זקוקה לעזרה -
כבר די הרבה זמן שאני מרגישה מדוכאת - אני לא חושבת שאני מדוכאת על פי ההגדרה הקלינית - אני צוחקת, מחייכת, יוצאת מהמיטה וכו´ - אבל כבר המון המון זמן שלא טוב לי בחיים. בעקרון, יש לזה סיבות בשטח - אני לא כל כך מוצאת את עצמי מבחינת "קריירה" - זאת אומרת, אני יודעת פחות או יותר מה הייתי רוצה לעשות בחיים, אני פשוט לא מצליחה בזה בפועל. (במשפחה גם נוהגים לקרוא לי "כשרון מבוזבז"). מבחינה חברתית אני די מבודדת. כמעט כל הקשרים שהיו לי בעבר נותקו - חלק ביוזמתי והרוב ביוזמת הצד האחר. ובמשפחה אני מרגישה הכבשה השחורה - הכי פחות מוצלחת, וגם הרגשה חזקה שלא אוהבים אותי, לא מבינים אותי. אין לי כל כך שפה משותפת עם ההורים -->> כשהכל טוב, אז הכל בסדר. אבל אם משהו לא בסדר- אין לי תחושה של תמיכה מהם, אלא להיפך, שזה מרחיק אותם -כאילו הם לא מסוגלים להתמודד עם הקשיים שלי. הביטויים הפיזיים של זה הם דופק מהיר (כמעט כל הזמן) - וכתוצאה מכך - קשיים בשינה - קשה לי להירדם. גם קשה לי להתרכז ולהיות "ממוקדת במשימה". הדעת שלי מוסחת כל הזמן. גיליתי שרוב שעות העירות שלי אני חושבת מחשבות "מיותרות". וכך גם לפני השינה. מה שאני מפחדת ממנו הוא שכשאר יבוא היום והכל יסתדר - אני ימות אז מהתקף לב או ממחלה אחרת בגלל כל הסיבות שציינתי לעיל. מזמן לא היתה לי תקופה של שקט ורוגע - בעייה מחליפה בעייה - כך שתמיד יש ממה להיות מוטרדים. אני לא מאמינה באמונות טפלות בכלל (למרות שאני תמיד אומרת טפו טפו טפו - ליתר ביטחון
) - אבל יש לי הרגשה חזקה שיש עלי איזה עין הרע שמלווה אותי כל חיי.
כבר די הרבה זמן שאני מרגישה מדוכאת - אני לא חושבת שאני מדוכאת על פי ההגדרה הקלינית - אני צוחקת, מחייכת, יוצאת מהמיטה וכו´ - אבל כבר המון המון זמן שלא טוב לי בחיים. בעקרון, יש לזה סיבות בשטח - אני לא כל כך מוצאת את עצמי מבחינת "קריירה" - זאת אומרת, אני יודעת פחות או יותר מה הייתי רוצה לעשות בחיים, אני פשוט לא מצליחה בזה בפועל. (במשפחה גם נוהגים לקרוא לי "כשרון מבוזבז"). מבחינה חברתית אני די מבודדת. כמעט כל הקשרים שהיו לי בעבר נותקו - חלק ביוזמתי והרוב ביוזמת הצד האחר. ובמשפחה אני מרגישה הכבשה השחורה - הכי פחות מוצלחת, וגם הרגשה חזקה שלא אוהבים אותי, לא מבינים אותי. אין לי כל כך שפה משותפת עם ההורים -->> כשהכל טוב, אז הכל בסדר. אבל אם משהו לא בסדר- אין לי תחושה של תמיכה מהם, אלא להיפך, שזה מרחיק אותם -כאילו הם לא מסוגלים להתמודד עם הקשיים שלי. הביטויים הפיזיים של זה הם דופק מהיר (כמעט כל הזמן) - וכתוצאה מכך - קשיים בשינה - קשה לי להירדם. גם קשה לי להתרכז ולהיות "ממוקדת במשימה". הדעת שלי מוסחת כל הזמן. גיליתי שרוב שעות העירות שלי אני חושבת מחשבות "מיותרות". וכך גם לפני השינה. מה שאני מפחדת ממנו הוא שכשאר יבוא היום והכל יסתדר - אני ימות אז מהתקף לב או ממחלה אחרת בגלל כל הסיבות שציינתי לעיל. מזמן לא היתה לי תקופה של שקט ורוגע - בעייה מחליפה בעייה - כך שתמיד יש ממה להיות מוטרדים. אני לא מאמינה באמונות טפלות בכלל (למרות שאני תמיד אומרת טפו טפו טפו - ליתר ביטחון