זמן אהבה ../images/Emo26.gif
שימו לב לשיר הבא: זמן אהבה אהוד בנאי ודוד ד'אור מילים: אהוד בנאי ודוד ד'אור לחן: אהוד בנאי ודוד ד'אור ליד התחנה המרכזית, גשם על הכביש, ראיתי איש זקן יושב לבד ומחריש, "לאן לפנות?" שאלתי, "לשמאל או לימין?" "תלך ישר", כך הוא אמר, "ישר ותאמין", אם לא תעשה לחברך מה שלעצמך כואב אתה תמצא את הנתיב לירושלים שבלב זמן אהבה זמן אהבה... ליד התחנה המרכזית, גשם על הכביש, ראיתי איש זקן יושב לבד ומחריש, "לאן לפנות?" שאלתי, "לשמאל או לימין?" "תלך ישר", כך הוא אמר, "ישר ותאמין", אם לא תעשה לחברך מה שלעצמך כואב אתה תמצא את הנתיב לירושלים שבלב אחרי שהקשבתי לשיר הזה לפחות 10 פעמים רצוף, הבנתי כי בעצם יש לשיר אמירה שמאלנית מובהקת, המעודדת דו-קיום ואהבה. אז הנה הניתוח שלי: דבר ראשון, השיר הוא דואט, כך שכל אחד מהזמרים שר פחות או יותר את אותו טקסט. הראשון, הוא בעצם היהודי שהולך בתחנה מרכזית, וגשם על הכביש, ופוגש את זקן. המשורר החליט להשתמש דווקא בזקן בגלל שלזקנים בד"כ יש חכמת חיים, אחרי שעברו כ"כ הרבה, ולכן כשאומרים לי שזקן אומר דבר מסויים, אני מיד אאמין לדבריו. אותו אחד שהולך בתחנה המרכזית, מגיע לזקן, ושואל אותו: "לאן לפנות? ימינה או שמאלה?" זה מראה על אותו יהודי שלא יודע כבר לאיזו דעה להאמין מרוב ריבוי הדעות. אז אותו זקן, שנתפס בעיננו כחכם מציע לאדם "ללכת ישר", הכוונה, בדרך הישר, ללא חטאים, והוא מוסיף שברגע שלא נעשה לחברינו (הערבים) את מה שיכול לכאוב לנו (כיבוש והתאכזרות), כולנו נמצא את הנתיב לירושלים שלב, כלומר, נוכל להגיע לפשרה מסויימת על אותו מקום, ירושלים, שהוא סמל הסכסוך בין היהודים לערבים. אח"כ ערבי עובר את אותו תהליך, הולך בתחנה המרכזית, פוגש את אותו זקן שיושב לבד, וגם כן שואל אותו: לאן לפנות? במה להאמין? ושוב מקבל את אותה תשובה. זה הניתוח שלי, שכאמור מעודד דו-קיום, אחווה ואהבה. אפשר גם לפרש את זה לסכסוך בתוכינו, אבל מה שגרם לי להאמין שמדובר על הסכסוך הערבי-עברי הוא המשפט : "אתה תמצא את הנתיב לירושלים שבלב" שבעצם מדבר על אותו סכסוך שקיים שם מאז ומתמיד על ירושלים, עיר הקודש. אשמח לשמוע תגובות, הערות ותוספות.
שימו לב לשיר הבא: זמן אהבה אהוד בנאי ודוד ד'אור מילים: אהוד בנאי ודוד ד'אור לחן: אהוד בנאי ודוד ד'אור ליד התחנה המרכזית, גשם על הכביש, ראיתי איש זקן יושב לבד ומחריש, "לאן לפנות?" שאלתי, "לשמאל או לימין?" "תלך ישר", כך הוא אמר, "ישר ותאמין", אם לא תעשה לחברך מה שלעצמך כואב אתה תמצא את הנתיב לירושלים שבלב זמן אהבה זמן אהבה... ליד התחנה המרכזית, גשם על הכביש, ראיתי איש זקן יושב לבד ומחריש, "לאן לפנות?" שאלתי, "לשמאל או לימין?" "תלך ישר", כך הוא אמר, "ישר ותאמין", אם לא תעשה לחברך מה שלעצמך כואב אתה תמצא את הנתיב לירושלים שבלב אחרי שהקשבתי לשיר הזה לפחות 10 פעמים רצוף, הבנתי כי בעצם יש לשיר אמירה שמאלנית מובהקת, המעודדת דו-קיום ואהבה. אז הנה הניתוח שלי: דבר ראשון, השיר הוא דואט, כך שכל אחד מהזמרים שר פחות או יותר את אותו טקסט. הראשון, הוא בעצם היהודי שהולך בתחנה מרכזית, וגשם על הכביש, ופוגש את זקן. המשורר החליט להשתמש דווקא בזקן בגלל שלזקנים בד"כ יש חכמת חיים, אחרי שעברו כ"כ הרבה, ולכן כשאומרים לי שזקן אומר דבר מסויים, אני מיד אאמין לדבריו. אותו אחד שהולך בתחנה המרכזית, מגיע לזקן, ושואל אותו: "לאן לפנות? ימינה או שמאלה?" זה מראה על אותו יהודי שלא יודע כבר לאיזו דעה להאמין מרוב ריבוי הדעות. אז אותו זקן, שנתפס בעיננו כחכם מציע לאדם "ללכת ישר", הכוונה, בדרך הישר, ללא חטאים, והוא מוסיף שברגע שלא נעשה לחברינו (הערבים) את מה שיכול לכאוב לנו (כיבוש והתאכזרות), כולנו נמצא את הנתיב לירושלים שלב, כלומר, נוכל להגיע לפשרה מסויימת על אותו מקום, ירושלים, שהוא סמל הסכסוך בין היהודים לערבים. אח"כ ערבי עובר את אותו תהליך, הולך בתחנה המרכזית, פוגש את אותו זקן שיושב לבד, וגם כן שואל אותו: לאן לפנות? במה להאמין? ושוב מקבל את אותה תשובה. זה הניתוח שלי, שכאמור מעודד דו-קיום, אחווה ואהבה. אפשר גם לפרש את זה לסכסוך בתוכינו, אבל מה שגרם לי להאמין שמדובר על הסכסוך הערבי-עברי הוא המשפט : "אתה תמצא את הנתיב לירושלים שבלב" שבעצם מדבר על אותו סכסוך שקיים שם מאז ומתמיד על ירושלים, עיר הקודש. אשמח לשמוע תגובות, הערות ותוספות.