זקוקה לדעתכן...

זקוקה לדעתכן...

אני מעתיקה לפה את השאלה ששאלתי בפורום אחר. יונתן שלי בן שנה. מגיל 12 שבועות (סוף חופשת הלידה) הוא נמצא בתינוקיה פרטית ליד העבודה שלי. רוב השנה הם היו 4-5 תינוקות עם 3 מטפלות (יקר, אבל שווה...). מחר יונתן מתחיל ללכת לפעוטון בויצ"ו - מאותם שנחשבים טובים במיוחד. החלטתי להעביר אותו כי לא יישארו בני גילו בתינוקיה (היא מיועדת באמת לתינוקות קטנים) ואני מרגישה שהוא זקוק כבר ליותר מ"רק" טיפול מסור וחום, להפעלה ממש (לצייר, לכייר, לְבנות...). ביום חמישי היתה פגישת היכרות - כל הילדים היו צמודים לאמהות שלהם וחלקם אף בכו בכי תמרורים. ילד אחד זחל וחקר כל פינה בגן, טיפס על המטפלות (ועל חלק מההורים...) והכל בצווחות אושר קטנות. הילד שלי, כמובן. אני לא חושבת שתהיה לו בעיית הסתגלות לגן החדש. ביומיים הראשונים בגן החדש יונתן "ילמד" שעתיים כל יום - הם מחלקים את הילדים לשתי קבוצות כדי להקל על ההסתגלות. ביום השלישי 3 שעות. מהיום הרביעי מתחילים לנסות יום שלם. הועלה הרעיון שבימים ה"קצרים" אני אקח אותו לתינוקיה (בה הוא רגיל ואוהב להיות) לעוד כמה שעות כדי שאוכל להמשיך לעבוד - יש לי שבוע לחוץ מאוד בעבודה. מצד שני - יהיה לי כיף לקחת חופש ולהיות איתו, אבל זה יעלה לי במחיר הסופשבוע (אני אצטרך להביא אותו לאמא שלי ולעבוד עד כלות). ועוד אספקט - אולי השהות בגן החדש ובתינוקיה הישנה במקביל תבלבל אותו? ואולי להיפך - המעבר יהיה ככה חלק יותר, כי יהיה לו גם את החדש והמעניין וגם את הבטוח והמוכר? דעתכם חשובה לי מאוד...
 
יונתן מתוק להפליא, אבל....

אני חוזרת על עצמי, יודעת - אבל נראה לי לא נכון להעלות תמונות של ילדים באינטרנט. אין לדעת איזה שימוש ייעשה בהן.
 
מנסיון רב בתינוקיות ויצ"ו....

אין לך מה לדאוג. הילדים היותר מסתגלים ורגועים, אגב, הם דווקא לא אלה שאמא שלהם יושבת מחוץ לדלת ימים שלמים בהתחלה....עדיף שתהיי כולך שלו מארבע - זה חלק מההסתגלות לסדר יום חדש. עד ארבע כולו בריתמוס אחד, ומארבע כולו של אמא. לא הייתי מערבבת גנים. אני בעד להשאיר מהיום הראשון יום שלם. אפשר להשאר בהתחלה שעה - אחר כך זה כבר מתיש - אותו, אותך ואת המטפלות. תתקשרי לשמוע איך הוא, אני מאמינה שתופתעי לטובה. בהצלחה.
 
לדעתי, ההדרגתיות חשובה!

נורא קשה להם לשהות במסגרת חדשה עד 4. זה מעין "יום שלא נגמר" מבחינתם, ונדמה להם שלא יבואו לקחת אותם לעולם! במיוחד אם הם ישנים שם. לכן יש הגיון בהדרגתיות מסוימת. לגבי האם "לערבב גנים", קשה לומר לך מה לעשות. את מכירה את הילד ואת היחס שלו למקומות או מטפלים. אני אישית הייתי מעדיפה שלא לעשות זאת, אבל לא בהכרח זה נכון גם לך. שיהיה בהצלחה.
 
הנסיון שלי הפוך

במעון של רעות היו, אגב, כמה ילדים שהאמהות שלהם ישבו בחוץ חצאי בקרים עד אמצע השנה. אלה הילדים עם הכי הרבה קשיי הסתגלות, בגן הספציפי הזה לפחות. נראה לי השלכה מושלמת של הקושי של ההורים על הילד. יש הרבה פחות ילדים עם קושי ממשי שדורש ליווי הדרגתי, לדעתי, מאלו שמביעים קושי קולני בפועל.
 
את כל-כך מקצינה כל דבר!

יש הבדל גדול מאוד בין לא לתת לילד להישאר לבדו במעון במשך חודשים ארוכים, לבין עזיבה הדרגתית. אני בעד לא לעזוב ביום הראשון, לעזוב למעט זמן ביום השני (שיראה שאת הולכת אך חוזרת בתווך זמן קצר שהוא יכול לזכור), לעזוב עד הצהרים (12) ביום השלישי ומהיום הרביעי הדברים נכנסים לשגרה (אצלנו השגרה היא עד 1 ולא עד 4 אבל זה כבר סיפור אחר). הכנסתי ככה 3 ילדים למעון (בגילאי 1 וחודשיים, 8 חודשים ושנה וחצי) והסתגלות של כולם הייתה מצוינת.
 
אני לא מקצינה, נדיה

אני פשוט חושבת שלהשאר טיפ-טיפה ביום הראשון ואולי גם בשני - זה מספיק. אישית, אני גם לא מאמינה דווקא בלהשאר בימים הראשונים. יש ילדים, כמו הבן שלי, שהקושי צץ לו אחרי חודש. או למשל הבת שלי שיש לה "ימים כאלה" שקשה לה, פה ושם לאורך השנה. יש לי רעיון קונספירטיבי - ההדרגתיות היא המצאה של גננות כדי לתת להורים "מסגרת" שתרגיע אותם ותוריד אותם מהגב של הגננת. למה את חושבת שילד/ה שנשאר/ת לבד אחרי שעה מרגיש/ה יותר או פחות בודד/ה מאלו שההורים עוזבים שאחרי שעתיים? לדעתי אין להם את המושג של מרחב וזמן שאנחנו מייחסים להם. אם קשה להם - קשה להם בכל מקרה.
 
אני לא מקצינה, נדיה

אני פשוט חושבת שלהשאר טיפ-טיפה ביום הראשון ואולי גם בשני - זה מספיק. אישית, אני גם לא מאמינה דווקא בלהשאר בימים הראשונים. יש ילדים, כמו הבן שלי, שהקושי צץ לו אחרי חודש. או למשל הבת שלי שיש לה "ימים כאלה" שקשה לה, פה ושם לאורך השנה. יש לי רעיון קונספירטיבי - ההדרגתיות היא המצאה של גננות כדי לתת להורים "מסגרת" שתרגיע אותם ותוריד אותם מהגב של הגננת. למה את חושבת שילד/ה שנשאר/ת לבד אחרי שעה מרגיש/ה יותר או פחות בודד/ה מאלו שההורים עוזבים שאחרי שעתיים? לדעתי אין להם את המושג של מרחב וזמן שאנחנו מייחסים להם. אם קשה להם - קשה להם בכל מקרה.
 

Kalla

New member
במעון ויצו שיתחילו מחר ילדיי

בכלל לא מאפשרים להורים לעזוב ביום הראשון, וגם ביום השני ממליצים להישאר בהתאם למצבו של הילד.
 

דסי אשר

New member
ליליה, אני בצד של נדיה...שוב....

במשפחתון שלי אני מאפשרת, כמודל- השתלבות הדרגתית. כן, גם עבור הילדים וגם עבור ההורים. כן, ישנם הורים שקשה להם יותר להפרד מהילד שלהם- זו עובדה. אני אפילו מאפשרת להאריך את מודךל ההסתגלות שלי- אבל מנסיון של שנים- אף הורה לא בחר באופציה, כי היא הייתה מלווה בהסבר עבור מי היא בעצם נועדה, ושההורה יעשה את השיקול. מי שהיה מתקשה להקלט- היה מתקשה גם אם אימו היית היושבת איתו חודש ימים... כן, הרבה מאד פעמים ישנו איזה קשר בין קשיי הפרידה של ההורה לקשיי הפרידה של הילד. נכון שאין להם מושג של זמן, אבל עדיין, בין להשאר לבד ביום הראשון או השני לבד יום שלם, לבין הדרגתיתות בהשארות לבד- גם הילד מרגיש את ההבדל. אין לי אפשרות לחקור אותם ולשאול אותם שאלות..... דסי
 
זה לא "לילה ראשון בלי אמא"

יונתן רגיל לתינוקיה מגיל צעיר מאוד, הוא רגיל לפגוש אותי ב-5 (או קודם אם אני בורחת מהעבודה
). הבעיה היא לא אורך היום אלא, באמת, האם לערבב גנים.
 

לאה_מ

New member
לטעמי - לא לערבב.

תראי, נכון שמבחינה מסויימת, מקום שיונתן רגיל אליו זה קצת כמו לחזור הביתה, ואני לא חושבת שייגרם נזק ליונתן אם אחרי שעתיים-שלוש בגן החדש הוא ילך כמה שעות לתינוקיה שהוא רגיל אליה. מצד שני, אנחנו מדברים על הסתגלות למצב חדש, והזפזופ בין המקומות השונים נראה לי קצת מבלבל. אם את יכולה להקדיש לכך את השעות הדרושות - נראה לי שעדיף כך. אגב, לפי מה שאת מתארת, לא נשמע לי שיונתן יזדקק לזמן הסתגלות ארוך במיוחד.
במעון! נשמח לשמוע עדכונים.
 
למעלה