זקוקה לעזרה והכוונה

זקוקה לעזרה והכוונה

שלום שמי מיכל אני כרגע נמצאת בפרשת דרכים והתלבטות קשה ביני לבין עצמי ...הייתי רוצה שיעזרו לי למצוא את הדרך שתוביל אותי להחלטה . אני כרגע עובדת במקום עבודה עם ילדים קרוב לשנתיים וחצי. העניין שמעסיק אותי מאוד בחודשים האחרונים ואני לא מצליחה להחליט מה אני רוצה הוא בעניין שינוי מקום העבודה. העבודה הנוכחית שלי היא משעות הצהריים עד 17:30 אחה"צ . אחד הדברים שמפריעים לי הם שאין לי מה לעשות בשעות הבוקר. עד לפני חודשיים וחצי הייתי עם הבן שלי בן שנה וחצי בבית והוא היה הולך למטפלת בשעות הצהריים. בחודשיים האחרונים הפסקתי לטפל בו והוא (מתוך רצון שלו) עבר למטפלת ליום מלא. אני נותרתי ללא עיסוק מעניין וחוסר המעש גורם לי לא לעשות כלום כל היום. אני במשך היום בעיקר מסדרת את הבית כביסה כלים וכו'. ...אבל בזמן האחרון אני מרגישה שזה לא מעניין כבר ודי נמאס לי להתעסק עם הבית ...אז לפעמים אני יוצאת לקניון וקונה לי דברים - גם עם זה הפסקתי כי אי אפשר לבזבז כסף כל הזמן. (אני לא בזבזנית מאוד גדולה ) מצד שני אני מרגישה שזה מעסיק אותי ואפילו נותן להרגיש טוב עם עצמי שהתחדשתי במשהו חדש. ההתלבטות לגבי שינוי מקום העבודה הוא בעיקר שעבודה משעות הבוקר תעסיק אותי בעבודה עם ילדים (עבודה שאני בסה"כ נהנית ממנה) וגם תאפשר לי לקחת את בני מהגן (הוא יכנס בספטמבר 2009) לגן בפעם הראשונה. עד עכשיו בעלי לוקח אותו מהמטפלת ואני חוזרת הביתה רק ב6 בערב בדר"כ. הפחד שלי הוא השינוי - במקום שאני נמצאת בו יש לי ביטחון בתפקיד אני מכירה הכל אני עובדת עם אישה נוספת שגם היא סייעת ובסה"כ טוב לי . השעות מאוד קשות לי בעיקר בגלל חוסר העניין . לאחרונה אני מרגישה סוג של עצבות כמו דכדוך קל שאני נמצאת בו ....לקחתי לי יומיים חופש השבוע והיתה לי ההזדמנות לקחת את הבן שלי מהמטפלת...זו היתה חוויה טובה מאוד והוא לא הפסיק לקשקש ולדבר מרוב שהוא התרגש לראות אותי. אני יודעת שתהיה לי הזדמנות גם שנה הבאה לעבור לגן אחר (עבודה אחרת)...אבל אני מפחדת שאולי פשוט נמאס לי קצת מהעבודה הנוכחית - אני מרגישה שאני כבר איבדתי עניין וכבר אין לי אנרגיה לעבוד שם. עוד דבר שמעסיק אותי הוא שאני רוצה להביא עוד ילד ואני חוששת מאוד שהעבודה החדשה לא תאפשר לי להוכיח את עצמי באמת איך שאני מתפקדת. אני מפחדת מאוד מהשינוי, מצד שני אני כבר הגעתי כמה פעמים להחלטה שאני עוזבת ועוברת לעבודה משעות הבוקר ...אבל איך שהוא אני נשארת רק עם ההחלטה ולא עושה כלום. אני מרגישה שמשהו עוצר אותי שם ...החששות אולי אני לא מספיק שלמה עם עצמי. במידה ואני בוחרת להשאר בעבודה הנוכחית - מטריד אותי שאין לי מה לעשות בבוקר וגם אין לי חשק לעשות שום דבר.... טוב, אשמח לקבל הצעות איך לצאת מהחוסר חשק ומצב רוח. מיכל.
 
המשך

מה שאני רוצה אבל מפחדת זה לעבור לגן ילדים משעות הבוקר עד הצהריים או עד 4 אחה"צ כדי שיהיה לי יותר זמן עם הבן שלי ...זה עשוי גם להקל על בעלי שנאלץ לקצר את יום עבודתו ולצאת מוקדם יותר. אני מפחדת לאבד את החופש שלי אני מפחדת להשאר בלי עבודה (כי אולי זה לא יצליח)...אני מרגישה שמשהו בי כל הזמן (גם בדברים אחרים) מבטל כל הזמן רעיונות שיש לי לעשות. קורס נגרות למשל כבר מצאתי מקום והשעות מתאימות ובכל זאת לא עשיתי כלום עם זה. המקום שאני נמצאת בו מאוד לא מתאים לי אני בחורה עם יוזמה ונחישות ורצון לעשות בעלת מוטיבציה לעשות דברים .... איך מגיעים למקום טוב יותר עם עצמי ...אולי בכלל לא מדובר בשינוי מקום העבודה אלא משהו בי חסר ...העצבות והדכדוך שאני נמצאת בו גם אם אעבוד במקום חדש אמשיך להיות כזאת? תודה מיכל
 

ענבל כהן חמו

מאמנת אישית בכירה ומדריכת מאמנים מוסמכת
מנהל
סגנון

הי מיכל, המשפט שנשאר לי הכי חזק מכל מה שכתבת הוא שהבן עבר למטפלת ליום שלם, מתוך הרצון שלו. לילדים בגיל שנה וחצי אין הבנה של העולם ואפשרות בחירה בדברים כל כך גדולים. את קובעת אם הוא יהיה אצל המטפלת בבוקר, לא הוא. אם את עושה מה שילד בן שנה וחצי רוצה את מבלבלת אותו ונותנת לו יותר כח ממה שהוא צריך. נדמה לי שיש משהו פסיבי באופן ההתנהלות שלך - הדברים קורים לך ואת לא יוזמת ומובילה. את אומרת שיש לך יוזמה ונחישות - מה היית עושה אם היית מפעילה את התכונות האילו שלך?
 
מה הייתי עושה אם היתה בי הנחישות והיוזמה?

הייתי הולכת ומתקשרת לגני ילדים בבוקר ומבררת אם הם מחפשים סייעת. הייתי יוצרת לעצמי זמן איכות עם עצמי הולכת למכון כושר או יוגה או חוג שאני רוצה לעשות. והייתי נהנית יותר מהזמן שיש לי בבוקר 4 שעות כל בוקר. בקשר לבן שלי - אני חושבת שזה היה הרבה מרצון שלו וגם שלי - לי נמאס להיות איתו בבית כי לא היה לי לאן ללכת איתו. והוא מאוד רצה ללכת למטפלת קרה בשמה כל בוקר ושם הילדים שנמצאים שם. אני חושבת שהוא מאוד מאושר שם והוא חוזר הביתה מלא אנרגיה. ואני מרגישה שטוב לו יותר ממה שהצלחתי בתקופה שהוא היה איתי. זו היתה בחירה של שנינו.
 

ענבל כהן חמו

מאמנת אישית בכירה ומדריכת מאמנים מוסמכת
מנהל
3 מטרות

הגדרת כאן 3 מטרות נפלאות. גם הסגנון שונה כאן - יש תחושה של יותר אנרגיה והובלה. האם תוכלי לבחור אחת שהיית רוצה להתחיל ממנה? מה עוצר אותך מלממש אותה?
 
חוסר אנרגיה

חוסר חשק עצבות וותרנות ביטול הרעיונות שאולי עדיף לוותר - אולי זה מה שעוצר אותי כנראה אני מוותרת על הרצונות שלי והחלומות שלי יותר מדי בקלות ומבטלת את עצמי , לא נותנת לעצמי הזדמנות להצליח, ולהיות מאושרת יותר.. הפחד מלהתחייב..פחד מלאבד את החופש....ואני יותר מדי חושבת אם לעשות או לעשות במקום ללכת ולפעול... פחד להסתכן - לפגוש אנשים שאני לא מכירה ולהרשים אותם (בהקשר לחיפוש עבודה אחרת).
 
אני חושבת שהייתי מתחילה

בספורט ויוגה - זכורים לי כתקופה טובה בחיים שלי וממלאת אותי באנרגייה . כי זו מסגרת שאני יכולה להחליט בה את התדירות שמתאימה לי (מכון כושר או חוג לארובי בבוקר). כן נראה לי שמשם אתחיל...
 

ענבל כהן חמו

מאמנת אישית בכירה ומדריכת מאמנים מוסמכת
מנהל
רעיון מצוין

לספורט יש השפעה טובה מאוד על רמת האנרגיה, וזה יכול לעזור לחזור למעגל חיובי. מה תוכלי לעשות בנושא זה השבוע? פרטי את השלבים כדי לממש את המטרה הזו - לבדוק מתי את פנויה? לבדוק שעות של חוגים מתאימים? פרטי מה תעשי ומתי, אם את מוכנה.
 
אני כנראה לא מאמינה בעצמי לא סומכת על עצמי

וחוששת להתחיל דברים חדשים בחיים שלי, מפחדת להתחייב ולקחת אחריות על דברים שקורים לי או שאחליט שיקרו לי. מרגישה חלשה חסרת ביטחון עצמי הערכה עצמית נמוכה - לא יודעת להעריך את מה שיש בי , ומוותרת מראש על משהו שבעבר ניסיתי ולא הצליח כלכך.
 

ענבל כהן חמו

מאמנת אישית בכירה ומדריכת מאמנים מוסמכת
מנהל
פער

כפי שכתב רונן, הפורום הוא מסגרת מוגבלת ולא כל דבר יכול לקבל כאן מענה מלא. יש לך קושי לסמוך על עצמך, ומצד שני יש הרבה כוחות. אפשר לראות את שני הצדדים האילו במה שאת כותבת. כדי לחזק את הכוחות את יכולה ללכת לאימון, וגם למצוא מעגלי תמיכה בסביבה שלך. האם יש אנשים מסביבך שמחזקים אותך? מה יכול לתמוך בך, בחיזוק הכוחות הקיימים בך, ביציאה לפעולה?
 
כשהפחד מנהל אותנו.. ואנחנו נכנעים לו...

אנחנו נמצאים במקום שנקרא אזור הנוחות. נוח לנו להיות במקום הזה גם אם אנחנו לא ממש מרוצים ולפעמים אפילו סובלים. כל החלטה בנושא הזה מקשה עלינו מאד וכמו תוקעת אותנו. אזור הנוחות לצורך העניין הופך להיות לאזור של נכות. לכן יקירה. תעשי עם עצמך בדיקה האם תמיד קשה לך עם שינויים? ממה את באמת מפחדת? הרי השיעמום שאת מדברת עליו הוא בעצם אם אני מבינה נכון התחיל ליצור סוג של עצבות כמו דכדוך קל.... שימי לב את מתחילה לבנות מעגל שטני. תבדקי עם עצמך מה עשית עד היום כשהיית במצב של לקיחת החלטה.. אשמח לקבל תשובה.
 
תשובה לצלילה ראש 1

בקשר לשאלה ששאלת.. כשהייתי במצב של לקיחת החלטה בדרך כלל הייתי כלכך נחושה בדעתי שביום למחרת הייתי כבר פעילה מעשית במטרה להשיג את מה שרציתי. אני מרגישה שהעבודה שאני נמצאת בה מצד אחד בסה"כ טוב מצד שני אני כאילו מתנה את העבודה בשביל ההריון שאני רוצה "כמו תרוץ" של הנה אני בהריון אז גם ככה אין לי מה לעשות עם זה...ואחרי ההריון התכוונתי לעזוב את העבודה... אבל הדברים השתנו כרגע אסור לי להכנס להריון בחודשים הקרובים ולכן כל התוכניות השתבשו...אז בגלל שהריון כבר לא יהיה השנה והבן שלי נכנס לגן ולי אין מה לעשות בבוקר חשבתי למלא לי את הזמן בעבודה ובשעות שישאירו לי קצת זמן פנוי ...בלי קשר לבן שלי... אולי אני לא מספיק רוצה.?
 
אולי.

יקריתי. תראי כמה הקופצנים שלך מנהלים אותך. ושוב תסתכלי ותראי.... שאת מפחדת משינויים. והתרוץ הוא אולי אני לא מספיק רוצה. = בבקשה תבדקי את זה.
 
אז מה עושים? איך מתקדמים למטרה שלי?

בלי כל כך הרבה פחדים ועם תחושת ביטחון ונחישות חזקה יותר?
 
מחליטים לצאת לפעולה!!!!

ואז יוצאים לפעולה. את יכולה לקחת אימונים אישיים, להגיע לקבוצת צמיחה, להתבונן....
 

bridges

New member
הרצון הטבעי שלנו לודאות...

היי מיכל וברוכה הבא לפורום שלנו. המאמנים חברי הפורום ישמחו לעזור לך, רק תזכרי שהמדיה הזאת מוגבלת ולכן מה שתקבלי כאן דומה מצד אחד אבל פחות עוצמתי מעבודה עם מאמן/ת אחד על אחד. לי זה נשמע שהפחד שאת מתארת נובע מרצון טבעי שקיים בכל אחד מאיתנו, הרצון לודאות. אני מזמין אותך, לרגע, לעזוב את האחיזה בודאות ולהסתכל על החיים כפי שהם: לא ודאיים לחלוטין. שזה מפחיד מצד אחד אבל מצד שני פותח אינסוף אפשרויות: מה היית רוצה לעשות? מה היית רוצה להיות? זה הבסיסץ כשתדעי מה הכיוון שלך אז נוכל לעבוד על האתגרים שלך בהווה. רונן
 
אני יודעת בדיוק מה אני רוצה

אני רוצה עבודה בשעות הבוקר כדי שאוכל להיות אחרי העבודה בשעות הצהריים ושאוכל להיות פנויה לקחת את הבן שלי מהגן. אני רוצה אנשים שיהיה כייף לעבוד איתם וחשוב לי גם התנאים בעבודה (ימי מחלה חופשה וכו'.) הייתי רוצה להיות גננת מוסמכת (כזאת שאין לה תואר אבל עדיין יכולה לעבוד בתור גננת) עדיין לא מצאתי קורס כזה. הייתי רוצה לבוא לעבודה ולעבוד עם ילדים מבלי שאצטרך להרגיש שאני על תקן "מנקה" ושבסוף היום אוכל לקחת את הדברים שלי וללכת ולא לנקות בסוף היום.
 

bridges

New member
יש כאן הרבה כן אבל גם קצת לא

אם לא היית על תקן ה"מנקה", מה כן היית? מי היית בתור אדם אם היית מוצאת עבודה כזאת? רונן
 
אין לי תשובה לשאלה ....

אולי הייתי אדם מסופק יותר כי אז העבודה שלי היתה יותר ממוקדת בילדים ובעשייה סביבם ובטיפול בהם...
 
דעתי

היי מיכל יקרה . אני קוראת את ההיתלבטות שלך ואני חושבת שאם את תבדקי יותר לעומק את מקום העבודה החלופי לעומת הנוכחי ותשווי בניהם וממש תנהלי רשימה תוכלי יותר בברור להחליט ולגבי ילד נוסף זה נושא שצריך להיות מוכן מכל הבחינות גם נפשית וגם פיזית ופיננסית ואם את מרגישה שאת מוכנה אז גשי "לעבודה":) ואם לא תבדקי מה חסר ותבררי מול עצמך האם זה רעיון טוב להביא ילד נוסף למצב לא ברור ומגובש. בהצלחה בכל שתיבחרי
 
למעלה