זקוקה לעיצות

fullbutproud

New member
זקוקה לעיצות ../images/Emo4.gif

איך מתגברים עליו ועל האופן שבו הוא זרק אותי?
 

BaaaaaRi

New member
מממ

אז ככה.. קודם כל.. נתחיל מזה שתפסיקי להשתמש בביטוי "זרק " את לא איזה שקית אשפה או חפץ משומש.. את בת אדם עם כבוד.. אני לא מכירה תסיפור שלך ולא יודעת מה ולמה ואיך.. אבל אם את רוצה להתגבר בד"כ צריך להמשיך הלאה... ולא להתקע לצאת עם חברות עם בנים אחרים והכי חשוב לא להישאר ידידה שלו.. והדרך שבה הוא אמר לך שזהו את חייבת להפסיק לחשוב על איך כמה ומה... המציאות מתחילה מהמחשבות תחשבי חיובי יהיה טוב.. תמשיכי הלאה פשוט אין עצה טובה ויתר מיז אין טעם לבכות על דבר שהיה ולא יחזור כי אין בזה שום תוועלת
 

לילי123456

New member
אני חושבת שעם הזמן רק אפשר להתגבר...

הזמן מעביר הכל... חוץ מזה, תצאי.תהני... תמצאי דברים שאת אוהבת לעשות
תנסי למלא לך את היום במלא דברים שאת אוהבת ולהפסיק לחשוב עליו כל הזמן
 
קודם כל את צריכה קצת alone time

בשביל לבכות קצת עם עצמך ולהתגבש עם המחשבות שלך. אח"כ את מיד מתקשרת לכל החברות הכי טובות שלך [או רק לחברה אחת הכי טובה] ואוספת אותם אלייך לסשן מטורף של בכי, שוקולד וגלידה. כשתרגישי שאת מוכנה, אולי תצאו לשבת על קפה או על בירה. קצת להתעודד. וחוזר חלילה. בינתיים, קבלי
 

ToryMaster

New member
אני מסכימה עם ברי, קודם כל

אני חושבת שיש שני דברים שהם א"ב של פרידות: 1. להרשות לעצמך להרגיש את הכאב. יש הרבה בחורות שמנסות ישר להמשיך הלאה, להעמיד פנים שלא איכפת להן וכל מיני דברים כאלו כשבמציאות, גם אחרי חודש, זה כואב. תרשי לעצמך לבכות, תרשי לעצמך לכאוב, תרשי לעצמך לכעוס. 2. וזה בהמשך לקודם, לא לשקוע בדיכאון. להרגיש את הכאב לאו דווקא אומר להתפלש בצעד של עצמך עד קץ הדורות. חשוב להמשיך בשגרה [ביצפר, עבודה] או ליצור אחת כזו אם אין, אפילו אם זה אומר לקום בבוקר, להתלבש כמו בן אדם, ואז לרבוץ כל היום מול הטלוויזיה. ההדמיה של חיים אמיתיים ונורמליים שומרת עלייך שפויה ומונעת ממך לשקוע עמוק יותר ויותר. אם את כועסת, תכעסי, תגידי את זה לחברות שלך, תגידי את זה לו, לשמור בפנים זה לדעתי, הדבר הכי גרוע שאת יכולה לעשות. דברים שאוגרים בפנים מצטברים ונקרבים והופכים למוגלה, ובחיים שלי זה הדבר הכי נורא שיכול להיות.
 
לא מתעסקים בזה יותר מדיי.

מרימים את הראש הכי גבוה שאפשר, ולהשתדל שלא להביט אחורה. אני באותה סירה כמו שלך לצערי, והאמת שאין הרבה מה לעשות בעניין... להמשיך בחייך. את צעירה עם תחומי עניין ותעסוקות, אין שום סיבה שתשקעי בעבר וזכרונות
כואב... נכון אבל כל כאב עובר בסופו של דבר! בהצלחה :)
 
בהתחלה מותר לבכות

אחר כך אפשר להשתעשע עם בנים אחרים
תגידי לי את, החייל המטומטם וויתר על מישהי שהייתה מוכנה להמתין לו בביד כל פעם שבועות עד שהוא יחזור. מי הפסיד פה? את או הא?
 

McBlack

New member
מסכימה עם שירז (ועם כל השאר, האמת)

אם הוא זרק אותך הוא עוד יתחרט על זה, ועד אז כבר יהיה מאוחר מדיי, כי את תביני שעדיף לך ככה, בלעדיו. תבכי, תוציאי הכל, (בשלב הזה מומלץ לעשות את ענייני היציאה-חברות-גלידה-קפה-בירה-ושות') וברגע שלא יישארו בך יותר חרטות לגביי מה שהיה ואיך - את תדעי שזה מאחורייך לגמרי. אם הוא עשה את זה בצורה כזאת נוראה (ואני לא מתכוונת לחקור) זה רק יעזור לך לשכוח ממנו. כנראה שהוא לא היה שווה את זה מלכתחילה, אם הוא לא ראה מה יש לו ביד. אם הוא פגע בך ככה.
 

toxic babe

New member
כמה זמן הייתם יחד?

ככל שהייתם יותר זמן ביחד ככה התרגלת אליו יותר ובגלל זה יכול להיות שתרגישי קשה יותר. תזכרי תמיד שהוא אחד מתוך רבים שיכולים לזכות בך והוא פשוט הפסיד. מגיע לך כנראה מישהו טוב יותר. זה טבעי להעלות זכרונות, אז תעלי את הדברים היפים ותגידי לעצמך "וואלה היה לי טוב ואני שמחה שזה קרה". תנסי להמנע מלהרגיש תחושת פספוס. הכי חשוב על תתקעי עליו, תמחקי אותו מהחיים שלך גם באופן רוחני וגם פיזי (למחוק מספר טל' וכו'). תדעי שלכולם זה קורה ובינתיים אף אחד לא מת מזה, קמים בחזרה כמו גדולים וממשיכים לחיות, להנות ולאהוב.
 
למעלה