זקוקה ליעוץ!!!!!!

  • פותח הנושא nh6
  • פורסם בתאריך

nh6

New member
זקוקה ליעוץ!!!!!!

שלום לכולם, אני סטודנטית שנה ראשונה לרפואה. לומדת באיטליה בעיר שבה אין אף לא ישראלי אחד (טריאסטה). חוץ מהבדידות שמציפה אותי, בגלל קושי להתחבר (הפרש גילאים גדול) אני מרגישה מתוסכלת, הלימודים לא ממש הולכים כמו שציפיתי, אומנם אני דוברת איטליקית מגיל קטן, אבל השפה פה שונה ממה שאני רגילה, לא מצליחה להשתלב בלימודים, אני לא יודעת מה לעשות.... איך? איך כולם עושים את זה? איך מתגברים על הבדידות? איך מסתדרים עם לימודים בשפה שהיא לא שפת אם, אני תמיד חשבתי שבגלל שאני דוברת את השפה יהיה לי יותר קל......טעיתי בגדול..... אם למישהו יש עצה, אני מאוד אשמח.... אני כבר הגעתי למחשבה שאולי אני לא אמשיך......למרות שחלום חיי הוא להיות רופאה. חבל לי לוותר על החלום.......אז בבקשה.....תעזרו לי לצאת מהיאוש..... תודה מראש.....
 

6ideas

New member
שלום..

היי....אמנם אני לא במצב שלך, (לא באיטליה, לא רפואה ולא שנה ראשונה) אני יכולה להזדהות...איפה שאני נמצאת אין הרבה ישראלים (5) ושנה שעברה (כשהייתי שנה א') לא ממש הסתובבתי איתם. אין ספק שזה קשה להתחיל במקום חדש בשפה זרה. מבחינת שפה, למרות שהאנגלית שלי טובה (אני בארהב) עדיין לקח לי זמן כפול לעשות מטלות שונות ומשיחות עם סטודנטים זרים אחרים, זה קורה הרבה. ברגע שאת מבינה ש-אין מה לעשות אבל ייקח לך יותר זמן, זה מוריד לחץ וכמובן שעם התרגול משתפרים. אני לא יודעת איך זה אצלך אבל פה, בקורסים הקשים יותר אני דואגת לידע את הפרופ' שלי שאני זרה והם נוטים באמת לעזור אם צריך. בנוגע להרגשה של ה-לבד, לשם השוואה -אני, כל החודש הראשון לשהותי פה ,הייתי בטוחה שמחר אני אורזת וחוזרת הבייתה והתחילו תהיות אם עשיתי את הבחירה הנכונה המקצוע (באמת החלפתי מייג'ור אחרי סמסטר אחד). אין מה לעשות, קשה להתחיל לבד במקום חדש, אבל כדאי לך בכל אופן לתת לזה צ'אנס של שנה לפחות, הכי גרוע- אחרי שנה תחליטי שזה לא מתאים לך...עד אז - יש לי רק עצות "רגילות" לתת לך- תנסי להיות הרבה עם אנשים, אפיול אם כרגע הם לא החברים הכי טובים שלך (ובטח לא משתווים לחברים מהארץ), וגם - להכיר כמה שיותר (אני גרתי במעונות בשנה א' וזה מאוד עזר) ואל תתיאשי..רק קחי את הכל לאט לאט... רשמתי פה ממש מגילה..פשוט כי אני מאוד מבינה את ההרגשה... וכמו באומרים בארץ.(ופה קצת פחות) "יהיה בסדר"...
 
אולי אין ישראלים ויש יהודים?

לפעמים הקהילה היהודית מספקת חברה נעימה. מציעה להציץ בפורום איטליה או השפה האיטלקית... וגם בפורום ישראלים באירופה. בהצלחה
 

shair4u1

New member
מזדהה איתך,אך....

אני חושב שבאיזשהו מקום כולנו חווים זאת מדי יום. הבדידות,הניכור,המרחק מהבית,מאנשים יקרים,היאוש התמידי הזה שאת מתארת,ויותר מכל תסכולים מסיבות שונות ומקשיי הסתגלות. אני רוצה לומר לך שגם במקומות בהם קהילת הישראלים היא יותר גדולה,המצב עדיין הוא אותו מצב. אני יודע מה עובר עלייך,ומבין אותך,שכן אני מתמודד עם זה מדי יום. אך עם זאת,אל לך לשכוח שאנחנו בחרנו בדרך הזו.אנחנו בחרנו להיות רופאים ובחרנו להגשים חלום גם אם במחיר של להתנתק מכל הדברים שיקרים לנו בארץ. זוהי אוירתה של שנה ראשונה,לכן היא השנה הקשה ביותר.קשיי ההסתגלות הם קשים מנשוא כי שום דבר לא מתנהל כמו שאתה מכיר. אל תתיאשי,המטרה שלמה אני ואת לומדים בחו"ל באמת שמקדשת את האמצעים. אני שולח לך מכאן,הרבה סימפטיה והרבה הזדהות ומקווה שחיזקתי אותך בקצת. אל תתיאשי,את הרבה יותר חזקה מהרבה אנשים.את הקרבת הרבה בכדי להשיג חלום וזה אומר עלייך הרבה מאוד. ושוב הרבה חום אני שולח לך מהיכן שאני נמצא,ומקווה שאפגוש אותך בעוד 5 וחצי שנים בארץ,במבחן הרישוי. יישר כוח סטודנט לרפואה מחו"ל.
 

nh6

New member
אני מודה לכל מי שכתב!!!!

אני מצטערת שלא היה לי זמן להגיב ולהודות, יום שיש היה מבחן אחרון לתקופה, הייתי קצת בלחץ בשבוע האחרון. אני מודה לכולם. יום טוב
 
למעלה