ברוכה הבאה
כולנו כאן חווינו את הגילוי שזהו, אין ביציות בכלל או אין ביציות איכותיות. אם כי אני בטוחה שלחוות את זה בגיל 30 זה הרבה יותר קשה מלחוות את זה בגיל 40. המזל שלך זה שאת לא חווית שרשרת ארוכה של טיפולי פוריות קשים ומתישים. עברתי יותר מ 20 טיפולים, שלא יצא מהם כלום, חוץ מאשר קילוגרמים עודפים וכרטיס כניסה לקבוצת סיכון של סרטן השד, וכמובן כל המתח, הכעס, החרדות, הריצות , הטרטורים, העצבים וההוצאות שמטבע הדברים מתלווים לטיפולים האלה. שנים על גבי שנים של טיפולים חסרי תוחלת. כל זה נחסך ממך. יש לי בת מתרומת ביצית, ואני פשוט נטרפת אחריה. לא מאמינה שאפשר לאהוב יותר. תדעי לך שמבחינה ריגשית אין שום הבדל. את מגדלת תינוק. את לא מגדלת ביצית. את מגדלת תינוק שמחייך אליך, שמושיט לך את הידיים שלו. תינוק בשר ודם. לא ביצית. זה תינוק שאת מטפלת בו, מאכילה, רוחצת, מלבישה, משחקת, מטיילת. האהבה נוצרת מהקשר, מהאינטראקציה עם התינוק. זאת אינטראקציה עם תינוק, לא עם ביצית.
איך מתמודדים? פשוט משלימים. מבינים שתינוק זה תינוק ולא משנה מאיזה ביצית הוא בא. כל תינוק מביא איתו ים של אהבה, אושר ושמחה. מבינים שגם היה לך מזל לגלות בגיל צעיר יחסית, ואת עדיין יכולה להפוך לאמא בגיל צעיר יחסית.
בנוגע למסלולים יש המון חומר בכלים ומידע. אני באופן אישי הייתי בקפריסין ובמסלול הדסה. הבייבי ממסלול הדסה.
מאחלת לך בהצלחה.