זקוקה לעזרתכם..

[לא עוצרת באדום20]

זקוקה לעזרתכם..

אני חייה עם בן הזוג שלי (אני בת 21 הוא בן 24) כבר שנתיים לבד, וחיים כזוג לכל דבר, מתחלקים בתשלומים, מבשלים, מנקים וכו' בסה"כ אנחנו כבר 4 שנים יחד. יצא לנו לנהל שיחה לגביי העתיד והוא אמר שהוא רואה אותו איתי אבל הוא לא יודע מתי יהיה מוכן למסד את הקשר, ושכרגע הוא לא מוכן,כי הוא נורא עמוס בחיים שלו (הוא לומד ועובד), אמרתי לו שגם לי אין ציפיה שזה יקרה עכשיו, אבל אני רוצה לפחות לאיזשהו תקופת זמן שאוכל לדעת לאן אנחנו באמת הולכים, הדבר הכי פוגע בעיני בכל הסיטואציה הזו היא שהוא אומר שאחרי 4 שנים הוא לא מוכן! האם יש בגלל דבר כזה של מוכן לא מוכן? האם השיחה שלנו לא במקום? ובכלל מה אתם חושבים? חשוב לי לציין שלשנינו יש עבודה קבועה ומסודרת, הוא לקראת סוף התואר שבטוח יהיה לו שם עבודה, ולמרות הגיל.. לי זה נראה בדיוק הזמן ל"שיחה". תודה על עזרתכם..

 

[שיר2555]

בתשובה לשאלתך

היי, אני מבינה את החשש הזה שלך אני יצאתי עם בעלי 3 שנים לפני הנישואים הגענו לחופה בגיל 21 אחרי שאני יזמתי שיחה דומה לשלך הוא הציע נישואים ומשם הכל זרם. אבל - ופה יש ממש אבל אחנו לא חיינו יחד לפני ננישואים בשום מובן ולכן הצורך היה חזק יותר להינשא במקרה שלך לדעתי את כן צריכה לדבר איתו גם אם תחליטו להתחתן בעוד שנתיים את צריכה להיות מספיק בטוחה בקשר שאת נמצאת בו אם לך יש כוונות רציניות גיל 24 זה גיל מספיק בוגר כדי לדעת אם אתה רוצה להתחתן או לא ומתי .. אז שיהיה בהצלחה נ.ב. אם לך לא לחוץ להתחתן אז פשוט תבהירי לו שחשוב לך לדעת ואל תלחצי עליו כי יש המון דברים שמשתנים כשנשואים וכדי פשוט להינות מהחברות

 

[פעמונית הגשם]

לא עוצרת באדום...

מה שאני רואה זה שאין לו מה למסד בכלל, אתם חיים כמו זוג נשוי לכל דבר, כולל משק בית משותף מה רע לו ? קודם תני לו לגמור את התואר אולי ? אתם צעירים ובינתיים גרים ביחד אז מה רע גם לך? קודם כל אני לא חושבת שאם תלחצי אותו זה יעזור אולי להפך, תראי הוא אמר שאת העתיד הוא רואה איתך, אז מה את לחוצה בעצם, יש הרבה זוגות שגרים ככה בלי הממסד, אני מבינה שאת מתעקשת על חתונה... טוב גברים לא ממש ששים להתחתן אז תניחי את המצב כך בינתיים לדעתי ותעלי את הנושא אולי אחרי שיסיים את התואר. בהצלחה.

 

[taltalit3]

אדומה וחמודה ../images/Emo140.gif

תשקיעי את האנרגיות שלך בדברים החשובים באמת ! יזמת שיחה כזו וזה בסדר, הוא אמר לך שכרגע עוד מוקדם אבל הוא בהחלט נשמע רציני לגבי הקשר בינכם. לכן, כרגע עזבי את הנושא אל תלחיצי ואל תכניסי מתחים מיותרים לחייכם . תשקיעי בזוגיות ובהנאות החיים. תקפידו לצאת , לבלות ולעשות את כל הדברים שאתם אוהבים לעשות ביחד. תהני מהטוב שיש לכם ובבוא היום כשיגיע הזמן דברו שוב על מיסוד הקשר כאשר שינכם תהיו בשלים לכך. בהצלחה

 

[seeyou]

האם יש בגלל דבר כזה של מוכן לא מוכן

כן! זה עובד בשיטת "מצליח".... מצליח לעבוד על השני טוב- לא מצליח? תמיד יש מוצא! אני,יצאתי עם אישתי 3 שנים ואם זה היה תלוי בי...לא הייתי רץ להתחתן! לא בגלל שזה רע,בגלל הרגשה כללית. גבר,בדרך כלל צריך דחיפה קטנה(זה מוכר לי גם מהסיפורים של החברים שלי, לכולנו יש מטרות בחיים... את חייבת לענות לשאלה פשוטה חשוב לך הזוגיות כפי שמתנהל היום או חשוב לך זוגיות ממוסדת. לפי זה תחליטי! בהצלחה יוסי

 

[שיר2555]

בגובה העינים-מיטל לשיר

בס"ד שיר הייתי בסיטואציה דומה עם בו זוג קודם לדעתי את צריכה קודם כל לשבת ולחשוב:1.האם את באמת חושבת שהוא הבחור המתאים ביותר לנישואים? 2.האם את בשלה למחויבות כזו? 3.האם את מרגישה שמיציתם את הקשר והוא מכיר אותך כמו שאת? אם על הכל התשובה חיובית את צריכה לבדוק עם עצמך אם הוא מגיב בשלילה האם שווה בכלל לחכות לו ואם יצא משהו מההמתנה הזו או שאת סתם מבזבזת זמנך לשווא. בסך הכל רוב הבחורים מפחדים ממחויבות לכן אם עכשיו תלחצי אותו או או עוד כמה שנים את אותה תוצאה תקבלי לכן עדיף להתמודד עם ההשלכות עכשיו.או להפרד ולמצוא מישהו שיש לו אותם מטרות בחיים [להתחתן,ילדים וכו]או להמשיך בקשר כמו שהוא למצוא את הטוב שבו ולחכות לרגע שהוא יהיה מוכן [תקחי בחשבון שזה יכול לקרות עוד שנה וזה גם יכול לא לקרות בכלל].בהצלחה.

 

[גל הירושלמית]

היי,

האמת שהסיפור שלך העלה בי נשכחות... אני הייתי בסיטואציה דומה רק מבוגרת ממך בכמה שנים... אני הייתי מאוד לחוצה להתחתן כבר, הוא ממש לא. ניסיתי בכל הדרכים האפשריות ואחרי שמיציתי נפרדנו. היום אני מאושרת בזרועותיו של מישהו אחר, ומבינה שחיים משותפים עם האקס היו סוג של התפשרות עבורי, רק שאז לא ראיתי את זה. אני חושבת שאת צריכה לחשוב עם עצמך ולהגדיר לעצמך מה את באמת רוצה, מהן השאיפות שלך, איפה את רואה את עצמך בעוד מספר שנים. בהתאם תנהגי. יתכן שהחבר שלך מרגיש שהוא עוד לא מוכן לנישואין ויתכן שסובלנות מצידך תעזור. מצד שני, יתכן שהוא לעולם לא יהיה מוכן (במצב הנוכחי). קחי את זה בחשבון.

 

[גבי קלנר 1 המקורית]

לא עוצרת באדום!

אני מניחה שהוא החבר הראשון שלך. אם טוב לכם ביחד בארבעת השנים האחרונות שתהיה לך סבלנות. מה הלחץ? את עדיין צעירה. מה בוער לך? את רק בת 21. תהני מהחברות היפה שלכם. כל דבר בעיתו! גם חתונה תגיע!

 

[s h o o s h a]

מיצוי הזוגיות הלא ממוסדת

חשה מבין מילותייך כי הגעת למקום שבו את מרגישה כי תקופת ה'חברות' תמה ועכשיו הגיע תור ה'מחויבות הזוגית'. אשאל אותך: במה ישתנו חייכם מרגע שתענדי על אצבעך טבעת ותוכרזי אשת איש? (למעט העובדה שבתעודת הזהות תחדלי להיות רווקה ותכוני נשואה). האם יש אירועים מהותיים שנמנעים מכם כעת, כזוג לכל דבר, שעדין לא 'מיסד' את יחסיו ועשויים להשתנות עם המיסוד? את בת 21 הוא בן 24 מה הכי קורץ לך? השמלה? האולם? האירוע? האורחים? השמחה? הצ'קים? יקירתי, כשנגמר הערב וכל אחד חוזר לביתו, חוזרים לחיים רגילים, ובבוקר מתעוררים לחיים רגילים. ואם קיימת ביניכם זוגיות טובה עכשיו, למה לשנות? מה תעשה לך האמירה 'הרי את מקודשת לי בטבעת זו'? הרי אין בה באמירה זו מחוייבות לחיים שלמים ואין בה כל ערבות לחיים באושר ועושר עד היום הזה. שוחחת איתו? הוא הקשיב וענה באופן עניני ובוגר (לטעמי). מכאן, תני לדברים לזרום בקצב שלהם. אל תאיצי בו, אל תאיצי בך. האצה עלולה לעתים לגרום נזק יותר מתועלת. קחי לך את הזמן. את עוד תחכימי...

 

[לא עוצרת באדום20]

תודה לכולכם על התשובה!

אני לא יודעת מה בדיוק אני רוצה, אבל אני יודעת שאני לא רוצה לקום אחרי 8 שנות חברות ולשאול את עצמי למה אני עדייין רווקה, אולי זה גם הפחד שהוא יקום וילך. דיברתי איתו שוב מאז והוא אומר שהוא מאוד אוהב אותי, ניתן לזמן לעשות את שלו.. אולי זה עוד ישתלם לי..