זלזלת

[מולוקו]

זלזלת

ידייך הרכות למרשותיי הן כנווה מדבר רוגע, רכה נגיעתן , מצלה ומצננת. אין דעת ללא מכאוב ודרור לציפור חופשת. הן ידייך הרכות לגופי, כחופש לציפור נודדת וכדעת למכאוב מודדת, משען לי , בדרך לא דרך ואבן סקול בחרש התלם. נוגה הירח, מר כלענה. עולה ממזרח כמו החמה, אורו החיוור רופס כמפל על פרופיל פנייך הניצב, ידייך הרכות, רכה נגיעתן, סהר פנייך ממתיק סוד זריחתו מאירה את החדר, וכמה טוב שאת כאן זלזלת.

 

[מטבע הדברים]

זלזלת -קנוקנת כאשבול תפרחת

כאשבול תיפרחת מלבלבת פורחת ניפתחת כניצני תפוח כניחוח פריחת ההדרים ניכרכת סביבך כקנוקנות שולחת שריגים דקים כרשת לופטת כולך עוטפת. אתה- כשורש - באלפי יונקות קטנטנות יונק מצעית הפרח שלי לוגם ציפה עסיסית מתוקה,