זקוקה לעידוד דחוף
הלב שלי שבור ממש. עד אתמול אהבתי בסתר מישהו וחשבתי שיש לו כלפי אותם רגשות. הכל היה אפלטוני לחלוטין. רק מבטים, רמזים, חיוכים. כמה תקוות, כמה יאוש, כמה לילות ללא שינה, כמה ייסורים. ואתמול... פשוט גיליתי שהכל היה בדמיון שלי, כלומר, מצידו, הוא בכלל לא היה בקטע ואני רק דמינתי שיש לו כלפי אותם רגשות ושהוא מצפה לממשם מתי שהוא. אין לי אפילו מלים לתאר את ההתפכחות המרה של אתמול כשהתברר לי שהכל אבל הכל היה פרי הדמיון שלי בלבד. זהו מאתמול אני שבורה לרסיסים. מרגישה עלובה, לא שווה מאום. הסיגריות שגם כך עישנתי בכמויות אסטרונומיות בזמן האחרון ממשיכות להתנקז את תוך הריאות הכואבות שלי. הלב שלי כואב יותר. אני פשוט הרוסה. איך יכולתי לטעות כך? אני מנסה להרים את עצמי ולעודד את רוחי בכל מיני דרכים אך ללא הועיל. כל כך חשוב היה לי להיות חשובה לו, להיות משהו בשבילו, והנה מסתבר שלא דובים ולא יער. מישהו יכול מילת נחמה?
הלב שלי שבור ממש. עד אתמול אהבתי בסתר מישהו וחשבתי שיש לו כלפי אותם רגשות. הכל היה אפלטוני לחלוטין. רק מבטים, רמזים, חיוכים. כמה תקוות, כמה יאוש, כמה לילות ללא שינה, כמה ייסורים. ואתמול... פשוט גיליתי שהכל היה בדמיון שלי, כלומר, מצידו, הוא בכלל לא היה בקטע ואני רק דמינתי שיש לו כלפי אותם רגשות ושהוא מצפה לממשם מתי שהוא. אין לי אפילו מלים לתאר את ההתפכחות המרה של אתמול כשהתברר לי שהכל אבל הכל היה פרי הדמיון שלי בלבד. זהו מאתמול אני שבורה לרסיסים. מרגישה עלובה, לא שווה מאום. הסיגריות שגם כך עישנתי בכמויות אסטרונומיות בזמן האחרון ממשיכות להתנקז את תוך הריאות הכואבות שלי. הלב שלי כואב יותר. אני פשוט הרוסה. איך יכולתי לטעות כך? אני מנסה להרים את עצמי ולעודד את רוחי בכל מיני דרכים אך ללא הועיל. כל כך חשוב היה לי להיות חשובה לו, להיות משהו בשבילו, והנה מסתבר שלא דובים ולא יער. מישהו יכול מילת נחמה?