זמנית לרגע ברשותכן

[ניק זמני 1901]

זמנית לרגע ברשותכן

איך הילדים שלכם יגיבו אם יקבלו במתנה משהו שהם לא אוהבים או שמחים ממנו? היינו בבוקר אצל ההורים שלי ושכנה שלהם ניכנסה ונתנה לבת שלי מתנה לכבוד הכניסה לכיתה א(זו שכנה של 30 שנים והקשרים כבר מעבר לשכנים בלבד)אני שמחתי אבל הבת שלי פתחה את המתנה והיה שם קלמר עם עפרונות וטושים - והבת שלי שכנראה לא מצאה חן בעניה המתנה אמרה בקול ברור -זה לא יפה ואני לא צריכה קלמר בכלל כי כבר קנו לי. רציתי לקבור את עצמי באדמה , ממש התביישתי בהתנהגות של הבת שלי. אבא שלי עשה מזה צחוק ואמר - טוב אז אני אקח את זה כי בעיני זה יפה ואני אמרתי כמובן תודה לשכנה אבל הבת שלי הניחה את זה בצד והמשיכה לשחק עם בת דודה שלה. עכשיו אנחנו בבית ובדרך כבר הסברתי לבת שלי שאם מקבלים מתנה צריך להגיד תודה יפה גם אם בלב חושבים שזה לא יפה ולא שימושי. הילדים שלכם יודעים להגיד תודה במקרים כאלו?

 

[חני ב]

כן, הם יאמרו תודה

אבל אני חושבת שיראו על פניהם את האכזבה.

 

[3אדריאן היחיד]

היא קטנטונת,

אני מקווה שהשכנה לא נפגעה. תלמדי אותה שכל דבר שהיא מקבלת צריך להגיד תודה. לא צריך לכעוס עליה,היא עדיין ילדה קטנה

 

[אביבקיץ]

לשמחתי כן, אבל אני מכירה ילדים שלא

איך את מגיבה כשאת מקבלת משהו שאת לא צריכה? יכול להיות שאת אומרת תודה בצורה נעימה ומנומסת, אבל אחרי שהאורחים הולכים, את אומרת לבעלך שזו מתנה מיותרת. הילדה שומעת את זה, ולא לגמרי מבינה מה מותר להגיד בפנים ומה מאחורי הגב. אני אומרת את זה בגלל שמישהי שאני מכירה תמיד מספרת לי על מתנות שהיא מקבלת וכמה הן לא מוצלחות, וגם בתה כזו. ההבדל הוא שאמא אומרת מאחורי הגב, ובתה אומרת בפנים. אצלם די ברור לי שהביקורתיות על מתנות מגיעה מהבית.

 

[ליידי דרמה]

מסכימה איתך שאיך שהאמא מגיבה על מתנות

זה עובר גם לבת שלה.

 

[3אדריאן היחיד]

אני תמיד אומרת תודה

וכן גם ילדי . לעולם לא אעליב מישהו על מתנה שנתן לי. עצב זה שבן האדם נתן מתנה,ניתן להערכה ולא משנה אם קנה אותה או העביר אותה. לא ש/ופטת אף אחד על מתנה יקרה או זולה.

 

[אביבקיץ]

נכון, וזה יותר מלהגיד תודה

אני חושבת שכשאת לא רק אומרת תודה אלא גם מביעה שמחה על המתנה - הילד לומד להגיב בדרך דומה. להגיד תודה ואז לצצחוק עם בעלך על האגרטל המכוער - הילד קולט את המסר הזה. אז אולי זה קצת צביעות, אבל אני מנסה להגיד, לפחות ליד הילדים, רק דברים נחמדים על מתנות שקיבלנו. את העקיצות והרעשות אני שומרת לשיחות עם חברות

 

[pf26]

כן

אני לא יודעת בת כמה הבת שלך, אבל הילדים שלי ידעו כבר בגיל 3 להגיד תודה ולקחת, גם אם זה משהו שהם לא אוהבים או לא צריכים או כבר יש להם בבית.

 

[ליידי דרמה]

אני מאמינה שהם יודעים להגיד תודה

אבל אני לא בטוחה ב100 אחוז שלא יראו על הפנים שלהם אכזבה או אי התלהבות.

 

[יעל נועם]

תשובה מספר

מהספר "לא נולדים אלימים - החיים הרגשיים והחברתיים של ילדים קטנים", כתבו מרים רוזנטל, ליהי גת וחנה צור. בתת פרק הדן ברכישת כללי הבעה רגשית, מצויין שתהליכי הסוציאליזציה (חיברות) תורמים למרחק שבין החוויה הרגשית לאופן שהילד מביע אותה. לגבי הגברת העוצמה של ההבעה הרגשית, משתמשות הכותבות בדוגמה של הורים שמלמדים ילדים להפגין יותר שמחה על מתנה ממה שהם חשים באמת. בגיל צעיר הילדים עדיין לא מודעים לפער שבין הרגש לבין מה שמביעים. הם יודעים לפעול כפי שמקובל חברתית (אם לימדו אותם), אך לא מודעים לכך. רק בגיל 6 הם מתחילים להבחין בין הרגש שהם חווים לבין ההתנהגות וההבעה שמביעים. הם לומדים שיש כלל שאומר שיש מצבים חברתיים שבהם מותר לא להביע הבעה רגשית כנה. בקיצור - אנחנו צריכים ללמד את הילדים "לשקר" כי אלו כללים חברתיים מקובלים. כפי שנכתב באחת התגובות (סליחה ששכחתי של מי)- הילדים לומדים מההורים את התגובה ולא יודעים מתי התגובה מותרת - בנוכחות או שלא בנוכחות נותן המתנה. מה לעשות - אנחנו מחנכי הילדים שלנו והם לוקחים דוגמה מאיתנו גם כאשר אנחנו לא מתכוונים שיקחו דוגמה או כשחושבים שהם לא שומעים.