זמן יאוש

אנוסה

New member
זמן יאוש

אני שוחה נגד הזרם ,שוחה? חה,מיטלטלת במים שאין להם סוף,מערבולות מסתחררות סביבי, מישהו קשר לי לרגל משקולת שמושכת אותי כל העת כלפי מטה,אני נאבקת,מנסה להרים ראש, להכניס קצת חמצן לריאות,לנשום בצורה סדירה, אבל כמו באימוני כושר בכל פעם שהסיבולת מגיעה אל קצה גבול היכולת,המשקולת מוכבדת וסיבוב חדש של מלחמת הישרדות מתחיל. הפנים שלי רטובות מטיפות מלוחות ,כל המרחב סביבי רטוב ומלוח ,אבל הטיפות הללו רטובות יותר מלוחות יותר. אויר אויר אויר מנסה לשמור על שפיות להשאר עם הראש מעל המים, אבל נגמרים לי הכוחות,כ"כ מפתה להתיאש ולשקוע.
 

hemi32

New member
בשם אלוהים ! היי חזקה !

כן , יש בחיים רגעים בהם אנו מעדיפים לשקוע בייאוש , לומר יאלה , תסתדרו לבד , אני יוצאת מהמשחק , עזבו אותי , תעשו מה שאתם רוצים , לא יכולה יותר , ולפעמים היינו רוצים לחסל כמה דמויות בחיינו , ואשכרה לראות אותם בתוך בקבוק של אפר ... אבל אין ברירה , אלו החיים , והכרחי לראות את חצי הכוס המלאה , לתפוס את עצמינו ומחשבותינו בכוח , ולהעביר בראש רק את הטוב שבחיינו , לפעמים זה עצם זה שאנחנו בריאים , יפים , עובדים , חכמים , שיש לנו ילדים , שהם בריאים יפים וחכמים , שיש חברים , להיזכר בהצלחות מהעבר , בימים יפים מהעבר , ולהאמין שזה יכול לקרות גם בעתיד , לחשוב על ארוחה טובה , על בילוי טוב ומשחרר , ללכת להוציא אגרסיות , באמצעות התעמלות , או כל דרך משחררת שנמצא לנכון .. תחשבי איזה הערכה רוחשים לך החברים/ות כאן , ותביני שאין סיבה להגיע לייאוש , אלא להיפך להתרומם מסיפוק ואושר .. מחזיקים לך אצבעות .
 
מבין אותך מאוד

אבל אין מה לעשות, אלא להסתכל על מה שיש. ויהיה טוב, כן, קצת אופטימיות לא תזיק.
 

ephi79

New member
עוגן

במטוטלת החיים ישנו מעבר תמידי בין רגעים שהיינו רוצים לזכור לנצח, לבין רגעים שהיינו מעדיפים לשכוח. טבע העולם הוא, ואי אפשר לעוצרו. אבל, ניתנה לנו היכולת להנציח את רגעי האור, כך שיאירו עלינו גם ברגעי החושך
 

Le Fay

New member
קחי הרבה אוויר. הבטיחי לעצמך בלב

שכל זה או-טו-טו נגמר. ועכשיו הרשי לעצמך להתייאש קצת לבינתיים. מה שמשגע לי את השכל בקטעים האלה זה שאת המשקולות בדרך כלל הסכמתי לשים לגמרי בעצמי. מצד שני, על טעויות לא חייבים לשלם בחיים שלמים.
 

admor

New member
עלות מול תועלת

חיים יקרתי רק פעם אחת ולך אי"ה נשאר עוד הרבה. נכון שכואב וקשה אבל אם תשקעי מה זה יתן? הדמעות והיאוש יחזרו אבל מהצד השני. קחי את הזמן, אולי את צריכה עוד זמן לאסוף כח ואוויר לראות. בעצם כל מה שאכתוב ידוע לך, אני לא מחדש כלום. ואפילו החיבוק שאני שולח הוא ווירטואלי. שתהיה לך שנה טובה ומאושרת.
 

R a c h e

New member
קבלי כמה מנות כח../images/Emo219.gif../images/Emo219.gif../images/Emo219.gif

וגם כמה
ואם אפשר גם המון אור
ואהבה
 
זה זמני וזה יעבור

מה שניתן לעשות כשיש בילבול (כל בילבול) זה לחפש משהו יציב ולהצמד אליו, מאותו רגע כל שאר הדברים נראו קודם מבלבלים כבר לא מבלבלים וניתן להתחיל לעשות משהו לשנות את המצב. לגבי שמירה על שפיות, כאשר מבצעים שינוי זה שפיות, חוסר שפיות זה מצב בו לא משנים דבר ומצפים לתוצאות שונות. מנקודת מבט של מישהו שקורא את הדברים שלך ולא נמצא בתוך הקלחת, אני יכול לומר לך שנראה לי שהדבר שמשגע אותך הוא העובדה שאת רוצה ועושה שינוי אבל לא מצליחה לראות אותו מתרחש בקצב שהיית רוצה, זה מתסכל, זה הרגשה שמישהו שם מעצור על החיים שלך ולא מוכן לתת להם לזרום. נסי למצוא מהם הדברים הקטנים שניתן לשנות ממש מעכשיו לעכשיו ועשי זאת, דברים קטנים שאולי לא ייראו כשינוי משמעותי אבל הם יקדמו אותך למטרתך בטיפונת. יש מצבים שהדברים הקטנים עושים את החיים לגדולים, זה אחד מהם. ובפינת הקלישאה: גם מסע גדול מתחיל בצעד בודד.
 

urmey

New member
וואו כמה כאב

ליבי איתך אנוסה. לא יודעת אם זה יעבור אבל הכאב יקהה... ואולי אפילו תצליחי למצוא דרך להתיר את הסבך (לפחות חלק). הייתי רוצה לאחל לך שנה רגועה, שלווה, בטוחה. שתרגישי בליבך שניסית, שעשית כל מה שאפשר ושזו הדרך הנכונה...
 

מתלבט13

New member
../images/Emo24.gif

תיהני ממה שיש לך. אני יודע שזה נשמע מגוחך, ואני אולי אפילו נשמע כדוחף "עצות סבתא" שלא במקומם. אבל הדבר היחיד שיש לנו ויש לנו שליטה מסוימת עליו, זה החוויה של הרגע. ליהנות ולחוות באופן הכי טוב כל רגע בחיים. אמר לי מישהו שעבר בלגן שונה אבל מאותו סוג. "לומדים שזה רק חלק מהחיים" איחולי שיהיה לך טוב.
 
למעלה