ממליצה
היי מאיה,
אני בטוחה שזה קשה ואת מתארת מצב שהוא די נפוץ במשפחות גרושות כמו גם במשפחות לא גרושות. לעיתים מדובר בתקופה ולעיתים מדובר ביותר מכך.
חשוב לדעתי ליצור קודם כל קו אחיד בינך לבין בעלך לשעבר, אתם פה למען הילד וזה חשוב יותר מכל דבר אחר. חשוב שתעבדו על תקשורת טובה בניכם שתאפשר להציג חזית אחידה וכן תאפשר ביטחון לילדכם- ההורים אומנם התגרשו, אבל אנחנו מכבים זה את זו ואנחנו כאן עבורך. כחלק מהעניין, חשוב שתבנו לעצמכם מוסכמות לגביי קווים חשובים בחינוך, כדי ששניכם תשימו ותיישמו את אותם גבולות (אני מבינה שאת בעלת המשמורת ולכן כרגע המצב הוא שאת זו שמגבילה יותר).
כמו כן, חשוב להבין שהילד עצמו עובר תהליך לא פשוט וההתנהגות שלו היא השתקפות של הכעוס שנמצא בתוכו, אני ממליצה להתייעץ עם יועצת בית הספר ולבדוק איתה את אפשרויות ההדרכות ההוריות באזורכם- יש עמותה (אנסה להיזכר בשמה ולשלוח לך בפרטי) שתמורת 20 ש"ח למפגש, מגיעים הביתה ומעניקים הדרכות וליווי הורי. בכל מקרה, ממליצה בהחלט לאפשר לילד טיפול באמצעות פסיכולוג ילדים לצד הדרכת הורים של שניכם.
לגביי צעקות ועונשים- כרגע ההתנהגות שלו היא סימפטום וצריך להבין איך מטפלים בשורשים. נסי לחשוב המון מהראש- למה הוא מתנהג ככה, מה הוא הרגיש באותו הרגע שיצר את ההתנהגות, כשאת צועקת את מלמדת אותו גם להתמודד בצעקות כשקשה לו, נסי להיות אסרטיבית ולעמוד על שלך, ללא צעקות. תני לו להרגיש שאת אוהבת אותו, אבל יש גבולות ברורים שאת לא מתכוונת לוותר עליהם, תסבירי לו את ההגיון מאחורי הגבולות- הראי לו שהם הגיוניים ושאת לא עושה לו דווקא..
בכל מקרה, קחי נשימה וקבלי הדרכה הורית (יש בכל עיר מרכז עירוני להדרכות הוריות).
אני בטוחה שזה קשה, אבל נשמע שאת עם יד על הדופק ועם רצון ואהבה ענקית לילד שלך.. וזה חלק גדול מאוד מהעניין..
המון בהצלחה!!
