מודה ועוזבת
New member
זכרון...
עמד בקצה הרחוב כמו מסכן,עם בגדים בלויים ומלוכלכים-לכלוך של שנים. המכוניות צפרו,היבהבו,אבל לא זה לא הזיז. עומד כמו מטורף באמצע הכביש,ומחשב את מה שהיה. המח שלו בזמן האחרון לפי דעתו עבד שעות נוספות. הוא נהג לפשפש בכל מה שעבר... ותמיד חזר אליה. בכל שלב מעורער או יציב בחייו,היא תמיד הייתה שם. והנה היא עמדה שם... נוגעת בו,מנשקת מלטפת,לוחשת לו מילים מגרות. הוא שוכב במיטה,עירום כביום היוולדו, נוגע בעצמו,קורא לה אליו. בפינוק של ילדה קטנה נכנסת למיטה, מחכה למגע,בוערת בתוכה. השפתיים נפגשות,צמאות. בעיניו היה יכול לראות ניצוצות. מעביר אצבעותיו על שדיה הצחורים, כל כך בתוליים,מגרים. מפיה נשמעות אנחות קטנות,ביישניות. לשונו עוברת כל גופה הרך, לה כל זה חדש... מסתכל שנייה אחרת לתוך עינייה ומכניס עצמו לתוכה. ממלא את יישותה,נשיותה. דמעה קטנה מתוך עינייה זולגת, ידע שעכשיו לראשונה היא גומרת. יד קטנה על כתפו נחתה, "אדוני אתה מפריע לתנועה"
עמד בקצה הרחוב כמו מסכן,עם בגדים בלויים ומלוכלכים-לכלוך של שנים. המכוניות צפרו,היבהבו,אבל לא זה לא הזיז. עומד כמו מטורף באמצע הכביש,ומחשב את מה שהיה. המח שלו בזמן האחרון לפי דעתו עבד שעות נוספות. הוא נהג לפשפש בכל מה שעבר... ותמיד חזר אליה. בכל שלב מעורער או יציב בחייו,היא תמיד הייתה שם. והנה היא עמדה שם... נוגעת בו,מנשקת מלטפת,לוחשת לו מילים מגרות. הוא שוכב במיטה,עירום כביום היוולדו, נוגע בעצמו,קורא לה אליו. בפינוק של ילדה קטנה נכנסת למיטה, מחכה למגע,בוערת בתוכה. השפתיים נפגשות,צמאות. בעיניו היה יכול לראות ניצוצות. מעביר אצבעותיו על שדיה הצחורים, כל כך בתוליים,מגרים. מפיה נשמעות אנחות קטנות,ביישניות. לשונו עוברת כל גופה הרך, לה כל זה חדש... מסתכל שנייה אחרת לתוך עינייה ומכניס עצמו לתוכה. ממלא את יישותה,נשיותה. דמעה קטנה מתוך עינייה זולגת, ידע שעכשיו לראשונה היא גומרת. יד קטנה על כתפו נחתה, "אדוני אתה מפריע לתנועה"
