זקוקה לעזרה..

זקוקה לעזרה..

יש לי ילד בן 6, ספרתי כאן כבר בעבר שהוא נוטל 10 מ"ג ריטלין ביום בהוראת נוירולוג, הילד נמצא עד השעה 13:20 בגן, מהשעה 13:20 הוא עובר למסגרת של צהרון עד השעה 16:30, שוחחתי עם הנוירולוג והוחלט לעלות לו את המינון ל20 מ"ג לטווח השפעה של 8 שעות, הבעיה היא שבעלי לא מוכן לקבל את זה, כול הזמן הוא טוען שאני והנוירולוג "מרעילים" את הילד עם הריטלין, שהפסיכולוגית מגזימה, הוא לא מוכן לקבל שיש לילד בעיה, הוא לא מוכן להתמודד איתה וקשה לי, הוא לא מוכן שאעבור ל20 מ"ג, בצהרון כבר לא מוכנים לקבל אותו עקב התפקוד שלו שם ואני פשוט אבודת עצות, הילד מאובחן כהיפר אקטיבי וADHD אני מרגישה כבר שאני מתביישת, לא שיש לי על מה, זה הבן שלי ועם זה אני צריכה להתמודד, אבל זה כבר הצהרון השני שאני מחליפה מתחילת השנה והשנה רק החלה, כול כך אבודה ולא יודעת מה לעשות, לא יודעת כבר איך להתמודד, הצעתי לבעלי לשוחח עם הנוירולוג, לקרוא מאמרים באינטרנט, הוא פשוט אטום, לא מוכן לקבל כלום, מבחינתו הילד כליל השלמות ואני עושה לו עוול, בבקשה למי שיש פתרון אשמח לקרוא..
 
זו בעיה של הרבה ,סליחה, גברים

גם מניסיון שלי וגם משל אחרים לגברים הרבה יותר קשה לקבל שהגבר הקטן שלהם הוא לא שיא השלמות, כי אז זה בעצם הכישלון שלהם. הרעיון לתת לרופא לדבר איתו או לקרוא הוא מעולה אבל בעלך מסרב . אם הגננת ומי שאחראי בצהרון יזמינו אותו לשיחה ורק יתארו את המצב מבלי לתת פתרון לבעיה , האם לזה יסכים? תבקשי ממנו להציע פתרונות לבעיה איך לעזור לילד ? אולי יהיו לו רעיונות יותר טובים . צריך המון סבלנות לא לוותר כל פעם לדבר על הבעיה ובשיא העדינות . הדר שלנו היום בת 11 אבל כשהייתה קטנה יותר גם בעלי האשים אותי הרבה שאני מגזימה שאני רוצה להרוס את הילדה עם תרופות עם הזמן הוא למד להכיר בבעיה.
 

דליה.ד

New member
כמה פעמים שמענו זאת כאן../images/Emo5.gif

גברים מתקשים לקבל את העובדה שהצאצא שלהם לא כך מושלם....כמוהם! זהו תהליך ואסור לך להתיאש לטובת הילד. בפעם הבאה שלחי אותו לנוירולוג עם הילד ולאסיפת הורים אפילו אם תצטרכי לקבל "מיגרנה" איומה לצורך זה. דרך אגב הsr הרבה יותר עדין מהכדור הרגיל!
 

שריד

New member
בתור גבר ולא בתור מומחה אדום

תראי, אני לא אדבר בשם כל הגברים בעולם אבל קצת נסיון בהתמודדות עם קשיים של הילד בגן יש לי... בשנה שעברה, שעות העבודה המרובות לא איפשרו לי קשר עם הגן. כלומר לקחת את הילד לגן, לקחת מהגן, להשתתף בימי העשרה מחוץ לגן, שלא לדבר על אספות הורים. את הדיווחים קיבלתי כמובן מאישתי שתחיה, בדיוק ברבע לתשע כאשר חזרתי מהעבודה ולא הספקתי אפילו להוריד את המעיל (גם בקיץ של אופנוע). המאקסימום שיכלתי לעשות הוא להקשיב במקרה הטוב שלא לדבר על פתרונות או חשיבה משותפת. השנה הצבנו מטרה להיות נוכח קצת יותר במה שנקרא פעילויות יום יום. אני מוביל לכך, שכל "עימות" חזיתי עם בעלך יתקל בהתנגדות. כל שכן את המידע, ואת צודקת בנושא זה הוא צריך לקבל ממקור ישיר. אני חושב שהמקור הישיר הוא הילד עצמו בסביבתו המגוונת. כלומר, היום למשל הכריעו בנושא ההתנתקות, אז אני לא מציע שתכריזי על התנתקות בהתאם להצעת הממשלה אלא תנקטי בצעדים של ליבנת ונתניהו... כלומר תצרי מצבים שבהם בעלך יפגש עם הגננת , יראה את הילד בפעילות ע"י ליווי ליציאה מחוץ לגן... הילד יתנהג שונה בנוכחותו, אני מעריך, אבל לאורך זמן יכול להיות שגם הוא יפנים את הקושי... וד"א האם גם לאב יש קשיים הדומים לילד? שריד
 
למעלה