זקוקה לעזרתכם

[פיסטוק אורגני]

את מושלמת

עם קרניים או בלעדיהן .

 

[גברת מנוסה]

יכול להיות... אם אני אוכלת פיסטוק ללא חומרי הדברה

 

[פיסטוק אורגני]

בדיוק !

זו הסיבה האולטימטיבית למושלמות שלך.
עלי והצליחי

 

[גברת מנוסה]

הכל נכתב בהומור פיסטוק....

 

[פיסטוק אורגני]

עכשיו את אומרת לי? (אופס, כותבת )

אחרי שלקחתי ללב

 

[גברת מנוסה]

 

[גברת מנוסה]

אני לא אומרת.. אני כותבת

 

[אייבורי]

חמודה, את חופרת !

 

[גברת מנוסה]

לאיזה עומק?

 

[גארוטה]

כמו שכתבת

מערך הכוחות בהחלט השתנה.

אתם נשואים הרבה שנים, רק את והוא, עכשיו הצטרפה תינוקת והכל משתנה
זה כבר לא רק את והוא, תשומת הלב שלך הופנתה באופן אוטומטי ממנו אליה
תוסיפי לזה את ההורמונים שלך שמשתוללים אחרי הלידה, את הקושי לטפל בקטנה לבד, ללא עזרה,
את חוסר השינה, הכל ביחד גורם לך להרגיש כמו שאת מתארת.

אני בטוחה שאת הכל ראית גם קודם אבל זה לא הפריע לך כמו עכשיו כי עכשיו את במוד אחר
אבל אל תשכחי שגם הוא. אם עד כל תשומת הלב שלך הייתה מופנית אליו, עכשיו הוא צריך להתחלק,
הוא כבר לא באותו מקום ומישהו אחר תפש את מקומו אצלך.

שניכם נמצאים עכשיו בתקופה חדשה שגם אם יש בה הרבה שמחה יש בה גם הרבה דברים חדשים,
התמודדויות חדשות, ציפיות, מצבי רוח, חלוקה אחרת של זמן, קדימויות אחרות.

תנסי לא לחפש כרגע איך להיות צודקת אלא חכמה.
את לא חייבת כרגע להיות סופר וומן, תעשי רק מה שאת יכולה, תנמיכי ציפיות והעיקר תשתפי, תשתפו
אחד את השניה בתחושות שלכם בעקבות השינוי שהזוגיות שלכם עברה, תדברו על הדברים ותגדירו
מחדש את הציפיות שלכם אחד מהשניה.

דבר אחד בטוח, עכשיו זה לא הזמן לקבל החלטות מרחיקות לכת.

מזל טוב ובהצלחה

 

[Nothappy]

תודה על העדוד

 

[Nothappy]

לכל השואלים על האוזניות

הם היו על הריצפה בגלל החתול ובאמת שלא ראיתי לנכון להפסיק לשחק עם החתול איתם כי זה שעשע את הילדה ונתן לי רגע של שקט בלי בכי.

בכל אופן, מה שבעיקר הפריע לי אתמול זה שהוא לא ראה כל המאמצים והעבודה הקשה שעשיתי בבית. זה כל כך קשה לשמור על בית מתוקתק, כביסה נקיה וריחנית ובלי צעצועים מסביב. כל היום הרגשתי כמו שיפחה וכשהוא בא הביתה הוא בחר את הדבר הכי קטן והכי שולי להעיר עליו. ואני לא חושבת שזה ההורמונים. יש הרבה מריבות לאחרונה וכבר היינו ביעוץ זוגי שנכשל, כפי שאתם רואים.

מריוס, אני לא מצליחה לרדת לסוף דעתך במה שאמרת
"אני מאמין לך שעשית את כל אלה, אבל זה לא נשמע יותר מהצגה: את אמנם התכוונת בכנות לתת לו רגע מפרגן, אולם מאחר והאמת שאת חווה כרגע (סובייקטיבית) היא שאת שונאת אותו והוא דוחה אותך, הרי שהנסיון הזה בעיקר מראה על הניתוק שלך מהחוויה שלו."
למה שאעשה הצגה? מכיר את המשפט סדר בבית=סדר בחיים?
לכולם הרבה יותר נעים לחיות עם בגדים נקיים, בית מסודר ואוכל מוכן וטעים לאכול. בנוסף, לא מאמינה שאישה צריכה להזניח את עצמה ואחרי יום שלם להשאר עם ריח של פליטות ושיער מבולגן. תחשוב, זה גם בשבילי שארגיש נורמלית וחצי בן אדם. ניסית פעם להיות בבית יום שלם ורק לפרפר בין מטלות הבית ולנקות קקי ופיפי?

בכל אופן, אני מעדכנת שבינתיים אנחנו לא מדברים ומתנהלים על בסיס של ביזנס סביב המטלות והילדה. ההתקף עצבים עבר והצלחתי להרגע אבל אני עדין עם עצב בלב.

תודה על העצות ושהקדשתם דקה מזמנכם לענות לי. לפחות מישהו שם מקשיב לי.

 

[פיסטוק אורגני]

עכשיו זה ברור למה הוא כעס

ובצדק - גם אם זה לא נעים לך לשמוע .

 

[אייבורי]

דר"א

אמנם את אוהבת בית מסודר, זה עושה לך סדר בחיים
אפילו כיף לך ארוחה חמה.

אבל עבורו, האוזניות הן לא צעצוע שמשחקים איתו עם חתול.
[מה גם שהוא אחרכך דוחף את זה לאוזניים]

אני מציע שאם זה מצחיק את הילדה, כדאי שתשחקי עם המסקרה שלך או נעלי הניין ווסט (חתולים מתים על נעלי ניין ווסט]
ולא עם האוזניות שלו
[בצדק כעס עליך]

 

[nirity1]

את נתת לחתול לשחק עם האזניות ?

למה ?
גם אני הייתי כועסת
דרך אגב - נכון שזה לא פשוט לטפל בתינוק ובבית . ברור . אבל מבחינתו כרגע זה מאזן חלוקת התפקידים. את בבית מטפלת בתינוק ובבית והוא עובד. את פירגנת לו על יום עבודה מלא ומעייף ?

 

[גארוטה]

יש הבדל אם את עושה

את כל המטלות שציינת, כביסות נקיון ארוחה חמה, תוך שאתה מתהלכת על סטילטו

בשבילו, לבין שאת עושה הכל כי זה עושה לך טוב.
בראשון, את מצפה להכרת תודה (תשכחי מזה כי הוא רגיל לזה וכי הוא גבר)
בשני, תעשי רק אם זה נעים לך בלי להתפרצף אם הוא לא שם לב.

שוב, הגדרת ציפיות.

 

[מריוס זכריה]

אני אנסה להסביר

ההודעה שלך כולה עוסקת בכמה בעלך בלתי נסבל בעינייך.
זה גם לא עניין של מריבה אחת, אלא מצב מתמשך, מאז שנולדה הילדה.
זו העובדה הבסיסית. את כבר לא סובלת אותו.

כל העניינים ש"זה בגלל שהוא ככה" ו"בגלל שהוא ככה" לא רלוונטיים. העובדה היא שאת לא סובלת אותו.

עכשיו אני שואל אותך: איך אמור להרגיש אדם שזה מה שזוגתו מרגישה אליו?

תהיי קצת הוגנת...

---

ובקשר לזה שניסית לשדר לו יום אחד כאילו הכל דבש, וזה לא הצליח - אמרתי שאי אפשר לאפר את הדחייה שלך ממנו באמצעות מחוות של "כאילו". הוא כנרא הלא כל כך טמבל שהוא יקנה הצגה חד פעמית של "אנרגיה טובה".

 

[seeyou]

"הבעיה העיקרית היא בעלי"

-לדעתי

זו את

הרי את בגיל שהית צריכה להבין שהאגדות מסתיימות בחתונה

את בגיל שהיית צריכה להבין ש אם דברים ה"קטנים" בעבר הפריעו לך (באישיות שלו ) ולא התייחסת, הם לא נעלמים עם הזמן

עוד דבר שהיית צריכה להבין בגילך שאם אין לך משפחה קרובה ואין לך גם אמצעים כלכליים להשאיר אותה באותה רמת חיים שעכשיו אתם נמצאים בה אז צריך "להבליג/לשתוק" גם אם את מרגישה לחוצה או לחילופין ללמוד איך "להשתמש" במוצר(בעלך)

תמי לו הרגשה שהוא החשוב ביותר ואני מבטיח לך תוצאות יותר טובות

יוסי

 

[גברת מנוסה]

משהו לא מסתדר כאן ראשית, אגדות לא מסתיימות בחתונה כי אין אגדות בחיים האמתיים.
בחיים יש קשיים, יש חוסר הבנה, חוסר בתקשורת, חוסר פרגון (משני הצדדים, כן?)

במצב שהיא נמצאת בו אני לא חושבת שהיא צריכה להבליג ולשתוק. חבר'ה, להיות אחרי לידה ולטפל בתינוק ולהמשיך להיות רעייה זה לא דבר פשוט.
והבעל חוזר מיום עבודה וגם הוא לחוץ ועייף, אך עדיין לא היה שם כי לראות מה היא עברה בכל היום.

להביא ילד ראשון לעולם זה זעזוע רציני למערכת זוגית והרבה זוגות מתגרשים לאחר שלא מצליחים לגשר בין הפערים בדיוק באותו השנה לאחר הלידה:
האישה הופכת מרעייה (לעיתים סקסית ומחוזרת) לאמא עם תוספת של משקל שמוסיפה "רעל" לדימוי העצמי. העבודה הנוספת שנופלת מהשמיים בלהיות משועבדת לעולל, העומס, העייפות הבלתי נסבלת הזו, לעיתים אין חשק מיני בכלל, שלא נשכח את התוספת של השינויים ההורמונליים שלה.
ומה עם הגבר? מלהיות החצי השני, המקום הראשון אצל אשתו הוא נדחף הצידה, לא מקבל יחס כי כמעט כל הזמן שיש לאשתו היא מבלה עם התינוק או מנסה לנוח, מתוסכל שאין לו מין והוא חושב לעצמו: "לאן נעלמה האישה שהתחתנתי איתה. מולי יש אישה קרה וחסרת רגש".

במקרים כאלו לא שותקים. מדברים. משתפים ברגשות ובמחשבות שמסתובבות בראש כי הפרשנויות שכל אחד נותן לסיטואציות האלו גורמות לכל אחד מהם להישאר מתוסכלים.

בהצלחה.

 

[seeyou]

"פילוסופית"

מסכים עם כול מילה שלך

במקרים כאלו לא שותקים. אלא מדברים.

זה יכול להיות נכון עם יש עם מי או יודעים איך לדבר

לא ניתן לעשות RESET לנשואים ולפתוח דף חדש של יחסים בינו לבינה אלא מאחר ובחיים יש קשיים, יש חוסר הבנה, חוסר בתקשורת, חוסר פרגון .....צד אחד היותר "אינטליגנטי/אישה" צריכה לעשות חושבים האם לשתוק או
לדבר על כול דבר ובכול מיקרה
נכון שלהביא ילד ראשון או שלישי מזעזוע רציני למערכת זוגית

אני חושב שבמקרה כמו שלה רק היא יכולה לעזור לעצמה בגישה לבעלה

אם היא לא מצליחה לשנות את הגישה של עצמה איך היא חושבת לשנות את הגישה של בעלה?

גם אם היא "צודקת" בכול הטענות שלה עדיין זה לא יפתור את הבעיות שלה

לרוב במיקרים כטלו מביאים לעולם עוד ילדים בתקווה שזה ישנה דבר

יוסי