נושא מאוד מעניין בחרת לעבודה
נראה לי גם נושא מאוד מאוד מגוון ורחב. כשאת אומרת שהיצירות של גויה או בוש לא הפחידו אותך, את צריכה לדעתי לחשוב גם שהם לא חיו בעולם כמו זה שבו אנחנו חיים, שסרטי אימה ומדע בדיוני (ובכלל אלימות ואימה ויזואלית) היו כל כך רגילים ויומיומיים שהם כבר לא גורמים לשום פחד אלא להתייחסות הרבה יותר צינית וקרה. למשל בציור של בוש גן התענוגות הארציים אז בחלק הימני למעלה, יש שם את השמיים, שהם ממש שמיים של מלחמה ואש, והם מפחידים בעיני. דבר נוסף הוא שאם הייתי נמצאת באמת בתוך הציור הזה וכל הדמויות שם היו אמיתיות, אני הייתי מפחדת. אותו דבר הציורים של גויה. בימינו הם נראים עדינים, כי אנחנו חיים בתרבות קצת שונה ורוויה הרבה יותר באימה ויזואלית (צילומים שמראים בטלוויזיה של פיגועים כדבר יומיומי וסרטים אלימים כדבר של שגרה יוצרים עור של פיל אצל רוב האנשים). ולכן נדמה לי שיש הבדל בהתייחסות ליצירות שקשורות בפחד שנעשו פעם, לפני שהעיתונים היו מלאים בדם ובין אמנות שנעשית היום בכדי להמחיש את הפחד. היום הרבה יותר קשה לזעזע אנשים. זה יכול להיות נושא התייחסות בעבודה שלך - מין השוואה בדרכי הביטוי של פחד פעם והיום, בנושאים המפחידים וכל מיני דברים אחרים אני מניחה. לצייר פנים מפוחדות זה דבר שהוא אותו דבר בכל מקום ובכל תקופה כי הבעת אימה על פנים היא הבעת אימה על פנים, אבל כשהנושא הוא פחד יש גם עוד דרכים לבטא אותו. כלומר לא רק את האדם המפוחד, אלא גם את הדבר שמפחיד אותו. וזה דבר שמשתנה עם ההשתנות של התרבות. ככה נראה לי, ככה זה מרגיש לי. הנה למשל ציור של גויה שנקרא זמן. ולפי דעתי אם "נכנסים" לציור, כלומר נכנסים לנעליים של הנשים שמצויירות שם, זה מפחיד מאוד. אבל שוב, כל אחד מפחד מדברים אחרים. מצרפת גם קישור למלא ציורים של גויה, בתחתית העמוד יש את הקישורים לציורים. מצרפת גם קישור לעמוד של גרינוולד. שוב, ה"מפלצות" שהוא צייר נראות ממש מצחיקות בשבילי (ואני מניחה שגם לאנשים פעם הם היו נראות מגוחכות לפחות קצת, במיוחד המפלצת שנוזלת לה מוחטה ירוקה מהאף
זאת התמונה שצירפתי להודעה) ונראה לי שבשביל כל בן אדם שחי בעולם כמו שלנו עם תרבות כמו שלנו הן מצחיקות הרבה יותר מאשר מפחידות, אבל אני חושבת שהגיחוך שהן מעלות כשמסתכלים בהן בא לרכך את מה שבעצם מפחיד בהן, תחשבי שככה הם תיארו את הגיהנום! (הוא חי וצייר בסוף המאה החמש-עשרה ותחילת הש-עשרה) לא היה להם מדע כמו שיש לנו היום והאנשים האמינו אז בדברים בצורה יותר תמימה כי לא היה להם את המדע. ואפילו בתור חצי בדיחה מכוונת, עדיין יש בתוכה את הפחד, שהבדיחה באה לרכך בעצם (כמו כל הומור שחור זה מדבר תמיד על דברים מאיימים) . אבל עדיין רואים שזה מדבר על פחד. כששימפנזות עושות פרצוף "מחייך" זה הרבה פעמים קורה כשהן מפחדות. אצלן החיוך הוא ביטוי לפחד (וכניעה בעקבותיו) בצורה שקופה, ואצלנו בני האדם הצחוק ובמיוחד הומור שחור בא לכסות על פחד, לעזור להתמודד איתו. סליחה על הפסיכולוגיה בגרוש. עוד דבר שעולה לי לראש זאת דמות בובת הליצן המפלצתית מסרטי אימה. שוב, צחוק וגיחוך מתערבב עם פחד. בכלל, פחד זה דבר שבא בכל כך הרבה צורות ובכל כך הרבה דקויות ומאוד קשור בהקשרים שלו, גם האישיים לכל בן אדם וגם התקופתיים. בהמון יצירות אמנות אפשר לראות פחד כי זה רגש כל כך בסיסי. תלוי בעצם כמה עדין/אגרסיבי הביטוי שמחפשים. נסחפתי כאן עם על מיני דברים אבל שיהיה. מקווה שעזרתי. ננה
רבה לכם.
