לחתול אין אופי של כלב או של שפן
מבין עשרות החתולים שמסרתי ומבין אלה שאימצתי, היו אולי 2 שהתלטפו על ההתחלה, ואני כבר לא מדברת על להרים. וברוב המקרים זה לא היה אינדיקציה להמשך - לא אצלנו, ולא בבתים מאמצים, למעט אחד שבאמת השתולל כשבאו לאמץ אותו. וזה מאוד שונה מבעלי חיים אחרים. אני בכלל לא שוכחת מעניין הילדים הקטנים, יש לי פשוט בעיה עם המשפט: "לכן היא חייבת למצוא חתול רגוע *שיהיה מוכן שיפגעו בו* בלי להכנס ללחץ ולהחזיר בחזרה". שום חתול לא צריך להיות מוכן שיפגעו בו, ויש הרבה חתולים שלא אוהבים שמרימים אותם, בטח כשמדובר באנשים שהם לא מכירים. וזו זכותם. זה ממש לא אומר שהם לא חביבים ועדינים כשהם מרגישים יותר בטוחים, ולהשליך ממקרה אחד שהיה לך זו טעות. מי שביתו לא מתאים לחתולים או לא מסוגל לחנך את ילדיו לא לפגוע בחתול או להבין מתי חתול "מחזיר", שייאמץ באמת שפן. או אפילו עדיף - שיביא להם בובה. גם לי היה חתול וכלב שהייתי קטנה, ואם חטפתי שריטה פה ושם כי עצבנתי את החתול, באמת שלא קרה לי כלום, רק למדתי מזה. אבל את ככל הנראה שוכחת שיש הבדל בין סוגים שונים של בעלי חיים - וקריטריונים לאימוץ דג או ארנבת או אפילו כלב, הם בטוח לא רלוונטיים לחתול. וכמו שאמרתי, מי שלא מתאים לו לגדל חתול, באמת שלא חייב, אבל שלא יצפה מחתול להיות מה שהוא לא.