זקוקה לעזרתכם

[Nothappy]

זקוקה לעזרתכם

נמצאת במשבר זוגי.
יש בבית תינוקת שנולדה לא מזמן ומערך הכוחות לגמרי השתנה מאז.
הבעיה העיקרית היא בעלי. אם דברים בעבר הפריעו לי באישיות שלו ולא התייחסתי, עכשיו הם לגמרי בולטים וחורים לי.
אני לא מסוגלת לסבול אותו יותר! הדרך שהוא מתבטא מפריעה לי, העקשנות שלו והחוסר ויתור בדברים הקטנים גם מפריעים לי. החוסר פדנטיות שלו בכל מה שקשור לילדה ולבית והמודסווניג שלו ובכלל נדמה שהוא פשוט השתנה מאז שהבייבי נולדה ושיש בינינו פערים.
אני לא יודעת איך לא ראיתי את זה אחרי כל כך הרבה שנים שאנחנו נשואים.
קשה יהיה לי לגדל את הילדה לבד. אין לי משפחה קרובה ואין לי גם אמצעים כלכליים להשאיר אותה באותה רמת חיים שעכשיו אנחנו נמצאים בה.
לא מפסיקה לבכות ועל סף התמוטטות עצבים אחרי ריב מכוער שהיה עכשיו. אחרי שיום שלם הייתי עם הבייבי שלא הפסיקה לקטר דקה, ניקיתי, בישלתי, הגשתי לו אוכל והתייפייפתי בשבילו ודאגתי שתהיה אנרגיה טובה. כל מה שיכל להגיד כשחזר הבית זה לכעוס למה האוזניות של הטל שלו על הריצפה...
לא יודעת מה לעשות.

 

[maybesure]

לי נראה

שהוא כעס כי מבחינתו הייתם עדיין בריב, אף אחד לא אמר לו שיש הפסקת אש..

ואולי את השתנית כשנולדה הבייבי? אולי את מצפה ממנו לדברים שהוא לא יודע מהם?

יש עליך עומס כפול ומכופל כעת: אם קודם רק הכנת לו אוכל ודאגת שחפצים שלו לא יהיו על הרצפה עכשיו נוספה לך גם תינוקת לטפל בה וזה מלחיץ בלי שום ספק.

צריך לעשות שיחת תיאום ציפיות. אם את מחליטה "לגדל אותה לבד" אז את לא מכינה לו אוכל, הוא מכין לעצמו..נניח, או אם הוא רוצה שתמשיכי לפנק בארוחה כשהוןא מגיע הביתה - אז נדרשת עזרתו בגידול הבת וגם בלהרים חפצים מהרצפה בלי לבקר אותך על דרך ההתנהלות שלך.

בכלל - נראה לי שעדיף שתלמדו שניכם איך לראות את הדברים שכן עושים מאשר את אלו שלא עושים.
חבל לחשוב בכלל על פרידה בשלב כזה, יש לכם תינוקת חדשה אתם צריכים לשמוח לא להתעצבן.

ולספור עד 10 לפני שכותבים בפורומים, לפעמים מריבות כאלו נראות כמו משבר סופני אבל עוברות מאליהן והכל מסתדר עוד לפני שעונים לכם.

 

[Nothappy]

לא הבנתי

למה זה רע לכתוב בפורומים? מבחינתי זה רגע של שפיות לכתוב ולדעת שמישהו שם מקשיב לי.
עדין מרגישה אותו הדבר בוקר אחרי.
אשמח לשמוע תגובות נוספות.
תודה!

 

[maybesure]

לא רע

רק התכוונתי שעם עוד קצת סבלנות יש דברים שנפתרים ביניכם.
ולא התכוונתי בדיוק לספירה עד 10, אלא לנסות באמת לתת למשבר הזה להפתר ביניכם ולא לשאול מיידית. לפחות כמה ימים..

מנסיוני, לא שווה לריב בכלל. לא שווה להתרגז אבל קשה ללמוד לנתב את הרגשות האלו למשהו מועיל.
ובשביל זה חייבים תקשורת רגועה. קודם כל - הפסקת אש אמיתית. לא מתחנפת וחד פעמית. ולא דווקא כשיש לילדה יום הפוך.
ועוד דבר: הימים הקשים לרוב עוברים. הילדים גדלים ובסוף נשארים רק שניכם, אם המצב עכשיו הוא בגלל שנוספה התינוקת, ובגלל שהיא צעירה מאוד והמשימות איתה תובעניות - יש סיכוי שהמצב ישתפר עם הזמן.

וגם - לא כתבת ממש מה באישיות שלו הפריע לך בעבר והצלחת להתעלם.

 

[CoachMaya]

שינויים

Nothappy יקרה,
הדבר הכי קבוע הוא השינוי! הכל משתנה כל הזמן. בן זוגך השתנה, את השתנת, הבית שלכם השתנה, הפכתם למשפחה.
גמישות וקבלת השינוי באהבה, מאפשרים הסתגלות למציאות המשתנה ביתר קלות.
תקשורת בריאה שמאפשרת לכל אחד להגיד את שעל ליבו לסירוגין, בעוד השני מקשיב, עשויה לעזור בצימצום הפערים בינכם.
אני מאמינה שכשמישהו מכעיס אותי, הוא למעשה מדליק טריגר שנמצא בתוכי, נוגע אצלי בנקודה כואבת (הרי יכול להיות שהתנהגות דומה אצל אותו אדם לא היתה מכעיסה מישהו אחר),
כדאי לך לשאול את עצמך על מה את כועסת? מה כואב אצלך באינטרקציה איתו? גם השימוש שלך במונח "התייפייפתי בשבילו.." - האם את מתייפיפת בשביל עצמך?

 

[אמון בקשר1]

מה חשוב?

שלום רב
אתחיל בכך שמבין את כאבך, ובאמת מבין אותו, גם מניסיון אישי וגם מהרבה סיפורים של זוגות שעובד אתם. מה שמבקש כרגע לומר לך, שסבלך הוא אמיתי, כואב ונכון לתפיסתך, ועם זאת הרבה זוגות היו, נמצאים וגם יהיו לצערי בעתיד במקומות הללו, ומכאן כי יש לכך פתרונות ואנסה בקצת לסייע לך לכוון לשם.

חשוב שלא תורידי מערכך ומערך בעלך, כי הדבר הקל ביותר לנו כבני אדם, זה למצוא מגרעות, ולכולנו יש. קשה לפעמים, ובמיוחד ברגעי משבר, לראות את הטוב, את היש, ואת מתארת זאת ביושר כבדרך אגב, בכותבך על רמת החיים שלכם כרגע. את מציינת שיש תכונות אצל בעלך שבעבר הרגיזו אותך, ולא טיפלת בזה, וכאן מתחיל הנתק. כעקרון, וסליחה אם קצת ארחיב כרגע, כל בעיות הזוגיות, מתחילות ומסתיימות בתקשורת. כשאנו לומדים מה ומתי זה התחיל, תמיד, אבל תמיד, תשמעי שכבר זמן רב יש משהו שמרגיז אחד מבני הזוג, ומתוך שיקולים כאלו ואחרים, בחרו לא לומר, לא לטפל, או לוותר. בעקבות כך, לאט לאט נוצרים מתחים, הבטן מתמלאת עוד ועוד, ומשהו מרגיז אחד גודל לממדים של "לא יכולה לסבול אותו יותר". את לא היחידה או היחיד ששומע מהם את זה.

מה שאני מבקש להציע לך, זה קצת אולי שבלוני, ועם זאת הוא שלב ראשון הכרחי. תקבעי בבקשה עם בעלך יציאה לבילוי ללא התינוקת, בזמן שמתאים לו ולך. את יכולה בדרך לומר לו שרוצה לדבר, או כשתגיעו למקום שמתאים לך לדבר. חשוב שתתחילי ותציירי תמונה שהיא שלך, ומבקש שתדגישי כי זו תמונה שלך, עם הקשיים שלך. חשוב שהוא יבין מה קשה לך ומה את מצפה ממנו, אבל, תבקשי לשמוע מה הוא חושב ומה לו קשה אתך. חשוב להבין, אם לך יש טענות, אין מצב שלא אין טענות, ובעצם מה שמבקש מכם זה סוג של "הוצאת קיטור" ובמקביל תיאום ציפיות. זה מורכב, לא קל, ואי אפשר בשיחה אחת לפתור את כל הבעיות. יכולת דיבור, תקשורת היא הבסיס לתקן מצב, ולעתים נדירות, להבין שאין יותר מה לעשות ביחד, ואז זה מגיע במוסכמה, והכל נראה אחרת. כאמור - נדיר.

בתקווה שזה יעבוד ולו חלקית, מבקש שתקפידו לעשות זאת פעם בשבוע. במידה והדבר לא הולך, יש תמיד אפשרות להיעזר בגורם שלישי, ולפני זה אולי הייתי מציע לך עוד משהו.
במידה ושיחה לא הולכת, את יכולה בהחלט לגרום בצורה מודעת להתנהג בצורה בה יהיה חייב לשאול שאלות של מה זה לא ..., מדוע את לא..... וכן הלאה, שאלות שבחשיבה נכונה את יכולה להחזיר לו בשאלות שהוא יצטרך לחשוב. "מה שאתה בעצם שואל אותי זה.....", " אתה מתכוון ש.....", כך את לא מתגוננת, ומתחילה שיח בו צריך לחשוב, להבין. בהצלחה, בתקווה שלא העמסתי יותר מיד.

 

[Natinat12]

תודה רבה על התגובה

ממש לא העמסת ואני מעריכה את זה שלקחת את הזמן לכתוב תגובה כל כך מפורטת.
בכל אופן, כבר היינו ביעוץ זוגי וזה לא ממש עזר.

 

[אמון בקשר1]

זו לא טרחה

היי
זו לא טרחה. מנסה להביא מניסיוני. בהצלחה

 

[פרפרי אהבה]

אין ספק שכשנכנס גורם נוסף למשוואה

של משפחה זה מכניס מתחים ולחצים מהרבה בחינות.
אולי תנסו למצוא זמן זוגי ביחד- אולי לצאת לדייט זוגי, שבו תוכלו לדבר, לחוות חוויות כזוג- הרי הזוגיות לא נגמרת כשהופכים להיות הורים ומאוד חשוב לעבוד עליה.

לגבי מה שתיארת שאת התעסקת עם מלא דברים והשקעת למענו והוא חזר והתעצבן על משהו שטותי לכאורה-את צריכה לזכור שמה לעשות הוא לא מדיום, והוא לא יודע שעשית את כל זה ואולי באיזשהו מקום גם לוקח כמובן מאליו את זה ואולי כדאי שמתי שאתם רגועים -תדברו על הכל.

 

[supersonic777]

אולי יעוץ זוגי יכול לעזור...האמירה שאמרת...

"לא יכולה לסבול אותו...",לי נראה שהפער ביניכם עמוק...
מקווה שתחזרו מהר,כי לפרק חבילה זה קל...

 

[קן של צופיות1]

חמודה, נשמע כמו דיכאון אחרי לידה

חבל שיהרוס לכם.