זכרון לאי שם
אבדה לי הדרך אליך.
טעיתי בין הררי כביסה וסירים מלוכלכים ליערות דפי המחשב, מקוללים ואדישים.
מגע ידך אבד לי.
פעם הייתי צריכה רק להקיש שלוש פעמים, והנה דרך האבנים הצהובות הקושרת בינינו. חוט הלב.
מכשפות רעות חוצות את שמי הלילה המכוכבים. פעם ישנו בהם, חבוקים, באהל אחד על שפת אגם. והיינו זה לזו כל העולם.
ואילו עכשיו געגועים לחום גופך וללחש מבטך, עוטף אותי אליך. לאן הלכת ממני, אובד אי שם במרחבי תוך עצמך.
לאן הלכת איש אהוב שלי.
חזור אלי ונבנה עוד ימים של זיכרון. נקלף את היומיום הארור, קליפה ועוד קליפה, כמו השנים. ניוותר עירומים ו צעירים ונאהב, ברוך היודע את עצמת הזמן.
הרי בתוכנו הם חיים עדיין, אותם שהיינו. בוא אלי ונכרות מחדש את הברית, פרטית עד אין קץ ומוכרת מאוד.
לא ללכת לישון כועסים.
לא להפסיק לדבר עד שמשלימים.
לא עוזבים לעולם.
לא מפסיקים לאהוב.
הבטחת לי.
אבדה לי הדרך אליך.
טעיתי בין הררי כביסה וסירים מלוכלכים ליערות דפי המחשב, מקוללים ואדישים.
מגע ידך אבד לי.
פעם הייתי צריכה רק להקיש שלוש פעמים, והנה דרך האבנים הצהובות הקושרת בינינו. חוט הלב.
מכשפות רעות חוצות את שמי הלילה המכוכבים. פעם ישנו בהם, חבוקים, באהל אחד על שפת אגם. והיינו זה לזו כל העולם.
ואילו עכשיו געגועים לחום גופך וללחש מבטך, עוטף אותי אליך. לאן הלכת ממני, אובד אי שם במרחבי תוך עצמך.
לאן הלכת איש אהוב שלי.
חזור אלי ונבנה עוד ימים של זיכרון. נקלף את היומיום הארור, קליפה ועוד קליפה, כמו השנים. ניוותר עירומים ו צעירים ונאהב, ברוך היודע את עצמת הזמן.
הרי בתוכנו הם חיים עדיין, אותם שהיינו. בוא אלי ונכרות מחדש את הברית, פרטית עד אין קץ ומוכרת מאוד.
לא ללכת לישון כועסים.
לא להפסיק לדבר עד שמשלימים.
לא עוזבים לעולם.
לא מפסיקים לאהוב.
הבטחת לי.
