זקוקה לעזרתכם בבקשה...
שלום לכולם. אני בת 33, רווקה, והתחלתי טיפול נפשי חדש בעקבות ניצול שעברתי במשפחה בילדותי. עד כה היו לי 2 חברים, זה היה לפני קצת פחות מעשר שנים, ולא קיימתי איתם יחסים מלאים, אם כי לראשון חשתי משיכה והייתי איתו "כמעט" עד הסוף במשך כשנתיים(!). אז גם התחילו לי הפלשבקים על מה שקרה לי. עם החבר השני לא היתה כמעט בכלל קירבה גופנית, לא נמשכתי אליו, וזה היה גם בסדר מצידו, כי בדיעבד התברר לי שהוא הומו. במשך ה6-7 השנים האחרונות חייתי ללא שום צרכים מיניים (או לפחות בהכחשה מוחלטת), כשמידי פעם נמשכתי לנשים, אך מעולם לא מימשתי את זה. כיום אני נמשכת למטפלת שלי (אני פשוט מרגישה משיכה מינית חזקה כלפיה, זה לא שאני מאוהבת באישיות שלה או משהו כזה, היא פשוט מדליקה אותי וגם נראה לי לפי מראה החיצוני שהיא לסבית, לא שזה קובע משהו, ובכל זאת...). ברור לי שלא יצא מזה כלום, אני לא שוגה באשליות. במקביל אני נמשכת לעוד מישהי שידוע לי שהיא לסבית, אבל לא יכול להתקיים בינינו קשר מהרבה סיבות. וממש בימים האחרונים יש מישהו מאד מאד חמוד שהכרתי באיזה שהוא חוג, שרוצה ליצור איתי קשר, ואני מבוהלת מאד. הוא מאד הטיפוס שלי, אבל אני מאד מבולבלת בזהות שלי ואני לא רוצה לסבך אותו ולהשלות אותו. אני פוחדת שהוא נמשך אלי ושהוא ירצה יותר. אני פוחדת שאני אמשך אליו ושוב יהיו לי סיוטים ופלשבקים. אני פוחדת, כי אולי כל מה שהוא רוצה זה שניפגש על כוס קפה ואני כבר מדמיינת איך ייראו הילדים שלנו... ובכלל... אני אמנם מבוגרת, אבל אני לא יודעת איך מתנהגים כשיוצאים עם בחור, מזמן לא הייתי בקטע הזה, אין לי את מי לשאול כי אני לא רוצה לעשות מעצמי צחוק בעיני חברות שלי, ובכלל, אני לא יודעת מה אני רוצה בדיוק. בנוסף לכל הבלגן הזה, אני סובלת מחרדות, אז בכלל, כל העסק יותר קשה לי וכבד לי מההתחלה. עברתי הרבה דברים לא פשוטים בחיים שלי ואני ממש לא רגילה לצאת סתם ככה (אפילו לא עם חברות), כבר שכחתי איך זה, וכמו שהסברתי, אני לא יודעת איך לפרש את ההצעה לו להיפגש ולצאת. זה לא משהו שאני יכולה לשאול מראש, ואני פשוט פוחדת. אני מקווה שתוכלו לעזור לי להבין איכשהו מה ההעדפה שלי ושאולי תוכלו להציע לי מה לעשות לו הייתם במצבי. אני מתנצלת אם השאלה שלי נראית דבילית או משהו כזה, לנוכח גילי המתקדם, אבל כמו שהבנתם אני פשוט לא מתמצאת בדברים האלה... תודה למי שיוכל לייעץ, דומי
שלום לכולם. אני בת 33, רווקה, והתחלתי טיפול נפשי חדש בעקבות ניצול שעברתי במשפחה בילדותי. עד כה היו לי 2 חברים, זה היה לפני קצת פחות מעשר שנים, ולא קיימתי איתם יחסים מלאים, אם כי לראשון חשתי משיכה והייתי איתו "כמעט" עד הסוף במשך כשנתיים(!). אז גם התחילו לי הפלשבקים על מה שקרה לי. עם החבר השני לא היתה כמעט בכלל קירבה גופנית, לא נמשכתי אליו, וזה היה גם בסדר מצידו, כי בדיעבד התברר לי שהוא הומו. במשך ה6-7 השנים האחרונות חייתי ללא שום צרכים מיניים (או לפחות בהכחשה מוחלטת), כשמידי פעם נמשכתי לנשים, אך מעולם לא מימשתי את זה. כיום אני נמשכת למטפלת שלי (אני פשוט מרגישה משיכה מינית חזקה כלפיה, זה לא שאני מאוהבת באישיות שלה או משהו כזה, היא פשוט מדליקה אותי וגם נראה לי לפי מראה החיצוני שהיא לסבית, לא שזה קובע משהו, ובכל זאת...). ברור לי שלא יצא מזה כלום, אני לא שוגה באשליות. במקביל אני נמשכת לעוד מישהי שידוע לי שהיא לסבית, אבל לא יכול להתקיים בינינו קשר מהרבה סיבות. וממש בימים האחרונים יש מישהו מאד מאד חמוד שהכרתי באיזה שהוא חוג, שרוצה ליצור איתי קשר, ואני מבוהלת מאד. הוא מאד הטיפוס שלי, אבל אני מאד מבולבלת בזהות שלי ואני לא רוצה לסבך אותו ולהשלות אותו. אני פוחדת שהוא נמשך אלי ושהוא ירצה יותר. אני פוחדת שאני אמשך אליו ושוב יהיו לי סיוטים ופלשבקים. אני פוחדת, כי אולי כל מה שהוא רוצה זה שניפגש על כוס קפה ואני כבר מדמיינת איך ייראו הילדים שלנו... ובכלל... אני אמנם מבוגרת, אבל אני לא יודעת איך מתנהגים כשיוצאים עם בחור, מזמן לא הייתי בקטע הזה, אין לי את מי לשאול כי אני לא רוצה לעשות מעצמי צחוק בעיני חברות שלי, ובכלל, אני לא יודעת מה אני רוצה בדיוק. בנוסף לכל הבלגן הזה, אני סובלת מחרדות, אז בכלל, כל העסק יותר קשה לי וכבד לי מההתחלה. עברתי הרבה דברים לא פשוטים בחיים שלי ואני ממש לא רגילה לצאת סתם ככה (אפילו לא עם חברות), כבר שכחתי איך זה, וכמו שהסברתי, אני לא יודעת איך לפרש את ההצעה לו להיפגש ולצאת. זה לא משהו שאני יכולה לשאול מראש, ואני פשוט פוחדת. אני מקווה שתוכלו לעזור לי להבין איכשהו מה ההעדפה שלי ושאולי תוכלו להציע לי מה לעשות לו הייתם במצבי. אני מתנצלת אם השאלה שלי נראית דבילית או משהו כזה, לנוכח גילי המתקדם, אבל כמו שהבנתם אני פשוט לא מתמצאת בדברים האלה... תודה למי שיוכל לייעץ, דומי
