זקוקה לעזרה

[תות1975]

זקוקה לעזרה

אני בת 28+ ואחרי 4.5 חודשי חברות החלטנו החבר ואני להתחתן יש כבר אולם, שמלה, חליפה ופתאום מגיע החתן ואומר שיש לו לבטים והוא רוצה לדחות את החתונה, אני אמרתי שאני לא מסכימה לדחות ואני מעדיפה לבטל. עכשיו הוא ארז את רוב החפצים עזב את הדירה ואני לא יודעת איך להתמודד אני בוכה כל היום, אני הסטרית. מה עושים איך ממשיכים הלאה????? דרך אגב אני כרגע לא עובדת כך שאין לי תעסוקה ואני כל היום חושבת... תודה

 

[תות1975]

יש פה משהו שיכול לעזור?

 

[תות1975]

גרא?

 

[גרא.]

תות1975,../images/Emo24.gifכדי שתרגישי מעט יותר

טוב..כנראה שהגבר הזה פשוט לא ראוי לך,כיוון שהוא הססן,חסר בטחון, בורח מהתחייבויות,ואפילו מעל באמונך. למרות שזה לשמע לא במקום. אולי טוב יותר שהוא גילה לך במעשהו את פרצופו האמיתי, מאשר היית מגלה את זה די מהר אחרי החתונה..טבעי להרגיש מתוסכלת, טבעי ואפילו הכרחי להתאבל זמן מה על האובדן שקרה לך..את זקוקה כרגע למעט זמן, לאוויר לנשימה,פשוט כדי להתאבל על מה שקורה..וזה לא זמן כדי לחשוב מה את עושה הלאה..על זה תוכלי לחשוב כשתרגעי..העובדה שאינך עובדת, וודאי אינה תורמת, ולכן את חייבת לצאת מהבית החוצה. אם אין לך תעסוקה,למה שלא תתנדבי לעשות משהוא שאת אוהבת ויודעת, אולי משהוא במתנס המקומיף אולי עזרה בבית חולים. תמיד יקבלו אותך בזרועות פתוחות.ומעבר לזה ,די מהר תראי שהחיים נמשכים, את כל כך צעירה ממש ילדה.יש עוד גברים פנויים..וכי מי לא אוהב תות?

 

[תות1975]

בהמשך לבעיתי...

היום כמה ימים אחרי הפרידה פתאום אני מרגישה חזקה ואני תוהה לגבי זה... פתאום בא לי לעשות מלא דברים במין אימפולסיביות כזאת כמו לחפש עבודה באזור ת"א (אני גרה ליד חיפה) ולנסוע כל יום ברכבת (באזור מגורי לא מצאתי עבודה רצינית כבר שנה...) להתנדב, אני מנקה את הבית באובססיביות, כאילו אני במאין "היי" ואני מפחדת שזאת הרגשה שאחרי הפרידה ועוד כמה ימים יבוא "הבום" ואני אפול ואשבר בפניו... האם זה טבעי מה שאני מרגישה? האם זה הגיוני שאני ארגיש רע עוד כמה ימים? רצוי לציין שאני מאד מאד אוהבת אותו והיה לי מאד טוב איתו

 

[תות1975]

גרא?

 

[freearth10]

ייתכן שאחרי ההיי יבוא הבום

לכל אחד יש את הדרך שלו להתמודד עם פרידה. פרידה בכל מקרה זו שבירה, שבירה שאותה צריך לעכל,אבל כמה שזה נשמע מוזר, הרבה מאוד פעמים דווקא מצבים כאלה של כאב עמוק נותן לנו את האפשרות לבחור שוב בדרך שתוביל אותנו למקום הרבה יותר מתאים לנו. נסי לענות לעצמך מה בדיוק אהבת בו? האם זה לא משהו שיש לך אותו בעצמך? אנחנו בדרך כלל אוהבים /לא סובלים באחר בדיוק את מה שאנחנו אוהבים/לא סובלים בנו. ואת עצמך אף אחד לא יכול לקחת ממך!

מאיה

 

[גרא.]

תות,מה שיקרה לך בעוד זמן מה,..

תלוי במה שתרצי שיקרה.כלומר,אחד המושגים הבסיסיים בפסיכולוגיה, המכונה אוטוסוגסטיה,(השאה עצמית), משמעותו, קבלת המחשבה של עצמי..בבחינת נבואה המגשימה את עצמה..אם תחשבי ותתמקדי במחשבות שעוד כמה ימים, יקרה לך "בום" כלורמ תשברי ותפלי בפניו..זה בעצם מה שיקרה. אם תחשבי על המפנה שחל בהתנהגותך, על תחושת התרוממות הרוח (ההיי שאת מרגישה),כעל נקודת פתיחה חדשה לקראת כל יני דברים טובים שיכולים לקרות לך..למשל מציאת עבודה באזור ת"א,שלא לדבר על הכרות מבטיחה חדשה..יש סיכוי יותר מטוב, שכך יקרה, בכל הקשור כמובן ביכולת שלך להשפיע על הנסיבות.אכן,היו זמנים,היה לך טוב איתו, ואת אוהבת אותו, אבל מה לעשות, הוא לא רוצה בהמשך..ולכן מה שהיה ביניכם, אינו אלא בגדר של נוסטלגיה,מה שהיה,היה..ועכשיו את חייבת להסתכל קדימה..ואם כך תעשי,ובעיקר תרצי בכך בכל מאודך..בסופו של דבר, מה שהיה ביניכם, עם כל הצער אולי, ישר בגדר אפיזודה חולפת..בדרך האחרת, רק תמשיכי לאמלל את עצמך,ללא תוחלת.

 

[תות1975]

תודה