זכרונות מבית אבא
בשבוע שעבר היתה לאבי ז"ל אזכרה כמובן שכל האחים קבענו להפגש בבית הכנסת של אבא כמו בכל שנה. רציתי לספר על בית הכנסת. זהו אחד מבתי הכנסת של עולי יון וחלק מהאנשים שזכרתי בילדותי עדיין נמצאים שם ומנהלים את בית הכנסת הישן שכמעט כלום לא השתנה בו הכל ישן ומעלה אבק כאילו הזמן עמד מלכת אפילו הריח זה מדהים ביופיו הצנוע . ובזכרוני כשעדיין ההיתי הולכת עם אבא ביום שבת או בחגים ומסתכלת עליו מעזרת הנשים כולם דיברו אז בלדינו וגם היום . המחשבה הנוראה שעוברת לי בראש בכל שנה היא עוד כמה זמן נוכל להנות מהאוירה ומהשפה שסובבת סביב בית הכנסת המקסים הזה. יש שם פינה להדלקת נרות בשמן כמו פעם ואני זוכרת את אמא ז"ל מריצה אותי בכל פעם להדליק פתיל בשמן כי נמנע איזשהו אסון לי או לאחי שהיה שובב גדול. שכחתי אייך אמא אמרה זאת בלדינו . אבל לזכרם הדלקתי פתיל בשמן. אני חולקת אתכם את מחשבותי כי יש לי הרושם שיש עוד כמה מכם שמכירים מקרוב מקומות שיש בהם זכרונות ממקומות שהולכים ונעלמים . בואנס נוצ´ס אטודוס אי חברס בואנוס כמו שאמא שלי היתה נפרדת.
בשבוע שעבר היתה לאבי ז"ל אזכרה כמובן שכל האחים קבענו להפגש בבית הכנסת של אבא כמו בכל שנה. רציתי לספר על בית הכנסת. זהו אחד מבתי הכנסת של עולי יון וחלק מהאנשים שזכרתי בילדותי עדיין נמצאים שם ומנהלים את בית הכנסת הישן שכמעט כלום לא השתנה בו הכל ישן ומעלה אבק כאילו הזמן עמד מלכת אפילו הריח זה מדהים ביופיו הצנוע . ובזכרוני כשעדיין ההיתי הולכת עם אבא ביום שבת או בחגים ומסתכלת עליו מעזרת הנשים כולם דיברו אז בלדינו וגם היום . המחשבה הנוראה שעוברת לי בראש בכל שנה היא עוד כמה זמן נוכל להנות מהאוירה ומהשפה שסובבת סביב בית הכנסת המקסים הזה. יש שם פינה להדלקת נרות בשמן כמו פעם ואני זוכרת את אמא ז"ל מריצה אותי בכל פעם להדליק פתיל בשמן כי נמנע איזשהו אסון לי או לאחי שהיה שובב גדול. שכחתי אייך אמא אמרה זאת בלדינו . אבל לזכרם הדלקתי פתיל בשמן. אני חולקת אתכם את מחשבותי כי יש לי הרושם שיש עוד כמה מכם שמכירים מקרוב מקומות שיש בהם זכרונות ממקומות שהולכים ונעלמים . בואנס נוצ´ס אטודוס אי חברס בואנוס כמו שאמא שלי היתה נפרדת.
