זמנים לא קלים

tul9ad

New member
זמנים לא קלים

כן, אני שמה לב שככל שהזמן עובר, כך ההתמודדות נעשית קשה יותר, העיכול של האסון הולך ומחלחל, הפחדים של ההתמודדות לבד עם החיים הולכים ומתחדדים. לפעמים נדמה לי שאני לא אחזיק מעמד, ואז מגיע הבכי והדמעות שוטפות מעט את היגון, ושוב מרימים את הראש, מרגישים מחוזקים להמשיך את היום, עד הפעם הבאה, האם זה יגמר יום אחד.
 

yamkachol

New member
../images/Emo140.gif בטח שבודאי, כל דבר בזמנו. ראשון-ראשון

ואחרון אחרון. כדאי להעזר בסבלנות רבה, קבלי את ההרגשה הנוראית הזו כחלק מתהליך, זו הדרך בה מתמודדים באסון הנוראי הזה. זו התמודדות. את בתקופה - זה זמני - אמנם נמשכת כשנה (אולי שתיים) כל אחד ומה שמתאים לו - אך אח"כ כל החיים לפנינו...
 

24ר

New member
לים כחול

דבריך מעודדים , אני עדיין בתחילת הדרך עבר חודש , אני פוחדת כל כך מהשינוי הענק שקרה לי , איך יראו חיי בעתיד אשמח לקבל טיפים שיתנו לי נחמה ואולי תקווה.
 

פשו שי ת

New member
יקירה

ככל שעובר הזמן ואת עדיין בתקופה הכי קשה הכל טרי עדיין אל תרוצי קחי את הזמן לאט תתמודדי עם כל דבר בזמנו עם הזמן תלמדי את החיים החדשים ותלמדי להתמודד עם המצב. שולחת חיבוק של אהבה חגית
 
ההתמודדות היא אישית

תוכלי להבין מהתגובות שיש אנשים שמצליחים לבנות שגרה בין הדמעות והשגרה שבנו לאחר האובדן תופסת את מרבית הזמן שלהם ויש כאילו שרגשית קשה לעבור הלאה , בחיים שממשיכים ומושכים את הכאב יותר קשה אבל זה כל כך אישי , על אחד עם ההתמודדות שלו בחי יום יום מחקרים שנעשו העידו שככל שממהרים לבנות שגרה של עשייה ההתאוששות טובה והרגשות של הכאב מושכים את האדם אל דכאון שמצריך עזרה מקצועית שלא רצוי למשוך את זה מעבר 3 שנים ללא עזרה מקצועית שוטפת כדי לשמור על בריאות תקינה , תזכרי כי את זה מה שנשאר לילדים והם צריכים אותך בריאה וחזקה כי את הרב חובל של המחשפחה , ראש המשפחה
 

2א מאה2ה

New member
../images/Emo24.gif אחותי ../images/Emo201.gif אכן זמנים לא קלים

תודה על שנתת שם לתחושה המוזרה שהייתה לי ולא ידעתי לשיים אותה(לתת לה כותרת קטגוריה ..) אכן הדמעות הן כאילו שיא השפל אבל הן מרוממות אותך מנקות את הצער ומכשירות את העיניים להתחיל מהתחלה . האם זה יגמר יום אחד? האם? אני שואל בחרדה , מקווה שלעולם לא!
 

tul9ad

New member
מדוע אתה אומר

שאתה מקווה שזה לא ייגמר, למה אתה מתכוון
 

2א מאה2ה

New member
האסון כל כך כבד הצער רב והאבדה גדולה

לא יכול לחשוב על תגובה אחרת אחותי , אולי יום יבוא ואבחר לחיות אחרת כעת לי נאה לבכות ולהצטער כך אני בוחר היום ומקווה שגם מחר אהיה חזק דיי בחור בבכי כשמשהו נגמר הוא אינו חוזר וגם אם הבכי הוא קשה הוא שלה בשבילה הוא עלינו שנותרנו לבדנו כך אני חש אחותי היקרה שלבכות במציאות זו המוזרה היא הבחירה היא היצירה הראויה והברורה צר לי עלינו אחות את הכאב הזה רק הבכי יכול לאחות כמו שכתבת וכך הבנתי הבכי מעיד על כוחות שעוד יש בי
 
../images/Emo24.gif אתה בחרת

בחרת להשאר שם לחוש את הצעא והכאב להמשיך להתאבל על לכתה ממך וזו בחירה של הנשמה שלך ומבינה אותך מאד בקטע הזה אך למען הנסיכה שלך תמשיך לחיות תן לה את ננרגשה שאבא באיזור קשוב אוהב וחיי איתה ולמענה תן לה לחיות את הבחירה שלה אל תשכח שהיא עדיין ילדה ומתחברת גם לכאב ולצער שלך אז מצא את שביל הזהב בין השתיים ותעשה את הבחירה הנכונה לשניכם
 

tul9ad

New member
איש יקר, יקר, יקר

אכן הבכי מנקה את הנשמה, הבכי הוא השלשול של הנשמה, וכן הוא מנקה ומזכך, עובדה אחרי הבכי יש כוחות, עד הבכי הבא. מכבדת את בחירתך, כל אחד ודרכו, אהיה כאן בכל פעם שתרצה לבכות ולשפוך את הלב כולנו אחד למען השני פה
 
למעלה