זןגיות במשבר

[ליאת של תומר וענבר]

זןגיות במשבר

אנו זוג בשנות השישים ויש לנו לעיתים קרובות משבר בזוגיות. לשנינו אין את האומץ להפרד. אנו נשואים 33 שנים, ותמיד היו משברים והתגברנו עליהם. עכשיו אני לא יכולה יותר, תנו לי עיצה איך מקבלים אומץ ועושים את זה. המיואשת

 

[seeyou]

בכרטיס רשום בת 29?../images/Emo5.gif

 

[דנדוש בת]

ליאת...

הפחד הראשוני הוא נורא... נפרדתי מבעלי שגיליתי שהוא מנהל רומן עם השכנה בת 17 שאחרי חמש שנים זרקה אותו לכל רוחות השמיים והיום הוא "כמו כלב" (מבלי לפגוע בו). המוטו שלי בחיים (לאחר המקרה ולאחר הרבה מאוד חודשים של בכי בשלבים הראשונים כמובן ) שהיכן שלא טוב לך אין לך מה לעשות....אפילו לא רגע אחד נוסף... בכל מחיר..יהיה אשר יהיה... שחמותי לשעבר שאלה אותי למה "זרקתי" את הבן שלה מהבית עניתי לה שלבן שלה יש זכות מלאה לקום ליד אישה שהוא אוהב.. ולי מגיע לקום ליד איש שאוהב אותי בזמנו הילדים היו: אחת בת 4 השני בן שנה וחצי ושלישית בת חמישה ימים כן...כן... נותרתי לבד אחרי תפרים אחרי לידה...כאב בלב =מרגישה זוועה המשפחה תמכה חברים היו... והיום אני פורחת כמו פרח לא מצטערת ולו לרגע.על שהלך על שעזב על שבגד ... לעיתים בא לי להודות לי על שנתן לי את הזדמנות להוכיח לעצמי שאני יכולה.. לא התכוונתי לכתוב על עצמי - כל כוונתי היתה לספר לך שהכל אפשרי יקירה-אם את רוצה... אני מאמינה שהילדים לא בבית...את חופשיה לעשות כרצונך מבלי לחשבן כל כך.. גם זה שיקול לעיתים.. תחיי את חייך לא למען אף אחד ..... לא תמיד מישהו שם בשבילך..מכל מיני סיבות... מגיע לך להרגיש מחוזרת..נחשקת...אישה... איןגיל לשום דבר שגורם לאישה להיות מאושרת ולהראות מאושרת... אז יקירתי.... עשי מה שליבך אומר... לכי אחריו..אני מבטיחה ל שהוא לא יאכזב אותך... וכמובן זו דעתי האישית ...אני הוכחתי לעצמי שזה עושה רק טוב.. היכן שלא טוב ל אין לך מה לעשות בו.... מלא אהבה

אשמח לשמוע מה קורה הלאה... אשמח לתמוך בכל דרך שתבחרי שבת טובה דנדוש

 

[טל וצח]

גרמת לי לחייך...

היי, רק עכשיו קראתי את הסיפור שלך ואני יכולה לחייך ולומר כל הכבוד לך על האומץ אני פשוט מצדיעה לך.....

 

[דבורהב]

סליחה,כתבתי בטעות בשם אחר

אני מתנצלת - כתבתי בטעות בשם של הבת שלי - היא התחברה אחרונה למחשב שלנו עם הכינוי שלה.

 

[s h o o s h a]

אומץ מול הרגל

המחשבה הזו על מה יהיה שם בחוץ. ואולי כאן, במערכת הזו זה בכלל הרע במיעוטו. הרי את בן זוגי אני מכירה כבר מעל 30 שנים, את כל גחמותיו, חסרונותיו ויתרונותיו. ומי מבטיח לי לכשאצא לשם החוצה. לקור הזה של פברואר (או לחום של אוגוסט) אמצא משהו טוב יותר. ובכן, אם ברצונך לפרק את השותפות אל לך לחשוב על מה מחכה לך בחוץ. עליך לחשוב עליך ועל חייך מעתה ואילך ועל האושר שאת כל כך רוצה ומתאווה לו וזכאית לו. האם האושר יגיע? כן מתי? אין לאושר תאריך תפוגה. הוא מגיע בזמנו החופשי, כשהכי פחות מצפים לו. מסוגלת להבין את החשש מהלבד של אחרי כל כך הרבה שנות יחד. אבל, שאלי את עצמך כמה מתוך היחד הזה היית בעצם לבד? האם הלבד שבביחד לא היה 'נורא' יותר מהלבד של הלבד? על כל השאלות רק את תוכלי לתת את כל התשובות. ובכל מקרה, בנימה מאד מאד אישית אומר לך, לעולם אל תוותרי על עצמך, על אושרך ועל חיוך שיעטר את פניך וימלא את לבך. כי מגיע לך! בהצלחה

 

[גולשת לרגע]

אין מציאות בחוץ

טרם התגרשת ואת כבר חושבת על מה תמצאי שם בחוץ ? אולי תמצאי את עצמך קודם כל? אולי תעסקי בתחביב שאת אוהבת ? אולי יהיה לך שקט נפשי ? ואם נסתכל לאמת בפנים ? גם בגיל 30 ו-40 ה"מצב" לא מזהיר בחוץ.. נכון שזה קשה אחרי הרגל של שנים לקום ולעזוב.. אגב לא כתבת אם יש אלימות מסוג כלשהוא או שסתם כל אחד חי לו בנפרד. בהצלחה בכל מה שתבחרי.

 

[מיקי בת המקורית]

ווואווו..

לוקחת לעצמי את שתי השאלות האלה וכל פעם שארגיש שאולי טעיתי, כשהלבד הזה יהיה קשה או כשארגיש נפילה/ירידה באופטימיות שלי, אביט בהם, אקרא בהם ואענה עליהם משוכנעת שמיד הכל יעבור לי... שאלי את עצמך כמה מתוך היחד הזה היית בעצם לבד? האם הלבד שבביחד לא היה 'נורא' יותר מהלבד של הלבד?

 

[חידון בחרוזים]

לא יכולה יותר

33 שנים זה הרבה זמן יחד, במקום לנסות לשבור את הזוגיות אולי תנסי לגשר זוגיות, היו משברים כמו לכל זוג נורמלי, (סך הכל כתבתי כאן אין ספור פעמים שנישואים הם שני בני אדם עם חינוך שונה ורקע שונה אשר מקימים יחד משהו משותף) בוודאי שיש חילוקי דיעות ואי הסכמות על נושאים שונים. אם את מרגישה שאינך יכולה יותר אז... קודם כל קחי את עצמך לאיזה חופש ...לבד... רק עם עצמך בארץ או אפילו עדיף בחו"ל, לפחות שבוע לבד, לעשות חושבים לקחת פנאי למחשבות או סתם לנקות את הראש. אחר כך קחי לך נייר ועיפרון ועשי 2 רשימות. באחת מה טוב לי בזוגיות הזו בשניה מה רע לי בזוגיות הזו. אחת מה יש לי בזוגיות הזו והשניה מה רצוני בזוגיות שלי, תמיד אפשר לגשת לייעוץ ולטיפול זוגי. זה לא קל לשמור על ביחד... אני לא יודעת מהו המשבר הנוראי שדווקא עכשיו אינך יכולה יותר. ולבסוף אין שום סיבה בעולם שלא תתפתחי לך בכיוונים שלך, מה עם חוגים שונים אולי לימודים אולי עבודה או פעילות התנדבותית, משהו שייצור מרחק ביניכם ושיתן לך מרווח נשימה. לפני שאת עושה צעד סופי ודרסטי - מקווה מאוד שלא מדובר באלימות פיזית או מילולית כי במקרה כזה - אין בכלל מה לחשוב פשוט לקום ולהוציא צו הרחקה לבן הזוג. - במקרה כזה לעזאזל שהוא יעוף מהזוגיות.

 

[seeyou]

איך מקבלים אומץ ?../images/Emo22.gif

הרבה נשים בפורום לא אוהבות את המטפורות שלי... "אומץ" זאת אחות תאומה של "חוסר שפיות". אני מדבר בצורה רחבה של המילה ולא רק בתחום הצר של גרושים. ברור שהזוגות שמתחתנות היום לא יחזיקו מעמד 33 שנים! ברור לך שמה שלא טוב לך יכול להיות טוב לאחרות? ברור לך שבגילך יהיו הרבה מועמדים "חמוצים" ומלאים מבעיות שלהם? אם יש לך אופי חזק תוכלי לפרוח! אם אין לך אופי חזק תחשבי פעמיים. כולם אוהבים טלנובלות-במציאות יש רק כאבי ראש. הדשא אצל השכן יותר ירוק בגלל שטופל יותר טוב! לי אישית קשה להבין את התמונה בה את נמצאת. יוסי

 

[אלמוגית 5]

ליאת דבר אחד אני מבטיחה לך

שכמו שעכשיו יש לך משברים עליות וירידות כך גם יהיה אם תתגרשי ותהיי לבד. אין שום מצב שהוא רק טוב או רק רע. ואיש אינו יכול לאמר לה מה יהיה "בחוץ". לנישואים ולזוגיות יש את היתרונות והחסרונות וגם ללבד יש. לא ברור איזה סוגי משברים היו לכם? בגידות? כלכליות? להתגרש לא צריך אומץ צריך מודעות (לתוצאות) והחלטיות (לקבלן). את צריכה לבחון היטב את הסיבות למשברים בזוגיות האם הן כספיות? רגשיות? מיניות? האין ביניכם שיתוף? האם את חולמת גם כיום על רומנטיות בזוגיות כמו בתחילת הנישואין, האמנם לא הצלחתם לבנות לכם בסיס רחב ואיתן שעליו נשענו הנישואים? עשי לעצמך מאזן מה טוב לך ומה רע לך כיום ובמה ישתפרו הדברים ומה יחסר לך אם תלכי. על מה מהדברים הטובים שיש לך כיום את מוכנה לוותר ותוכלי לחיות בלעדיהם. גירושים הם משבר גדול בכל גיל. האם יש לך כח להתמודד עם משברים??? אולי כדאי לך יותר לשמור על המסגרת הקיימת תוך "ריפוד" מקום נוח לעצמך, ליצור לך פינה שלך, לחיות את חייך בתוך הזוגיות? לקחת יותר חופש לעצמך מהתחיבויותיך המשפחתיות, לדעתי עדיף כך מאשר גירושין.

 

[גבי קלנר 1 המקורית]

ליאת

אפשר לחיות בנפרד מבלי להתגרש. תנסי. היי עצמאית ותקבלי פרספקטיבה שונה על חייך. רק אז קבלי החלטה. רק כשתהיי בטוחה ושלמה עם עצמך.