זכרון תרועה

[ushu77]

זכרון תרועה

רוב חגי ישראל (המקראיים וגם המאוחרים) נחוגים באמצע החודש העברי, שבו הירח מלא. החג היחידי הנחוג בראש חודש, שבו אין ירח, הוא "זכרון תרועה", בראש החודש השביעי. במקרא מופיעות לגבי חג זה 2 מילים אלו בלבד, לעומת פירוט נרחב על שמם וסיבותיהם של יום כיפור וסוכות למשל, המוזכרים באותו הפרק. מהי אותה תרועה שיש לזכור? האם הסיבה הייתה ברורה לכל ולכן לא נכתבה? האם גם למחבר המקרא לא הייתה ידועה הסיבה, או שמא לא התאימה למדיניותו?

 

[משה חיים]

תשובה קצרה

1-ר"ה נחוג בזמן חז"ל לרוב כאשר הירח נראה. השנה הירח אמור להראות בליל ראש השנה. עיין באלמנכים. 2-המלים "זכרון תרועה" משמעותם בתורה, תרועה המזכירה את ישראל לפני אביהם. כמו שכתוב "וכי תבואו מלחמה....." עיי"ש. וגם לעניין המלכת ה' הדברים ברורים, כמו שכתוב "ה' אלוקיו עמו ותרועת מלך בו". ונאמר "עלה ה' בתרועה", "בחצצוצרות וקול שופר הריעו לפני המלך ה'". ועיין גם בקרבנות המוסף הזהים בר"ה יוה"כ ושמ"ע. יש בדברים אריכות.

 

[א77]

וודאי שכתוב.

מלא פסוקים מכל התנ"ך. ואם כבר הזכרת פסוק אחד של זכרון תרועה. אז דווקא הגמרא מביאה בצמוד לפסוק שהזכרת, פסוק נוסף של יום תרועה. עיין במסכת ראש השנה כמדומני דף כט או ל.