל יצא מובלט

 

[seeyou]

איך אחזיר את האמון של בעלl בך?

?

להבנתי,זה לא יקרה לעולם גם אם תנסי לרצות אותו כל הזמן

מערכת היחסים שהיה ביניכם כבעל ואישה(עם 4 ילדים) לא יחזור ולא חשוב איזה טיפולים תעברו



יוסי

 

[קארניו]

מה שהבנתי מדבריך

שנותרו לה שתי אפשרויות :
1.או ללקק את הרצפה שעליה הוא דורך
2. או לסיים את הנישואים

כך או כך (על פי הדעה שלך)השליטה והכוח נשארים אצלו והוא רשאי להצליף בה ככל העולה
על דעתו כי האמון שלו בה התנפץ לרסיסים לעולמי עד.

מזל שלא כולם חושבים כמוך .....

 

[seeyou]

ישנם עוד כמה "אפשרויות"

היא מסוגלת לשכנע את בעלה שהקשר שלה מחוץ לנשואים יכול רק לשפר את הקשר שלהם כבעל ואישה

סיום הנשואים כפי שאני מבין זה לא בא בחשבון בעתיד הקרוב בגלל שבעלה הוא גבר "חלש" ומאוד אוהב אותה ולא חשוב מה היא תעשה או עם מי היא תעשה אלא אם היא תירצה בכך.

מזל שלא כולם חושבים כמוני?

אני סולח להם

ההגיון של אחרים

אומר שמותר/רצוי לאישה בגילה/מעמדה להחזיק מחזר/מאהב

ב עידן לואי הארבעה עשר היה מקובל (1643 - 1715

בימינו לא מקובל אפילו בצורה רשמית אפילו לא בחוגי המפורסמים/ עשירים למרות שקיים בצורה שקטה באחוז לא קטן של האוכלוסיה

 

[czar]

הדבר האחרון שניתן לייחס לך זאת תמימות אבל....

אם את רוצה לשקם את מערכת היחסים עם בעלך, קודם כל תתחילי במערכת יחסים עם עצמך, תכתבי על דף מה המטרות ומה את רוצה להשיג באמת באמת ורק אחרי שתהיי שלמה אם זה שאת רוצה את בעלך תתחילי לעצב את עצמך.
תתחילי בכך בתפסיקי להתרפס בפני בעלך, התרפסת מספיק וזה לא עוזר, מה שהיה הוא שהיה ולא בר שינוי ואת צריכה לאזור כוחות ולהגיד לבעלך בנוקשות - מה שהיה שייך להסטוריה, ברור לי שאנחנו במשבר והסיכוי לאיחוי השברים באופן מלא קלוש אבל אתה חייב להחליט אחת אולתמיד אם אתה כאן אז כולך כאן ואם אתה לא, בו נשב ונחליט איך אתה מפסיק להיות כאן, אבל החלטה זאת או אחרת, לא עוסקים יותר בעבר.

ההרס שגרמת לאמון בלבד הוא מטורף, היית צריכה להשתולל שהוא העיז לחטט לך בטלפון. ולבסוף - בחיאת, מה בסך הכל קרה, קצת פלירטט עם מישהו אחר, אז מה קרה?!! (זה בהנחה שאני מאמין למה שסיפרת)

 

[looking 4the]

אז נכון

מעדת ...אחרי 20 שנות נשואים ...מעדת.
וביקשת סליחה..ושוב ביקשת ..ובכית ואת מנסה לתקן , ולכפר ו....

לדעתי , תני לו ללכת.
הוא רוצה ללכת ?...תני לו ללכת.
אל תתחנני , אל תבכי , אל תפגיני חולשה. (למרות שחולשה זאת לא בושה).
תגידי לו .."אני אוהבת אותך , לא רוצה שתלך אבל אם אתה לא יכול אז נפרד ).

תנסי את הטקטיקה הזאת .
נראה לי שהיא תעבוד.

אולי הוא צריך קצת זמן לבד כדי להבין מה הוא איבד.

בהצלחה

 

[שילה1]

בדיוק.שחררי אותו,וכל האיום של "אלך" לא יעבוד.

אולטימטומים לא עובדים בזוגיות.
וביחס לבעלך-נהג בטפשות וילדותיות כשהעיז בכלל לפנות למאהב,ו/או לאשתו.ולהגיע ולנסות להכות-נו באמת....
בקיצור:בעלך נוהג כילד ומתעלם מהבעיה.את היא הבעיה,הזוגיות שלכם שמשהו כנראה חסר בה,ולא המאהב ואשתו.
בעלך בדרכו הילדותית חושב שהוא ישלוט במצב,יצליח לטפל,ולפתור את הבעיות בדרך שיכניע אותך.
יקירתי-זה לא עובד,וגם הזוגיות שלכם כבר ממש לא.

 

[שילה1]

ותגידי-גם את בדקת לו את הפלאפון פעם ?

אנימניחה שלא,ולכן-מהיכן לקח את החוצפה הזו?זו הפרטיות שלך!
בקיצור-גדלת ילד!

 

[nowonder]

תגידי, על מה את מתחרטת?

(זו שאלה אמיתית, לא סרקסטית).

 

[רפסודיה]

איך תתקני כשאינך יודעת מה מקולקל בעיניך?

רגשות אשמה לא יקדמו אותך לשום מקום פתור, זה כמו לשחות בביצה עכורה. שימי אותם כעת הצידה וטפלי קודם כל בעצמך. אם בעלך לא מוכן ללכת לטיפול זוגי לכי לטיפול לבד!
את צריכה להבין שקשרים ארוכים הם עניין מורכב ביותר. הקשר האפלטוני שעשית הוא לא העוולה הגדולה ביותר שמתרחשת בתוך הקשר הזוגי אלא הוא סימפטום למשהו שמתרחש בתוך הזוגיות שלכם וגם בינך לבין עצמך.
את כולך עסוקה כרגע בלרצות את בעלך ומתעלת את כל הטלטלה הרגשית של שניכם, ובמיוחד את כל האנרגיה שלך, לעסוק במה שהוא שולי כרגע, במקום להבין את עצמך.
לא הגעת לזה ככה סתם אלא הקשר הזה צמח בתוך אקלים רגשי מסוים, ומה שאת חייבת קודם כל לעצמך זה לגלות מה הגורמים שהביאו אותך לפני שנתיים, אחרי 18 שנים של זוגיות טובה לעשות מקום בנפשך לחיזורים החמודים של המחזר שלך.
יש לי כמה נקודות שמעלות אצלי תהייה:
אתם נשואים 20 שנים, בעלך מבחין בשינוי בהתנהגותך, לא שואל אותך מה קורה איתך אלא בודק לך את האייפון.
כשמתברר לו שיש לך קשר הוא צורח עלייך, מקלל אותך, בנוכחות הילדים, מסלים וזורק אותך מהבית. מתקשר למחזר שלך וצורח עליו. והדרמה הזו חוזרת על עצמה עם קללות וגם מכות. מה את מרגישה ביחס לדרך הזו בה הוא בוחר להגיב למשבר שפרץ ביניכם?

 

[שילה1]

אגב"זרק אותי מהבית"-בעלך נהג כדיקטטור,

ואת ככפיפה אליו.
הבית שייך גם לך,ויש לך זכויות בו.
במקום לזקוף ראש ולבקש עזרת המשטרה,הלכת לחברה.מדוע?כי את מ פ ח ד ת מבעלך!
ובכן יקירתי-הכל מצטרף לתמונה שלמה.
מאחר ואת בעלך לא ניתן לשנות,דפוס ההתנהגות,של שניכם,יחזור על עצמו.
ולכן רצוי מאוד להגיע להחלטה ובעקבותיה-לעשייה!

 

[שרוני123בן]

בוקר טוב. התגובות האחרונות

מעודדות ביותר. מישהו פתאום שם לב שבכל ההשתלשלות האיומה של הדברים, בסך הכל דובר על שליחת SMSים.
גם כשנאמרת המילה "בגידה" אני מתחלחלת למשמעה. האם אכן זו בגידה?
ואל תשכחו שכל הקשר נמשך חודשיים בערך.

עליתי על זה לבד שכשבעלי במצב רתיחה אני מפחדת. לא נתקלתי בזה אף פעם לפני הסיפור הזה.
נכון שהחיטוט בטלפון לא בסדר, הקללות, הצעקות, הטלפונים למחזר ולאישתו. נכון מאוד!!
אך מה ניתן לעשות במצב כזה?
הרגשתי כל הזמן שהדברים נופחו וקיבלו מימדים אחרים למה שבאמת היה שם.

 

[chenby]

עלית על זה לבד? כל הכבוד.

תראי להסתמס עם מישהו, נכון זו לא בגידה, אבל התחיל שם קשר רגשי וזה לא נגמר בSMS. קשר בהסתרה עם מישהו שהוא לא בעלך. זה לא תמים נשמה.

בעלך דיבר אתו, ואחרי שלא ניתקת קשר כמו שאמרת (מילה שאת שמת ולא עמדת מאחוריה) הוא עוד בא ורואה אתכם ביחד כמו זוג מסכן ורדוף.
אז בשנייה שהזכירו פה איך הוא נוגע בנייד הפרטי שלך, הפכת אותו למפלצת, עכשיו את מפחדת מהתגובות שלו...
הכל נופח וקיבל מימדים אחרים? יקירתי את יצרת מציאות. פיתחת קשר רגשי עם מישהו שהוא לא בעלך.
אז התנצלת ועשית "הכל" (חוץ מבאמת לנתק את הקשר עם הבחור) בשביל להתנצל ולשקם? לי זה נשמע שאת מחפשת לעשות לעצמך הנחות, נכון שאת לא פושעת ואין באמת דרמה. אבל יש דבר אחד קריטי יותר מהכל - יש לך בעל שלא משנה מה ואיך, הוא נפגע ממך.
על זה יש לך אחריות.
וכמו שנווונדר שאלה שאלה מצוינת - על מה את מתחרטת... לא ענית על זה. כי כנראה את לא יודעת על מה. ואם את לא יודעת, כנראה שהחרטה היא על זה שנתפסת ולא על המעשה...
אני ממליצה לך ללכת לטיפול זוגי. בעלך לא רוצה לבוא כרגע? תלכי לבד, תרכשי כלים איך לשקם מצידך את הנעשה ואולי גם עם הזמן הוא יצטרף ואז תעבדו שניכם על התקשורת ביניכם.
את לא צריכה להתרפס ולא ללכת על ביצים לידו. פשוט להראות לו להבהיר לו שאת יודעת שהוא נפגע ממך ואת באמת תעשי כל שביכולתך לכפר על זה - ולא כדי להרגיש טוב עם עצמך, אלא כדי שהוא ירגיש טוב. כי כשהוא ירגיש טוב (ובהנחה והוא אכן חשוב לך) את תרגישי טוב.

 

[שילה1]

מה לעשות?לטפל ויפה שעה אחת קודם.

את מבינה שזו אלימות שתלך ותגבר?
ואם הוא אינו מסכים לטיפול-חכי להתפרצות הבאה,או עשי מעשה.מה לא ברור כאן?
אגב בגידה-יש הטוענים שכל קשר עם בני המין השני,או כל קשר עם חיזור וסקס.
אחרים טוענים שכל קשר המוסתר מבן הזוג.בגדול-מדובר בסמנטיקה,כך שאין זה משנה.
בשורה אחרונה-יש לך בעל אלים,את פוחדת,ןויש לך סיבות טובות לכך.

 

[שרוני123בן]

תודה

 

[chenby]

האם בעלה הכה אותה אי פעם?

התעלל בה נפשית?
או פשוט זו דרך ההתמודדות שלו עם הגילוי שאישתו מנהלת קשר אינטימי מבחינה רגשית עם גבר אחר?

 

[מפלצת או ילדה]

בתי הקברות מלאים בנשים שבעליהן לא הכה אותן אף פעם, ושזו הייתה דרכם להתמודדות עם הגילוי שיש בולבול אחר שמקרקר בקרבת הרכוש

 

[שילה1]

כמעט היכה את ההוא,צעק והשתולל.

זה לא מספיק?