זקוקה לעזרתכם.....

זקוקה לעזרתכם.....

אני אם חד הורית לילד בן 11 וחצי עםpdd הוא בדרגת תפקוד גבוהה יחסית.הוא עצמאי..מדבר ..עם זאת יש לי איתו קשיים רבים.לאחרונה הוא חסר שקט.עצבני.סהרורי..צועק מקלל..הוא התחיל לדבר לעצמו..ולקלל את עצמו.הוא עושה השכמה כל יום בארבע חמש לפנות בוקר..ורץ וקופץ ומרעיש.הוא שוטף את ידיו באובססביות כל רגע.אוכל רק מחד פעמי.אך במיוחד מטריד אותי החוסר שקט שלו..עצבים.צועק גם בחוץ וקופץ ומשתולל.הוא לוקח 5 מילגרם רספילדר ביום..וכלום לא עוזר.פניתי לפסכאטרית בקופה שלי שמכירה אותו[שטחית] והיא המליצה לשלוח אותו לאישפוז יום או מלא לאבחון..ואני כל כך חרדה מזה...מה עושים.?? יש לציין שאני בתחלתו של קשר חדש וזה הורס לנו אותו[למרות שבנזוגי מאוד סבלני אליו..אבל....] זקוקה נואשות לעזרתכם..עצתכם...
 

snooopi

New member
השערה (אני לא מומחה)

יכול להיות שההערה שלך בסוף קשורה להתחלה? לדעתי יכול להיות שהוא, כמו כל ילד, מרגיש מאוים מכך שתשומת הלב שלך נחלקת עם גורם חדש - בן זוגך. לדעתי כדאי לך להתייעץ איך להרגיע אותו בתחום הזה. בכל מקרה ההמלצה שלי היא לטפל בזה וחס וחלילה לא לוותר על הזוגיות. בהצלחה עם הילד ועם הזוגיות!
 
תודה..

אני בזוגיות כבר 5 חודשים.ובני השתפר מאוד בארבע חודשים הראשונים.רק בחודש האחרון חל השנוי...כך שנראה לי שזו לא הסיבה.
 

rutimay

New member
5 מיליגרם ריספרדל ליום זה המון!

ואם את טוענת שהמינון הזה לא עוזר כלל, הייתי בהחלט פונה לפסיכיאטר ושוקלת בראש ובראשונה להחליף תרופה. חבל על הסבל של הילד ועל הסבל שלך. הבן שלי, לדוגמא, גם הוא בן 11 והוא מקבל היום 3 מ"ג ליום. מינונים כאלה אמורים להשפיע היטב. מעבר לכך, מצטרפת לדעתו של סנופי, בכך שאולי הקשר הזוגי החדש שלך מאיים על בנך, וזו דרכו לבטא את מצוקותיו. אל תחששי מאשפוז יום פסיכיאטרי ותתייחסי לכך כאל כל בדיקה רגילה שהייתי עושה לילד עקב בעיה בריאותית כלשהי. המטרה שלך היא לעזור לו, להקל עליו, ואולי הפתרון שיוצע לכם יהיה פשוט, יחסית, כמו החלפת התרופה כך שתראי שכל חששותיך היו לשווא.
 
תודה.

שוב אציין שהזוגיות עשתה רק טוב לילד.המורות טענו לשיפור..אני ראיתי שיפור.. היתה תקופה נהדרת..ופתאום...העצבים פרצו[גם לפני היו..אך לא בעוצמה כזו] ולגביי המינון.הגדילו לו בגלל שהוא עשה השכמה בארבע בבוקר כל בוקר.אגב.האם הרספילדר עוזר לבנך? שוב תודה....
 

rutimay

New member
כן, בהחלט.

הריספרדל עוזר לנו כבר שנים, אם תרצי שאפרט יותר, פני אליי במסר.
 

yonitbrk

New member
צודקת רותי

לגבי המינון. מתי עשיתם לו בדיקת דם כדי לבדוק את רמת הפרולקטין בדם? רספרידל גורם, הרבה פעמים, להפרשה מרובה של הורמון הפרולקטין, ולעיתים, הפרשה מוגברת יכולה לגרום לנסיגה בהתנהגות. מאוד מומלץ לבדוק גם את הנושא הזה, לפחות פעם בשנה. אצלנו אכן גילו רמה גבוהה ופשוט הורדנו מעט את המינון.
 

PAZASA

New member
לAHUVA2

את צריכה לשקול את הילד יכול להיות שהמינון נמוך יחסית למשקל שלו תתיעצי לגבי העלאת המינון ואז תראי את התגובה ולא צריך אשפוז בשביל זה קודם מעלים את המינון ואם לא עוזר עדיין יש עוד תרופות שאפשר לנסות
 
וגם יכול להיות שהמינון דווקא גבוה מ

אצלנו גילגינו בדרך הקשה שאפילו רבע מ"ג מעל מה שהוא צריך הופך אותו ל-גמ-רי.
 

rimm

New member
אובססיה

בעיית האובססיה אצל אוטיסטים היא מובהקת ! הלוואי שהיה מתפתח כאן דיון משמעותי באובססיה על כל גווניה אצל אוטיסטים וממה היא נובעת ? אובססיה צריכה טיפול פסיכולוגי וזה למעשה המקור שלה - פסיכולוגיה . כשלב התחלתי יש לבודד את המטופל מהסביבה הרוויה בטקסים ומנהגים אובססיים , בה הוא מתוסכל , וקשה לו לצאת מן "שיגרת הטקסים" , ההתמודדות ה"קלה" בעבורו היא להכנס יותר ויותר ולהקשיח את חוקי האובססיה . בבידוד זה , יוצרים הרחקה מן ההרגל הקלוקל , בסביבה חדשה , לאדם אובססיבי קל יותר כי "יש פחות טקסים וחוקים" , מה גם שאם נוסעים לחופשה במקום חדש , הדבר מראה לאובססי כי יש צורות חיים שונות ומעניינות מעבר לעולמו השיגרתי שהוא כולא לעצמו ,וזה טוב לנפש כל אחד . אובססיה צריך להחליף במשהו , מנהג ישן במנהג חדש , מעניין ותורם . האם ייתכן כי אובססיה נובעת משיעמום , ? האם מקור האובססיה אצל אוטיסטים היא חוסר כלים אחרים להתמודד עם המציאות "שלנו" ? הרוויה במחשבות לא ברורות בעבורם ומעיקות בשביל גישתם ? ואם זה כן כלי התמודדות בשבילם , למה הוא ולא אחר . מה מניע אותם לכלי זה . לרוב האוטיסטים יש אובססיה כלשהי , חמורה יותר או חמורה פחות , תקופתית יותר או עולה לסרוגין אצל הילד עד שנעלמת , תקנו אותי אם אני טועה במה שתוסיפו לדברי , האם למישהו יש הסבר מלא לאובססיות אצל אוטיסטים ?
 
הסבר מלא אולי לא אבל, הצורך בביטחון

אצל אופיר לפחות, האובססיות והטקסיות התחזקו בתקופות של שינויים, וקשיים שונים. הוא היה זקוק להתנהגויות הטקסיות, כדי ליצור לו סדר וביטחון, שהיה חסר לו כנראה. לא יכולה לדבר בכלליות, אבל אין לי ספק שאצל אופיר, כשזה מופיע, זה נובע מצורך בביטחון 0שהוא די שביר אצלו).
 

RUTHIE1

New member
גם אני לא מומחית אבל התייעצתי בנושא

דומה עם הפסיכיאטרית של עומר שלנו. בפעם הקודמת שהייתי אצלה, שאלתי אותה איך יודעים להתאים את התרופה והמנה הנדרשת לילד זה או אחר. היא הסבירה לי שיש תופעות לוואי שונות לאוטיזם, וכל תרופה מטפלת בתופעת לוואי אחר. לדבריה , ריספרדל מטפל יותר בהתפרצויות זעם. ואילו לטובת אובססיביות וטקסיות (כפי שאת מתארת) הרסיטל מטפלת טוב יותר.בנוסף לכך, בשיחה שהיתה לי ולדורון עימה אתמול, היא אמרה שרבים הפסיכיאטרים שמעלים את מינון הריספרדל ופעמים רבות זה ללא צורך אמיתי. קטונתי מלהמליץ על תרופות פסיכיאטריות, אבל אולי כמו שרותימאי אמרה כדאי לשקול יחד עם איש מקצוע (אולי שונה מזה שאתם נפגשים עימו היום) החלפת התרופה לסוג אחר.5 מ"ל זה אכן המון...
 
התקפות זעם..

כן..אבל הוא סובל מהתקפות זעם... הוא עצבני וחסר שקט... האובססיות פחות מטרידות אותי.החוסר שקט שלו מטריף את כל הבית.מה עושים???
 
אתמול הוסיפו לי קלונס למקרה חירום..

ואני שאלתי את הרופאה איך יהיה לי שיקול דעת מתי לתת..הרי הוא כל הזמן עצבני וצועק ומשתולל...
 

rimm

New member
חסר מנוחה

חשבת על זה שאולי הוא חסר מנוחה ועצבני בגלל המלחמה באובססיות או מזה שהוא מותש מהן , שאולי קשה לו כך ?
 
מלחמה של מי....??? אני לא מעירה לו

זה פחות מטריד אותי...אני קונה לו חד פעמי.קונה לו מנות חמות..
 
יש גם היבט ביו רפואי להתנהגויות אלו

היי אהובה, אינני יודעת אם את מכירה את ההיבט הביו רפואי של התנהגויות כאלה, כפי שאת מציינת, אך הן בהחלט יכולות לבוא בעקבות חשיפה לכימיקלים וטוקסינים , מתוך הגוף או מחוצה לו. היות והוא בוגר ועצמאי, אז אני מניחה שאת לא נכנסת לשירותים לנגב לו, אך כדאי שתביטי ביציאות שלו ותשאלי אותו אם הן השתנו ותסתכלי בעצמך כמה פעמים. יש חיידק מסויים המתיישב במעי וגדל שם ומשנה את הצואה לרוב לשלשול או ואריאציות שלו. החיידק הזה נקרא קלוסטרידיום. קלוסטרידום – יש חומר שהוא מפריש שהוא נוירו-טוקסין שגם הוא עושה הרעלה במוח ובתפקוד המוח וניתן היום לראות אותו בשתן. החומר שהוא מפריש גורם להתנהגויות קשות, התפרצויות זעם, אובססיביות ואי שקט. חלק גדול מההתנהגויות שאת מתארת, יכולות לנבוע פשוט מהטוקסינים של החיידק המגיעים מהמעי אל המוח. חומר זה הנקרא- דיהידרוקסי פניל פרופריוניק אסיד אנלוג סופח אליו קצוות של חומצות אמינוכמו ליזין וציסטאין, ואז מנטרל אנזימים שתפקידם להשתמש בויטמינים הנספגים בגוף. אז למעשה אין שום ניצול של ויטמינים. ויטמינים חיוניים כמו 6B ,ביוטין, אלפא-ליפואיק אסיד וויטמינים נוספים אינם למעשה זמינים לגוף בנוכחות החיידק. החומר הרעיל הנוירוטוקסין מנטרל שימוש בקואנזימים ושימוש/ניצול ויטמינים וכאשר אנחנו מוצאים אותו בשתן ויודעים מהי הפטריה או הבקטריה הפעילה בגוף, אפשר לטפל בה באופן ישיר ואז רואים שיפור משמעותי אצל הילדים האלה בקשר עין ותקשורת ותפקוד יומיומי. בדיקת השתן איננה בארץ כשגרה והיא נמצאת כחלק מהבדיקות הביו רפואיות בחו"ל. חלק גדול ממה שאת קוראת אובססיות והפרעות התנהגות שלו, לדעתי נובעות מההבנה שלו שמשהו בגוף ובמעי שלו לא טוב ולא בריא. אני מעתיקה את ההודעה שלך "סהרורי..צועק מקלל..הוא התחיל לדבר לעצמו..ולקלל את עצמו.הוא עושה השכמה כל יום בארבע חמש לפנות בוקר..ורץ וקופץ ומרעיש.הוא שוטף את ידיו באובססביות כל רגע.אוכל רק מחד פעמי.אך במיוחד מטריד אותי החוסר שקט שלו..עצבים" זו התנהגות של הטוקסינים שבמוח שלו שמשגעים אותו ומפריעים למחזור השינה שלו. הוא מחפש לשטוף ידיים ולאכול מכלים שנחשבים אצלו לפחות מזוהמים ולכן מעדיף חד פעמים. התפרצויות זעם, אובססיות ואי שקט- הן מאפיינים של זיהום של קלוסטרידיה- אחד הזנים שלו. בקיצור, זה די פשוט לטיפול: מביאים שלוש תרביות צואה, כל שבוע למרפאה, ושולחים לתרבית ורגישות. בודקים לאיזה אנטיביוטיקה החיידק הזה רגיש ונותנים אותה, בכמויות יפות, למשך עשרה ימים. במקביל קונים פרוביוטיקה, הנקראת VSL ונמצאת בבתי המרקחת בקירור, כי היא מאד מרוכזת וחייבים להשאיר אותה בקירור. לפרוביוטיקה הזו יש ריכוז גבוה של חיידקים טובים והיא אמנם יקרה, אבל מאד מרוכזת. יש בה 450 ביליון חיידקים, לעומת קפסולות פרוביוטיקה רגילות, המכילות רק 1-1.5 ביליון. הפרוביוטיקה הזו היתה נמצאת במחיר מוזל משמעותית בבתי המרקחת של מכבי ושווה לבדוק אם אתם חברי מכבי, אם אפשר לקבלה שם. נותנים שקית אחת כל יום ואפשר לחלקה לשניים, רחוק מהאנטיביוטיקה. המטרה היא לאכלס את המעי שלו בחיידקים טובים כי אחרת, יכולות להשתלט עליו פטריות וגם הן עושות בעיות התנהגות קשות. בתחילת הטיפול באנטיביוטיקה תהיה החמרה בסימפטומים, כי כשהחיידקים מתים- הטוקסינים שלהם נשפכים לדם ואז הגוף "חוגג" אך תוך כמה ימים אח"כ תוכלי לראות שיפור ניכר מאד בהתנהגות שלו!! חבל למלא את הילד בתרופות פסיכיאטריות כשבעצם יש לו הרעלה ממקור חיידקי. בהצלחה, תלמה.
 

vered73

New member
../images/Emo45.gif מצער באמת שכולם חוץ מרים ותלמה

נצמדים לנושא הפסיכיאטרי. מאד קל לפטור את הקושי ולהכליל אותו על הנושא התרופתי במקום לשים דגש על הנושאים האחרים - ביולוגית ופסיכולוגית. הייתי מוסיפה על רים עוד אלמנט - אמנם מערכת היחסים כבר קבועה, אך לפעמים דווקא התובנה על משמעות מערכת היחסים באה באיחור. גם אצל אחותי בנישואים שניים, כשהאבא ה"חדש" היה למעשה דמות של חבר טוב מגיל ינקות של הבנות, "זכה" לשמוע יום אחד את המשפט "אתה לא אבא שלי", למרות שהאבא הביולוגי הוא 0 מאופס ולא רואים ולא שומעים אותו (גם לא בחשבון הבנק אליו היה אמור להעביר מזונות, אגב). יש גם אלמנט חברתי, של אינטראקציות בבית הספר שבאות לידי ביטוי. ובל נשכח, שמדובר במתבגר לכל דבר. ואם אני לא טועה התקפי זעם בגיל ההתבגרות הם משהו שגרתי אצל רבים, ופעם אף קראתי שבתחילת גיל ההתבגרות נפוץ במיוחד אצל ילדים בספקטרום. שווה להתיעץ עם יועצים בבית לורן על החלק של גיל ההתבגרות. אולי השינוי צריך לבוא מהאמא ולא מהפסיכיאטר.
 

rutimay

New member
../images/Emo31.gifלא הייתי אומרת שזה מצער

וגם את המלה "נצמדים" הייתי מחליפה. כל אחד מאיתנו מנסה לעזור מניסיונו, על פי דרכו ועל פי הבנתו. אני אישית מודה שאין לי כל ידע, הכשרה והבנה בנושא הביו-רפואי, אבל אני תמיד שמחה לקרוא את דבריה של תלמה, ומוצאת שהם מחכימים אותי ופותחים בפניי עולמות מרתקים וחשובים. גם בפסיכולוגיה, לצערי, אינני מבינה גדולה, למרות אי אילו קורסים (מבואות בעיקר) שלקחתי במהלך שנותיי הרבות באקדמיה, כך שקשה לי לתת אבחונים והבחנות פסיכולוגיות אינסטנט על פי תיאורי-מצב שלי שורות ספורות. אני כן מבינה - מעט - בנושא התרופתי, שוב - מניסיוני בלבד, ולכן מרשה לעצמי להביע את דעתי בנושא. לאחרונה אני משתדלת להמעיט בכל תגובה שעלולה להתפרש כהמלצה למתן תרופות, כי מאסתי בתגובות המרמזות על מיסיונריות-תרופתית כביכול שאני מייצגת. לכן, כשעולה הנושא, אני מעדיפה לדון בו במסרים פרטיים. מצער באמת שישנם נושאים בפורום שנתפסים לגיטימיים יותר וכאלה שנתפסים לגיטימיים פחות. אני רוצה להאמין שהפתיחות שלנו זה כלפי דעותיו של זה תהיה הדדית ולא תתבסס על יצירת קליקות מלאכותיות של "הביורפואיים
" מול "מרעילי התרופות הפסיכיאטריות
" וכיו"ב. והערה נוספת, כלל לא קל לפטור (ולפתור) קשיים על ידי תרופות. כל הורה שנאלץ לפנות לאפיק התרופתי עושה זאת, לרוב, אחרי התחבטויות רבות ואחרי ניסיונות רבים אחרים. והערה אחרונה, כאמא לילד על סף גיל ההתבגרות, כמתואר אצל אהובה, וכמי שקרובה מאוד לקשת שלמה של ילדים בגיל זה, הייתי אומרת שקצת מוקדם להיצמד להתקפי העם של גיל ההתבגרות כהסבר להתנהגות חריגה.
 
למעלה