זמן מה שלא כתבתי פה...

[Pink Marshmallow]

זמן מה שלא כתבתי פה...

והרבה דברים עברו, אבל נשכח מהם ונתמקד בסיבה לשמה הגעתי

תהיתי האם תוכלו לשתף אותי מנסיונכן:
מכירות בחילות שלא עוברות?
אני לא מדברת על התקף בחילה קצר, אלא ממש 72 שעות של בחילה שאי אפשר לאכול, ריחות חזקים מציקים, לא מצליחים לשתות מים ופשוט יש טעם רע בפה.
ניסיתי עד כה קולה, סודה (שקצת הועילה), אבל חשבתי שאולי יש פה למישהי ניסיון עם משהו יעיל יותר.

תודה וחוץ מזה - מקווה שכולכן עוברות ימים טובים יותר עם השקט החדש ששב לחיינו, בתקווה שהוא כאן להישאר.

 

[ריפנזל]

שלום מרשמלו!

לשמחתי הרבה אני לא מכירה בחילות כ״כ ארוכות, אלא כתופעת לוואי לכדור חדש.
אבל המעי שלי לא כזה רגזן יחסית.

 

[Pink Marshmallow]

גם שלי לא

או לפחות לא היה.
הפעם האחרונה בה חשתי בחילה כה מטורפת, היה באמת כשהתחלתי את הסימבלטה, אבל זה לא היה כה ארוך.
בינתיים המצב השתפר וטוב שכך

 

[ויויאן טאץווד]

שמחה לשמוע שהשתפר

אבל כן, מכירה ועוד איך.
אני פתצאום לא זוכרת אם את פיברו עם תת"כ או לא.
אבל אצלי הקטע של בחילות וסחרחורות חזקים מאד לא רק של ימים שלמים אלא של תקופות ארוכות יותר, הוא מאד שכיח, אם אני מגיעה לתשישות (משמע, התאמצתי יותר ממה שהיה רצוי, ואז כל הסמפטומים מחמירים וזה אצלי סמפטום די בסיסי).

כן, הרגישות המזעזעת לריחות ולהכל, ואי אפשר בכלל לדמיין על לאכול משהו, כי הכל מגעיל אותך.
להגיד סחרחורות ובחילות זה אנדרסטייטמנט, זה משהו מזעזע, כל תזוזה של מיליטמר מעבר לקו האמצע מביאה גל נוראי, וכל האנרגיות שלי מוקדשות רק לנסות להחזיק את הראש ישר מעל הגוף - זה לא פשוט, דורש אנרגיות אימתניות.
בימים הקשים, וזה בא עם עוד סמפטומים, אני קוראת לזה "יום כימו".

התשובה שלי לזה, קודם כל ובעיקר לנוח, ולהבין שהתאמצתי מדי ולנסות לא לחזור על זה. ושנית, כן באופן פרדוקסלי לאכול זה הדבר היחיד שמעביר את הבחילה, אבל אי אפשר לאכול.
אז אני מכריחה את עצמי, למרות שזה סבל, למצוא איזה רגע ולנסות לנשנש אפילו קרקרים - משהו שלא מעורר גועל, כי כל טעם או ריח או מרקם בלתי אפשריים.

ואז לאט לאט האוכל מוריד את הבחילה כך שאני יכולה לאכול יותר.
ולפי מה שראיתי בחילות וסחרחורות זה מאפיין של תת"כ. לא משהו יוצא דופן.

אה, מה שלי מאד עוזר זה בירה שחורה. עוד לא ניסיתי את המי טוניק שריאתי שהמליצו פה.
זה גם מרגיע את הבחילה, וגם איכשהו ממלא ומרגיש מזין.
אני יכולה נגיד כמעט יוםשלם לחיות רק על הבירה שחורה עד שהבחילה יורדת מספיק בשביל שאוכל לאכול.

 

[כלנית חיננית]

לא מכירה דבר כזה

מכירה בחילות ארוכות שנמשכות חצי יום. זה הכי ארוך שהיה לי.
למרבה הפליאה, דווקא כשאני אוכלת (או לחלופין, הולכת לישון) הן עוברות לי.
את גם מקיאה כתוצאה מהבחילות האלה? את לא מסוגלת לאכול כלום כשהן קורות? גם אם זה שלושה ימים שלמים?

 

[Pink Marshmallow]

לא מקיאה

פעם, לפני שהייתה לי את התנסות הקנאביס, הייתה בחילה ואז פתאום הייתי מקיאה.
בלי קשר לשעה, למזון קודם או לשום דבר בעצם.
החבר'ה בקנאביס שעשיתי איתם את השאלון הסבירו שזה דווקא נפוץ בחילות והקאות והם שומעים חולות פיברו רבות שמתלוננות.
&nbsp
הפעם אין הקאות וזה קצת מבאס כי זה אמנם מגעיל, אבל לפחות מפסיק לעיתים את הבחילה.
אחרי 3 ימים הכרחתי את עצמי ואכלתי קרקרים.
ופתאום, כמו שהגיעה ונתקעה, ככה קמתי איזה בוקר וגיליתי שנעלמה.

 

[Sigal H]

ברוכה השבה

אצלי בחילה היא התגובה הראשונית של הגוף לכמעט כל דבר שלא ממש מתאים לו, מאז ומעולם. אפילו מסיבות שבכלל לא קשורות למערכת העיכול, כמו לשבור רגל או לקום מוקדם מדי בבוקר.

דברים שזכורים לי כעוזרים לבחילה, בסדר אקראי:

• לימון - למאכל, לשתייה וגם סתם כדי לשים בתיק, לתקוע בו ציפורניים ולהסניף את האצבעות כשיש ריח רע בסביבה (את זה אפשר לעשות עם כל ריח שמרגיע לך את הבחילה).
• ג'ינג'ר - בתוך התה, כסוכריות מסוכרות וכתבלין לאוכל (שני דברים לקחת בחשבון: הוא קצת חריף ועם נטייה לחמם מבפנים).
• נענע / מנטה - בתה קר, בסלט, דברים בטעם מנטה, וגם סתם להריח כמו הלימון.
• קור - משקאות קרים עושים פחות בחילה ממשקאות חמים או פושרים, וחשוב מאוד לא להתייבש בינתיים. אפשר קרח, ברד, וגם קרטיב חמצמץ וכו'.
• לאכול בכל זאת - לפעמים בשלב מסויים המחסור באוכל רק מחמיר את הבחילה. נסי בקצב שאת מסוגלת לחטוף פה ושם נגיסה קטנה של טוסט בלי כלום (או מה שבשבילך הוא בטעם נייטרלי, רצוי פחמימתי ולא רק סוכר כמו בשתייה), גם אם ייקח לך יום שלם לגמור פרוסה אומללה - זה בכל זאת משהו, ועשוי לקצר את ההתרגלות שוב לאוכל כשהבחילה תעבור. על אחת כמה וכמה אם את נוטלת תרופות.
• אל תלכי נגד עצמך - מה שנכנס לגוף נכנס, מה שלא - לא בכוח.
• לא להשתתף בארוחות גדולות - אם להריח או לראות הרבה אוכל מגביר לך את הבחילה, תגידי לשותפייך לשולחן בנימוס סליחה ונתראה בקפה שלאחר הארוחה.
• טעמים - בגדול, מתוק עושה רע לבחילה, לדברים חמוצים או מלוחים יש סיכוי טוב יותר לעבור.
• דיבור - נסי שבאופן כללי הלשון לא תיגע יותר מדי בחך, זה מגרה אותו ומעלה בחילה. בעיקר באותיות ל' ו-ע'.
• להעדיף מי פה על פני צחצוח - היגיינת פה זה מאוד חשוב, אבל מברשת שיניים לפעמים מגבירה בחילה ומי פה זו פשרה נקודתית לא רעה בכלל.

זה מהניסיון שלי, מקווה שמשהו מזה יועיל גם לך

שלל חיוכים,
סיגל

 

[Pink Marshmallow]

תודה

איזו תשובה מושקעת!
תודה רבה על כל המידע.
בינתיים חיפשתי לי גם קצת דברים להקלה ומצאתי שתיית סודה כיעילה למדיי.
זו בטעם לימון בכלל עזרה לי להרגיש קצת יותר טוב.
בינתיים המצב השתפר, אבל אזכור את הטיפים שלך במקרה שיקרה שוב, מקווה שלא.
תודה

 

[Sigal H]

בשמחה

שמחה שבינתיים המצב השתפר. שיימשך ככה

 

[ריפנזל]

מותר לנצל״ש לשאלה על הרגשה מוזרה?

כבר שבוע, במשך היום אני עייפה, פסדר, אבל איך שמגיע הערב אני מתחילה להרגיש איום ונורא - כל הגוף כואב מאוד ומעקצץ ומגרד, ויש את הרעד הפנימי המגעיל הזה, והדופק עולה, והתחושה שחם מדי אבל רוח קרירה זה זוועה והכל גורם להזיע. ובבוקר? רק תשישות.

 

[כלנית חיננית]

מוכר קלות

היו לי ערבים כאלה (השנה פחות באופן מובהק).
היו גירודים שהתפתחו גם למין פריחה מוזרה כזו בגוף (עד כדי כך מוזרה שאחרי שסופסוף נרדמתי וישנתי לילה שלם בלי להתגרד, קמתי והיא נעלמה כלא היתה), והיה רעד פנימי (זה יש לי לא מעט ואני עוד ממש לא מבינה אותו), והיתה תחושה של חום ולחות אבל לא זוכרת אי סבילות לרוח קרירה.
ותשישות בבקרים - נו, זה כרגיל, לא?
סתם, לא זוכרת משהו מיוחד בבוקר, רק חוסר הבנה כזה שהכל נעלם, שפתאום נעים לי נורא, שאין פריחה ואין גירודים ואין זכר לכלום.

אני זוכרת איזה ערב אחד שהראיתי לשותפה שלי את הפריחות והכל, כי כבר הייתי בטוחה שהשתגעתי, ובבוקר הראיתי לה שהכל נעלם והיא היתה בהלם ולא הבינה איך זה יכול להיות.

 

[ריפנזל]

מה שמוזר זה שזה ככה ברציפות כבר שבוע

הפיכס מתחיל לקראת הערב והולך וגדל, ובבוקר רק תשושה, בלי כל השאר. יום אחרי יום.
&nbsp
אני מתחילה לחשוד שאולי זה נפשי.. כי מתקרבת השעה של מהדורות החדשות וגם השעה שבה הולכים לישון שהתחלתי ממש לשנוא אותה. גם בגלל עודף מחשבות ובעיקר בגלל החלומות וההתעוררויות באמצע שאני נתקעת איתן ולא נרדמת. מזמן לא היתה לי תקופה של שינה כזאת... וזה בטוח בגלל המתח.

 

[ויויאן טאץווד]

לגבי הפריחה

רק אם מתאים לך לשתף, אשמח לשמוע איך היא נראית / מרגישה וכו'.
לי יש כל הזמן פריחה, שמתגברת ככל שאני יותר תשושה.
בתחילת תהליך האבחון כל הזמן שאלו על פריחה, ולא היה נראה לי שמה שיש לי ראוי להגדרה הזו.
ואז שאלתי חבר אם רואים את זה או אני מדמיינת והוא אמר שרואים ועוד איך.

ואז, גם צילמתי את זה (כי לא תמיד היה חזק בדיוק בזמן שהייתי אצל רופאים) שאר הרופאים לא ידעו מה להגיד על זה. אמרו לי ללכת לרופא עור, כאילו היה לי כוח..

וכשהייתי אצל פרופ' רהב היא אמרה שזה מוכר וידוע כחלק מתסמיני תת"כ.

 

[ויויאן טאץווד]

מקווה שזה עבר בינתיים

אבל דייקת פה איזו תחושה שנראה לי שכדאי שנמצא לה איזו הגדרה. התחושה הזו שקר אבל מזיעים, וזה מן משהו מגעיל כזה, כאילו הכל גורם לך להזיע ולהצטמרר בד בבד, וכמו שכתבת, גם רוח קרירה כואבת אפילו ממש.
וזה מן דבר כזה שקר לך וחם לך באותו זמן, שנייה ככה ושנייה ככה, ואי אפשר לסבול את זה.

ובהמשך להודעה המקורית, זה גם עושה בחילה - בחילה מזה שקר לך וחם לך ואתה מזיע באותו זמן.
היתה לי פעם קדחת לדאבוני, וזה לא מרגיש בדיוק אותו דבר, אלא אחרת. אבל יש איזה דמיון.