זקוקה לעזרה

זקוקה לעזרה

אני מחפשת עבודה בתחום של חינוך ילדים. אני מצליחה להתקבל לעבודה ואז אני מתחילה למצוא דברים לא טובים בעבודה ומחליטה שאני לא רוצה לעבוד שם. זה קרה לי כמה מספר פעמים (כ-3 פעמים). עכשיו יש לי שתי הצעות אפשריות - ועדיין אני כל הזמן מוצאת מה לא טוב שם ולמה לא כדאי לי לעבוד שם ומוצאת רק פגמים במקום שאני מתקבלת. מה עושים??? איך מתקדמים הלאה ?
 

גרא.

New member
אמא לשניים 1976,את חייבת להסביר למה את מכוונת

כשאת מתחילה למצוא דברים לא טובים בעבודה.מה למשל?
 
בעיות שקיימות במקום ושלא מוצאים חן בעיני

כמו למשל שאני הולכת מחר ליום ניסיון בגן והצוות שם הוא רק 3 אנשים עבור 24 ילדים - זה גן זורם שבו החצר פתוחה כל היום הגילאיים הם 2-4 ואם יש כמות ילדים של 15 ילדים בחוץ ושתיים בפנים (כי צריך להחליף לילדים חיתול) - איך אני אמורה לשמור על 15 ילדים בחצר .... אין לי עיניים בגב..... קשה לי לקחת אחריות על מקום כזה. כששאלתי בראיון מצב כזה - היא הסבירה לי שזה גן שלא מכריחים את הילדים להיות בקבוצה כל אחד בוחר את המקום שמתאים לו אז חלק ביצירה וחלק משחקים בחול....ועדיין אם יש לי 15 ילדים איך אני אמורה לתמרן בין יצירה לבין ארגז החול (שנמצא בצד השני של הגן). האישה שמנהלת את הגן מאוד נעימה ... ומקום עבודה אחר ....מצפים ממני להיות שם על תקן אחראית יצירה כל יום להביא רעיונות ליצירה ולארגן אותם עבור הילדים - מדובר בילדים של בית ספר - שאני לא עבדתי עדיין עם גיל כזה ....אני מרגישה שהציפיות שלה אינן תואמות את הציפיות שלי - אני מוכנה להביא פעם בשבוע רעיון ....אבל כל יום זה נראה לי לא מתאים לי באופי - אני לא מורה למלאכה ...אני כן אוהבת לעבוד ביצירה עם ילדים .... עם ילדי בית ספר (כיתות נמוכות) אני מרגישה שאני לא מכירה מספיק כדי לדעת איך להתחבר אליהם. (הילדים שלי הם קטנים בגן - לשם אני מתחברת). מה עושים?
 

גרא.

New member
אמא לשנים 1976,מתשובתך אפשר להבין,ותקני אותי

אם אני טועה,שאת חסרה השכלה פורמאלית שכל גננת רוכשת בסמינר,כך שאינך יודעת הפעלה בסיסית של הילדים למשל בחצר או בעבודות יצירה.בדרך כלל התפקיד של החלפה בגנים מחייב תאום מוקדם עם הגננת הקבועה.אם זה לא קורה,באמת לא תמיד אפשר לדעת מה ואיך לעשות.גננת מוסמכת,לומדת 3 שנים בסמינר,ומשלימה עוד שנה באוניברסיטה תעודת הוראה.כיום יש לכן לרוב הגננות תואר ראשון בחינוך.אם את נמשכת לתחום,את חייבת תחילה ללמוד לאו דווקא בסמינר,לעיתים עבודה מתמשכת עם גננת מנוסה,יכולה ללמד המון.מדוע את נמשכת דווקא לתחום כזה המחייב המון למידה מקדימה,ותכונות מסויימות שאולי חסרות לך?
 
אני כרגע נמצאת בקורס למטפלות לגיל הרך

ולומדת את התחום - מבלי שאצטרך ללמוד 4 שנים אלא נשארה לי שנה אחת בלבד. יש לי ניסיון של 5 שנים בתחום הקושי שלי אינו ההשכלה שאותה ארכוש ....אלא עם מציאת העבודה שאליה אני רוצה להתקבל וברגע שאני מתקבלת אני אולי בתת מודע נבהלת ומתחילה למצוא בעיות במקום העבודה - שבגללן אני מסבירה לעצמי למה לא כדאי לי ללכת לעבוד שם. אני מנסה להבין איך אני יכולה להתגבר על העניין הזה ולהתקדם הלאה - כן לנסות מקום עבודה שאני מתקבלת מבלי למצוא כלכך הרבה מגרעות באותו מקום .... מקווה שהבהרתי את הענין.
 

גרא.

New member
אמא לשניים 1976,את לבטח אם טובה לילדייך,אבל

חוסר המסוגלות שלך לניואנסים שונים בעבודה המיוחדת הזו,מבטאים בוודאי חוסר נסיון והתנסות.אבל ובעיקר סביר להניח שיש בהם משום ביטוי לחוסר התאמתך לתפקידים האלה,הדורשים לא רק למידה והתנסות,גם דפוס אישיות מיוחד.יכול להיות שאחרי שתסיימי ללמוד,יהיה לך קל יותר,אבל ברקע נשארת תמיד השאלה,האם את בכלל מתאימה להיות גננת?
 

sharpantie

New member
האם גם בתחומים אחרים

יש לך נטיה לחפש את השלילי בכל דבר... האם את נוטה לראות את חצי הכוס הריקה בכל דבר? מה לא בסדר, מה לא מתאים.
 
קשה לי להעיד על עצמי אבל בעלי חושב שכן...

אני חושבת שגם לגבי הלימודים אני מרגישה לא מרוצה .... גם בגן של הבן הגננת מאוד שלילית וכמעט לא מספרת על הבן שלי דברים טובים...רק דברים שליליים. אפשר לומר שכן.
 
בהמשך לשאלה של Sharpantie:

יכול להיות שהבעיה היא -- פשוט -- שאת פרפקציוניסטית? מחפשת רק דברים מושלמים ומוצאת כל הזמן פגמים? איך את בקניות, למשל? האם את מאלה שכל הזמן מחזירים מוצרים לחנות?
 
לגבי קניות אני לא מחזירה מוצרים לחנות....

אני נוטה לחשוב בצורה שלילית על עצמי לפעמים - אפילו בלימודים שלי אני מתחילה להטיל ספק אם אני אצליח לעבור את המבחן הסופי למרות שעד עכשיו הציון הכי נמוך שלי הוא 95. מה שאני חושבת על עצמי שונה בצורה משמעותית ממה שאנשים חושבים עלי.... כן, יכול להיות שאני פרפקציוניסטית ....מצד שני היום אני הולכת לעבוד בגן שהוא מבחינתי לא מושלם בכלל (מבחינה חיצונית) אני כן מקווה שהאנשים היו נעימים והאוירה תהיה רגועה ונעימה וזה מה שחשוב לי יותר מה כ ל !!! אז מה עושים?
 

sharpantie

New member
מנסים לשנות את קו המחשבה

במילים פשוטות אפשר לומר לחשוב חיובי.אם את שואלת איך עושים את זה אז אפשר בעבודה עצמית, פשוט לנסות לראות את החיוב בדברים ולא את השלילה. זה לא תמיד פשוט לעשות את זה לבד, לפעמים צריך עזרה של איש מקצוע כמו פסיכולוג שיעזור לך לשנות את ההסתכלות שלך על דברים ואת צורת החשיבה שלך.
 
תשובה של פרפקציוניסטית:

על השאלה שלך אני אגיב , אם אפשר, יותר מניסיון אישי שלי ופחות על סמך ידע מקצועי דווקא. גם אני פרפקציוניסטית כזאת, אשר לרוב שופטת את עצמי הרבה יותר בחומרה מכפי ששופטים אותי אנשים אחרים.( וליתר דיוק, יש אנשים שלא שופטים כלל -- אנשים לא שיפוטיים -- וזה הכי מדהים אותי.) בעולם העבודה, פרפקציוניזם זו חרב פיפיות -- מצד אחד היא עוזרת להגיע להישגים יותר גבוהים -- כמו הציונים המדהימים שאת מספרת עליהם. מצד שני, היא מקשה להעריך את האנשים ומקומות העבודה אותם את פוגשת. נכון שהכיוון הכללי בהתמודדות עם הנטייה הזאת הוא "לחשוב חיובי". הבעיה היא שזו אחת מאותם ססמאות שהרבה יותר קל להגיד אותן מאשר לבצע אותן. כי פרפקציוניסט - מה לעשות -- תמי דימצא גם את החסרונות. אז צודק Sharpantie, שהרבה פעמים צריך לעניין הזה תמיכה מקצועית. וזו יכולה להיות תמודדות ארוכה מאוד. בינתיים, מאחר שכרגע מה שמטריד אותך הוא בעיקר מקום העבודה החדש אני יכולה לנסות לתת לך טיפ קטן -- שוב מהניסיון שלי. גם אני, כשאני מגיעה למקום עבודה חדש, דבר ראשון מוצאת בו את החסרונות. לכן הנטייה הראשונה שלי היא תמיד להגיד "המקום הזה לא מתאים לי. אני רוצה ללכת!". אבל זו כמובן גישה לא מעשית, כי הרבה פעמים החסרונות בולטים פשוט כי המקום חדש, ועוד לא הסתגלת. אז קודם כל, אני עשיתי לי כלל אצבע: לא עוזבים מקום עבודה לפני שעברו 3 חודשים ! שלושה חודשים זה משהו כמו "מאה ימים של חסד" -- וזה משהו שמגיע לכל אדם, וגם לכל מקום עבודה. רק אחרי תקופת ההסתגלות הזאת, אני מתחילה לחשוב. הנטייה של פרפקציוניסט היא לחשוב "האם המקום הזה מספיק טוב?" אני למדתי להחליף את השאלה ל-"האם המקום הזה מספיק טוב בשבילי עכשיו?" כי למשל אם את במינוס נוראי בבנק, ואין לך כסף לאוכל (חס וחלילה), אז לפעמים גם מקום שהוא לא ממש "טוב" בעינייך יכול להיות "מספיק טוב בשבילך עכשיו". ואז לא כדאי לעזוב אותו! לגבי המקום החדש, כתבת שמה שהכי חשוב לך הוא שהאנשים יהיו נעימים. אז כשאת מגיעה לשם, במקום לספור את החסרונות, אולי תשימי לב בעיקר "האם האנשים כאן מספיק נעמים בשבילי עכשיו?" אם כן, אז כאמור -- כדאי לתת צ'אנס. מה דעתך? בכל מקרה, אני מאחלת לך הצלחה -- וסיפוק -- במקום החדש.
 
למעלה