זכרונות משמחת תורה
כשגרתי בחול, בשמחת תורה הייתי נוסעת עם אמא לבית הכנסת.אתם יודעים, אני באה ממשפחה חילונית עם זיקה למסורת. הגברים לא רקדו, רק הסתובבו עם ספר תורה. אי אפשר לרקוד בבית כנסת של המאה ה16! כשהגעתי לקיבוץ דתי (טעות,טעות) ראיתי את הריקודים ואת ההקפות בפעם ראשונה. אז הייתי בת 18. הגברים רקדו הנשים מסתכלות מסביב.זה מאוד הרגיז אותי.אז בא הקטע: אבא לקח את הבן על הקתפיים ועשה כמה סיבובים. הוריד אותו, והבת (אולי בת 6) רצה לכיוון שלו : גם היא רוצה! ואבא גירש אותה! בזעם, החזיר אותה למעגל של נשים. עברו 30 שנה וזה חרוט בזכרוני.מאותו יום החלטתי שאם התורה לא כתובה עבורי אני כבר לא מכבדת אותה. אחרי שיצאתי מהקיבוץ כבר הפסקתי לאכול מצות בפסח ולצום בכיפור.שמחת תורה עבורי מסמל את הדיכוי הנשי . אתם יודעים מה? אני שונאת את שמחת תורה! אני מקווה שלא פגעתי באף אחד, אבל כך אני מרגישה
