זקוקה לעזרה
אני לא יודעת אם זה הפורום המתאים אך בכל זאת אכתוב. אשמח אם תוכלו לעזור או לייעץ לי. אני בת כמעט 30, רווקה. רוב חיי הייתי טיפוס די מדוכא וגם היום, אני לא מאושרת, רע לי, אני די לבד. לא הולך לי עם קשרים, ניסיתי וניסיתי, כולם מסביבי נשואים עם ילדים ואני עדיין תקועה. בכל אופן לאחרונה אני יוצאת עם מישהו, כבר 3 חודשים, הקשר מאד רציני ומשמעותי לגבי, מה גם שאני מתה להתחתן, וכמובן לא עם כל אחד אבל נראה לי שמצאתי את האחד, הוא בן אדם ממש טוב ומקסים, אך יש בעיה, אני חשבתי שהכל הדדי וטוב לשנינו ובשבועיים האחרונים היו לנו כמה שיחות שהוא מרגיש שהוא לא מקבל מספיק והוא רוצה עוד מעשים מצידי והשקעה, למרות שאני ממש מרגישה שאני משקיעה בקשר הזה, מהדבר הכי קטן של תשומת לב וטלפונים והודעות SMS ועד לדברים אחרים, הוא לומד ועובד במשמרות וכל זמן פנוי שלו אנחנו נפגשים, אני מתמרנת לפי הזמנים שלו ואין לי בעיה עם זה, הוא מקבל ממני המון יחס וחום ואהבה, ואני פשוט המומה וכואבת מהמצב שנוצר, שאני מרגישה שמה שאני עושה לא טוב ולא מספק אותו, זאת הרגשה רעה להיות עם מישהו שלא מסופק ממך, ניסיתי להבין מה בדיוק מפריע לו, והוא כל הזמן חוזר על זה שחסרה לו ההשקעה, ואמרתי לו שאני לא מרגישה שיש משהו שאני יכולה לעשות יותר. אנחנו עדיין ביחד והוא לא דיבר על פרדה או משהו כזה אבל אני ממש מדוכאת, סוף סוף חשבתי שמצאתי את האחד והכל טוב ופתאום שום דבר לא טוב, פתאום אני מגלה שאמנם טוב לו אך הוא לא מסופק, ואני ממש מפחדת להיפגע, היו לי חיים ממש לא מאושרים עד עכשיו ואין לי כח להיפגע, אני כל הזמן בפחד שעוד שבוע, שבועיים, חודש חודשיים הוא יבוא ויגיד שלא מתאים לו להמשיך, מה אני אמורה לעשות? להיות כל הזמן במתח ופחד שהוא לא יעזוב או להיות כל הזמן במתח כדי לנסות לספק אותו כמה שיותר, אני ממש מרגישה שהוא מקבל ממני מספיק ואני לא מבינה, אמרתי לו שהוא צריך לנסות לראות את הטוב ולהסתפק בטוב ולא כל הזמן לרצות ולרצות ולהתפס לדברים קטנים כי ככה קשה לבנות קשר, ואם הוא כל הזמן רק רוצה ורוצה עוד זאת בעיה כי כל אחד נותן את המקסימום שהוא יכול. אני מרגישה שאני תקועה במצב שאו שאני כל הזמן אהיה במתח ואחשוב מליון פעם על כל דבר ועל כל מעשה שאני צריכה לעשות, במקום לזרום בכיף עם הקשר, או שפשוט להיות בפחד כל הזמן שזה עלול להיגמר, אני לא רוצה למצוא את עצמי יוצאת איתו עוד כמה חודשים ואז הוא אומר לי שלום, כי אני משקיעה ואני מרגישה שהכל לשווא. אמרתי לו שאנחנו כבר 3 חודשים וכל ההשקעה של הזמן הזה לא שווה בעיניו? הוא כל הזמן חוזר על זה שהוא רוצה יותר ויותר, וזה לא מספיק לו. ביום שישי היה מאד גשום וסוער אז הצעתי שלא ניפגש, סה"כ פעם אחת מתוך כל השלושה חודשים שלא התחשק לי לצאת בגשם ובסערה אז הוא כבר הפך את זה שאני לא מתגעגעת מספיק ושלא אכפת לי מספיק, ולמה אמרתי לו בטלפון מצד אחד שאני מתגעגעת ומצד שלי ביטלתי את הפגישה, אז ניסיתי להסביר לו שזה יכול לקרות, אין קשר בין 2 הדברים, אני כן מתגעגעת אבל קורה שמאד סוער בחוץ ולא יוצא להיפגש, זה לא סוף העולם, אז הוא נתפס בדבר הזה וכבר מפרש את זה כחוסר השקעה במקום להסתכל על התמונה בגדול ועל זה שבכלליות ממש טוב לנו ביחד. סליחה שיצא כזה ארוך, ותודה למי שקרא עד הסוף, מקווה שאולי תוכלו לייעץ לי או לפחות לאמר את דעתכם, יכול להיות שאני לא בסדר במשהו?
אני לא יודעת אם זה הפורום המתאים אך בכל זאת אכתוב. אשמח אם תוכלו לעזור או לייעץ לי. אני בת כמעט 30, רווקה. רוב חיי הייתי טיפוס די מדוכא וגם היום, אני לא מאושרת, רע לי, אני די לבד. לא הולך לי עם קשרים, ניסיתי וניסיתי, כולם מסביבי נשואים עם ילדים ואני עדיין תקועה. בכל אופן לאחרונה אני יוצאת עם מישהו, כבר 3 חודשים, הקשר מאד רציני ומשמעותי לגבי, מה גם שאני מתה להתחתן, וכמובן לא עם כל אחד אבל נראה לי שמצאתי את האחד, הוא בן אדם ממש טוב ומקסים, אך יש בעיה, אני חשבתי שהכל הדדי וטוב לשנינו ובשבועיים האחרונים היו לנו כמה שיחות שהוא מרגיש שהוא לא מקבל מספיק והוא רוצה עוד מעשים מצידי והשקעה, למרות שאני ממש מרגישה שאני משקיעה בקשר הזה, מהדבר הכי קטן של תשומת לב וטלפונים והודעות SMS ועד לדברים אחרים, הוא לומד ועובד במשמרות וכל זמן פנוי שלו אנחנו נפגשים, אני מתמרנת לפי הזמנים שלו ואין לי בעיה עם זה, הוא מקבל ממני המון יחס וחום ואהבה, ואני פשוט המומה וכואבת מהמצב שנוצר, שאני מרגישה שמה שאני עושה לא טוב ולא מספק אותו, זאת הרגשה רעה להיות עם מישהו שלא מסופק ממך, ניסיתי להבין מה בדיוק מפריע לו, והוא כל הזמן חוזר על זה שחסרה לו ההשקעה, ואמרתי לו שאני לא מרגישה שיש משהו שאני יכולה לעשות יותר. אנחנו עדיין ביחד והוא לא דיבר על פרדה או משהו כזה אבל אני ממש מדוכאת, סוף סוף חשבתי שמצאתי את האחד והכל טוב ופתאום שום דבר לא טוב, פתאום אני מגלה שאמנם טוב לו אך הוא לא מסופק, ואני ממש מפחדת להיפגע, היו לי חיים ממש לא מאושרים עד עכשיו ואין לי כח להיפגע, אני כל הזמן בפחד שעוד שבוע, שבועיים, חודש חודשיים הוא יבוא ויגיד שלא מתאים לו להמשיך, מה אני אמורה לעשות? להיות כל הזמן במתח ופחד שהוא לא יעזוב או להיות כל הזמן במתח כדי לנסות לספק אותו כמה שיותר, אני ממש מרגישה שהוא מקבל ממני מספיק ואני לא מבינה, אמרתי לו שהוא צריך לנסות לראות את הטוב ולהסתפק בטוב ולא כל הזמן לרצות ולרצות ולהתפס לדברים קטנים כי ככה קשה לבנות קשר, ואם הוא כל הזמן רק רוצה ורוצה עוד זאת בעיה כי כל אחד נותן את המקסימום שהוא יכול. אני מרגישה שאני תקועה במצב שאו שאני כל הזמן אהיה במתח ואחשוב מליון פעם על כל דבר ועל כל מעשה שאני צריכה לעשות, במקום לזרום בכיף עם הקשר, או שפשוט להיות בפחד כל הזמן שזה עלול להיגמר, אני לא רוצה למצוא את עצמי יוצאת איתו עוד כמה חודשים ואז הוא אומר לי שלום, כי אני משקיעה ואני מרגישה שהכל לשווא. אמרתי לו שאנחנו כבר 3 חודשים וכל ההשקעה של הזמן הזה לא שווה בעיניו? הוא כל הזמן חוזר על זה שהוא רוצה יותר ויותר, וזה לא מספיק לו. ביום שישי היה מאד גשום וסוער אז הצעתי שלא ניפגש, סה"כ פעם אחת מתוך כל השלושה חודשים שלא התחשק לי לצאת בגשם ובסערה אז הוא כבר הפך את זה שאני לא מתגעגעת מספיק ושלא אכפת לי מספיק, ולמה אמרתי לו בטלפון מצד אחד שאני מתגעגעת ומצד שלי ביטלתי את הפגישה, אז ניסיתי להסביר לו שזה יכול לקרות, אין קשר בין 2 הדברים, אני כן מתגעגעת אבל קורה שמאד סוער בחוץ ולא יוצא להיפגש, זה לא סוף העולם, אז הוא נתפס בדבר הזה וכבר מפרש את זה כחוסר השקעה במקום להסתכל על התמונה בגדול ועל זה שבכלליות ממש טוב לנו ביחד. סליחה שיצא כזה ארוך, ותודה למי שקרא עד הסוף, מקווה שאולי תוכלו לייעץ לי או לפחות לאמר את דעתכם, יכול להיות שאני לא בסדר במשהו?