זקוקה לעזרתכם

[אמא של עיליצוק]

זקוקה לעזרתכם

שלום לכולם, אני קוראת פאסיבית של הפורום, ועכשיו נקלענו להתמודדות של ממש ואני אשמח לשמוע עצות של המנוסים בפורום. הבן שלי, בן שלוש וחצי, אובחן לפני כחצי שנה עם בעיות קשב וריכוז חמורות, כהגדרת הפסיכולוגית בהתפתחות הילד. יש לו אפילפסיה ומאז שהיא התפרצה, לפני 8-9 חודשים, ההתפתחות שלו יותר איטית. מאחר והוא מקבל תרופות נוירולוגיות חזקות - קשה לנטרל מה מהפגיעה ההתפתחותית (קשיים בדיבור, קשיי קשב וריכוז גדלים, סימן שאלה עד כמה הוא מבין דברים מורכבים, דברים קונקרטיים הוא מבין נפלא) קשור לבעיות שהיו קיימות לפני האפילפסיה ומה נובע מהמחלה ומהתרופות שלה. אחרי ביקור בגן (גן פרטי נפלא) הפסיכולוגית הזו הגיעה למסקנה שהגן לא מתאים לו (יותר מידי ילדים, אנשי צוות, גירויים, עומס, פחות מידי עבודה יחידנית, תיווך בינו לבין ילדים אחרים, אזורים שקטים וסגורים) והיא ממליצה שנעביר אותו לגן טיפולי. אני לא חושבת שזה מה שהוא צריך, אבל השאלות שלי אליכם הן אחרות. 1. נניח ושילבתי אותו בגן טיפולי, מה הסיכוי שלי אחר כך להעביר אותו בחזרה למערכת חינוך רגילה? בסופו של דבר, הצלחה בטיפול התרופתי של האפילפסיה יכולה לשנות את התפקוד שלו. 2. אם רק נתחיל את התהליך (הבנתי שמדובר בוועדת השמה) כדי להספיק את ההרשמה לשנת הלימודים הבאה, ואחר כך נחזור בנו, מישהו יכול לאלץ אותנו לשלוח אותו לחינוך מיוחד? ובהמשך, כשנרשום אותו לגן חובה או בית ספר, מישהו יכול לשלוף לי את ועדת ההשמה הזו ולאלץ אותנו לעבור שוב הערכות וכו' או לתוך מערכת החינוך המיוחד? 3. וההתלבטות היותר עקרונית: ב-9 חודשים האחרונים אנחנו נלחמים על איכות חייו, המנטלית, התפקודית והרפואית. אנחנו מרגישים שהגן נכון ומתאים לו וחוששים מתת-איתגור בסביבה של חינוך מיוחד (והאמת שגם הרעיון שהוא ילך לחינוך מיוחד מאוד קשה לנו). איך מחליטים? יש קריטריונים שכדאי וחשוב לשקול? מודה מראש על כל מחשבה, טיפ ועיצה מהניסיון שלכם, קרן

 

[zivadina]

חינוך מיוחד - כן או לא?

קודם כל, אין אבחון ודאי של הפרעת קשב לפני גיל 5, כך שבעיות קשב ורכוז בגיל מוקדם יותר אינן מוגדרות כ-ADHD, במיוחד לאור בעיות מורכבות מאוד אצל בנך. ככל הידוע לי, אי אפשר להכריח הורים להעביר ילד למסגרת שאינם מסכימים לה, במיוחד אם הוא איננו פוגע במסגרת המועדפת על הוריו. אני מעריכה מאוד את תחושת הבטן שלכם, אבל לא יכולה להתעלם מזה שדעתכם מושפעת גם מן הפחד מתווית של "חינוך מיוחד", אשר מפריעה לכם לשים את טובת הילד במרכז. אני מקווה שהורים עם נסיון בחינוך המיוחד או מומחי הפורום יענו לך בנוגע לזכויות וחובות מול מערכת החינוך. ביום רביעי הבא ייעצו כאן מומחי הפורום בנושאי "הפרעות קשב בבית הספר". שלושתם עובדי החינוך המיוחד במשרד החינוך, ואני בטוחה שהם יוכלו להאיר את דרכך. לידיעתך, בידיעה שפורסמה לפני כחודש בעתונות, היה כתוב שילד בחינוך המיוחד מקבל הרבה יותר משאבים מאשר בחינוך הרגיל. את מוזמנת לקרוא כאן:

 

[ש מ י ם ל י]

לגביי חינוך מיוחד..

בני אובחן בגיל 4!! ADHD מה שהוכיח את אמינות האבחון זה ההתמודדות היום יומית הקשה איתו.. עברנו ועדת השמה והוא הוגדר כילד המשתייך לחינוך המיוחד.. אבל.. הבחירה הייתה בידינו והחלטתי לשלב אותו בגן רגיל וכך עד היום הוא לומד במסגרת חינוכית רגילה {כיתה א'}. אם כן זכינו ואנחנו זוכים להטבות של החינוך המיוחד.. קרי.. בגן הייתה לו גננת שיח ועכשיו בביה"ס הוא מקבל שעות מיוחדות עם מטפלת בבע"ח {בבית הספר קיימת פינת חי}הוא כל כך נהנה ויש בעיניו ניצוצות כשהוא מגיע אליה, בנוסף החלו לטפל בו בביה"ס בשיטת אלבויים, הוא מקבל מדיי פעם לפעם מורה צמודה שמתגברת אותו.. בבית הספר בו לומד בני הוא מקבל מעל ומעבר למה שמקצה משרד החינוך לילד ADHD [ידוע לי שמגיע להם הטבות גם כאשר הם לומדים במסגרת חינוך רגילה]. צריך רק לדעת לעמוד על מה שמגיע..

 

[zivadina]

אני חושבת שזה תלוי מאוד ברצון הטוב

של הגופים המקומיים ובתקציבים העומדים לרשותם. אצלנו, בית הספר הציע טיפולים שונים מיוזמתו וגם ללא המלצות המאבחן, אבל בהמשך קוצץ מאוד תקציבו, וילדי הצעיר לא זכה לעזרה הרבה שקיבלנו עם הילד הבוגר יותר.

 

[אמא של עיליצוק]

לא נתקלתן בתסכול?

זה אחד הדברים שמטרידים אותי - השאלה אם הילדים מפתחים תיסכול בגלל שיש פער בינם לבין בני גילם בגן/בי"ס. היום, בגן הפרטי, אנחנו מממנים סייעת, הגן תורם את חלקו ומאמציו - אבל זו מסגרת פרטית, זה אחרת. ועוד שאלה: עד כמה קשה (או שלא..) להעביר ילד מחינוך מיוחד לרגיל?

 

[פיה אדמונית]

חינוך מיוחד

הי אמא של עליצ'וק. אני אמא של חבורה של 4 היפרים בעלי ADHD וגם אני כמובן בגלל חוסר סבלנות של מערכת החינוך ואחרי שנישברתי מהמון המון מלחמות נאלצתי ובפרוש אני אומרת נאלצתי להעביר את בני למערכת של החינוך המיוחד (מכיתה ה' ל-ו'.) נאלצתי הכוונה היא לטובת בני היות והוא דוכא נרמס הושפל, וכמה שילדי ADHD הם בעלי בטחון עצמי נמוך שם טרחו להוריד לו את הביטחון לעפר ממש. כמובן שהוא עבר ועדת השמה בה אמרתי את כל אשר היה לי לאמר. לאחר סיום השנה לקראת המעבר לחטיבה ביקשתי להחזירו לחינוך הרגיל לחטיבה היות וזו היתה מסגרת חדשה החטיבה שהאמנתי בה. בועדת ההשמה הנ"ל הייתי צריכה להוכיח שילדי ראוי לעבור חזרה למערכת החינוך הרגיל, להוכיח ע"י צוות המורים צוות היעוץ הפסיכולוגי וכו'... ולא רק בגלל שביקשתי. לשמחתי הצלחתי להחזירו והיום הוא בחטיבה שהוכיחה את עצמה מעל ומעבר והוא פורח ומשגשג בחינוך הרגיל. מטרת כל הסיפור הזה היתה לאמר לך: 1. לא קל להחזיר ילד שעבר למסגרת חינוך מיוחד לחינוך הרגיל. 2. ילד עם ADHD יכול בהחלט!!!!!! להשתלב במסגרתץ החינוך הרגיל הכל תלוי במורים וכמובן ביחסי המורים הורים ושיתוף פעולה. שיהיה לך מלאן הצלחה את בתחילת הדרך הארוכה ולפעמים מיגעת, תמיד תמיד תזכרי שהילד הוא שלך בכל מצב גם שבא לך למרוט את השערות מעצבים ותמיד תאהבי אותו ללא סייגים ואל תשכחי שהוא לא אשם! הוא לא בחר את זה, תחייכי תאהבי תחבקי זה חשוב להם עד מאדדדדדדדדדדדדדדדדדדד

 

[אמא של עיליצוק]

אני אוהבת אותו בלי סוף

ובלי תנאים. התיסכול שלי (ויש לפעמים, אנחנו לא פיות ומלאכים) היא הבעיה שלי ולא שלו, ואנחנו מצאנו טריקים קטנים להעביר רגעים קשים. כמוך, אני מאמינה שהוא יכול, שעם הדגשים הנכונים בחינוך הרגיל הוא יתקדם ויצליח (מה גם שאצלו הרבה תלוי מחלה וטיפול תרופתי. תרופות נוירולוגיות שעובדות על המוח משפיעות בצורה מדהימה על כל האלמנטים של הבנאדם). תודה, נתת לי כמה נקודות למחשבה

 

[האופנוענית]

כל מה שצריך כדי להחזיר ילד מחינוך

מיוחד לבית ספר רגיל, זה לרשום אותו שם! בדרך כלל צריך לעבור תהליך כדי שהילד יסתגל למערכת ולא יפול בתוכה ובה. לכן ממליצים לפעמים על שנת הסתגלות בה הילד מגיע כמה פעמים במשך השבוע, וחווה את הלימודים במסגרת רגילה. ולא נופל בבום לכתה רגילה עם 40 ילדים והתייחסות מועטה מאד. אבל כל הורה יכול לרשום את ילדו למסגרת רגילה ושהילד ילך לבית הספר ליד הבית גם אם הילד מתאים לחינוך מיוחד. זו זכותכם שילך לבית הספר ליד ביתכם, לפי החוק החדש!!! בהצלחה.

 

[דליה.ד]

חינוך מיוחד פער ותסכול

בואי נעבור לגיל 16...זה הגיל של בני ורק השנה העברנו אותו לחינוך המיוחד והוא לומד בכיתת לקויי למידה. אחרי שנים רבות של תסכול, כשלון והנמכת בדימוי העצמי בכיתה הרגילה. הגענו למצב בו אנחנו ההורים ביקשנו ועדת השמה על מנת לבחור את המסגרת הטובה ביותר עבור הבן (כיתת מב"ר, אתגר, לקויי למידה, כיתה רגילה עם שעות שילוב וכו') והצלחנו בענק! הילד היום מוביל בכיתתו כל המורים מעריכים ואוהביםן אותו שכן הוא מקדם את הכיתה והכיתה לא מעכבת אותו. איך רואים זאת? הנה דוגמה: בשל הצלחה בלימודים רצו להעביר אותו ל4 יחידות באנגלית ו4 במתמטיקה, הבעיה שלומדים את זה בכיתות הרגילות והבירו אותו לכיתה רגילה מקבילה, הילד ביקש לחזור לכיתת האם שלו (לקויי למידה) כעבור שבועיים כי ללמוד עם עוד 35 ילדים זה אחרת לגמרי מללמוד עם עוד 11 ילדים בכיתה. המורים החליטו ללמדו את החומר של 4 יחידות בכיתתו ולא בכיתה הרגילה והכינו עבורו תכנית לימודים דיפרנציאלית והוא יגש לבחינות הבגרות ברמה שלו. כך שכיתת חינוך מיוחד לא מעכבת אלא לפעמים מאפשרת!