זכרון דברים

[GnomeBubble]

אני לא בטוח, יש לך תמונה של קרוסלה הזאת?

 

[ציפלך]

זה יהיה מין Riesenrad נוסח וינה

אבל מתוכנן מחדש להתאימו לנסיבות הניסוים.

 

[עלה אדום]

או בסרט הדבקה. נשאר לי עוד ממלחמת המפרץ I

 

[ציפלך]

כדאי להוסיף שללא משקל אין גם מֹשכל

 

[trilliane]

../images/Emo12.gif הלו, זה רדיו?! צריך לסמן את הפתיל באייקון

"לא לילדים" (הופתעתי לגלות שבתפוז אין כזה בנמצא... אני כנראה זוכרת ממערכת פורומים אחרת).

 

[עלה אדום]

אם כבר - זקפה רפלקסיבית (ט.ל.ח.)

בנותיו של לוט הרדימו אותו ועשו בו כרצונן, ככתוב (על כל אחת בנפרד): וְלֹא יָדַע בְּשִׁכְבָהּ וּבְקֻמָהּ. כלומר מדובר בזקפה רפלקסיבית לגמרי, ללא מעורבות פסיכוגנית של הנזקף (הנזקר; הנזכר). במחשבה שנייה, שמא בכל זאת יש לנו רמז על פעילות פסיכוגנית של לוט, שהרי על בתו הבכירה כתוב: ותָּבֹא הַבְּכִירָה וַתִּשְׁכַּב אֶת-אָבִיהָ, וְלֹא-יָדַע בְּשִׁכְבָהּ וּבְקוּמָהּ, לעומת אחותה הצעירה: וַתָּקָם הַצְּעִירָה וַתִּשְׁכַּב עִמּוֹ, וְלֹא-יָדַע בְּשִׁכְבָהּ וּבְקֻמָהּ. המילה "עם" מרמזת על שיתוף, לא כן? ויש כאן כוונת מכוון(ת), כי גם כבר בתכנון המעשה, ננקטו מילים שונות: לד: וַיְהִי, מִמָּחֳרָת, וַתֹּאמֶר הַבְּכִירָה אֶל-הַצְּעִירָה, הֵן-שָׁכַבְתִּי אֶמֶשׁ אֶת-אָבִי; נַשְׁקֶנּוּ יַיִן גַּם-הַלַּיְלָה, וּבֹאִי שִׁכְבִי עִמּוֹ, וּנְחַיֶּה מֵאָבִינוּ, זָרַע. טוב, חלקן של הבנות הוא במסגרת ה'טיעונים לעונש', ומה שרלוונטי לענייננו הוא שלוט לכאורה תופעל פיזית ללא שהיה מעורב פסיכוגנית. אגב, חצי טון, גם הפסוק שהבאת למעלה לא ממש תומך בפרשנות שלך. הינה סיפור המעשה (בראשית ט): כא וַיֵּשְׁתְּ מִן-הַיַּיִן, וַיִּשְׁכָּר; וַיִּתְגַּל, בְּתוֹךְ אָהֳלֹה. כב וַיַּרְא, חָם אֲבִי כְנַעַן, אֵת, עֶרְוַת אָבִיו; וַיַּגֵּד לִשְׁנֵי-אֶחָיו, בַּחוּץ. כג וַיִּקַּח שֵׁם וָיֶפֶת אֶת-הַשִּׂמְלָה, וַיָּשִׂימוּ עַל-שְׁכֶם שְׁנֵיהֶם, וַיֵּלְכוּ אֲחֹרַנִּית, וַיְכַסּוּ אֵת עֶרְוַת אֲבִיהֶם; וּפְנֵיהֶם, אֲחֹרַנִּית, וְעֶרְוַת אֲבִיהֶם, לֹא רָאוּ. כד וַיִּיקֶץ נֹחַ, מִיֵּינוֹ; וַיֵּדַע, אֵת אֲשֶׁר-עָשָׂה לוֹ בְּנוֹ הַקָּטָן. כה וַיֹּאמֶר, אָרוּר כְּנָעַן: עֶבֶד עֲבָדִים, יִהְיֶה לְאֶחָיו. נוח ישן שנת שיכורים עמוקה, כאשר חם בנו הצעיר עפ"י פס' כב "ראה אותו" ועפ"י פס' כד "עשה לו". מה בדיוק עשה איננו יודעים, אבל את העונש הוא חטף, ובגדול. אה... את העונש חטף דווקא כנען בנו לדורותיו. (איזה מין צדק זה?!) בכל אופן, כפשוטו, וַיִּתְגַּל = תוך כדי שינה, שמלתו הופשלה ואיבריו נחשפו לאוויר החופשי. הכתוב מתאר מצב של מנוחה פאסיבית ואינו רומז על עוררות. גם בסיפור מקראי זה, אם הייתה זקפה, זו הייתה כנראה זקפה רפלקסיבית. כשהמערכת הפסיכוגנית של נוח חזרה לתפקד - הוא תפס קריזה שחבל על הזמן. ציפלך, יש כאן יסוד לחקירה על הקשר בין זכר - זקר - קרז.

 

[ציפלך]

אני הולך על שתוף פעולה

כי מסתם "זקפה רפלקסיבית" לא היה נולד מואבל'ה. מי יודע מה הם למדו שם בסדום.

 

[חצי טון]

זקפה רפלקסיבית נגרמת ממגע.

אני התכוונת לזקפה כתוצאה של אלכוהול. זאת זקפה פסיכוגנית שמקורה בהפרשות כימיות במוח ללא מגע בכלל. "וַיִּתְגַּל = תוך כדי שינה, שמלתו הופשלה ואיבריו נחשפו לאוויר החופשי". מהיכן המסקנה? ובנוסף, מה לדעתך היא "ערוה" אם לא "עוררות"?

 

[עלה אדום]

לדעתי וגם לדעתך

ערוה היא ערוה ועוררות היא עוררות בנוסף, תסכים אתי שוַיִּתְגַּל מהשורש ג-ל-ה הרבה יותר הגיוני מאשר וַיִּתְגַּל במשמעות "זכרותו הזדקרה". מה גם שכתוב וַיִּתְגַּל ולא וַיִּתְגַּדל, וד"ל. לגבי זקפת שיכורים - לא מכירה מקרוב, יכול להיות שהיא תלוית מינון. אולי רמה מסוימת של שכרות מייצרת עוררות ורמה מוגברת מייצרת התמוטטות. בכל אופן, נראה שגיבורי המקרא הרלוונטיים היו לגמרי "שפוכים".

 

[חצי טון]

ויתגל=ויתגדל??

לא לזה התכוונתי. כיוונתי ל- וישכר = ויזקר. ולדעתי ערוה היא אכן עוררות. אין הבדל בשרש אלא רק בשימוש הפועל (ער/נעור)

 

[עלה אדום]

אני מוכנה להסכים אתך על ע"ר

הינה לכם עוד סיפור למבוגרים (

טריליאן), ואני מבקשת מציפלך להיכנס לעובי הקורה. כולכם בוודאי מכירים את הצמח לוף. וזה מה שנסים קריספיל מספר על הלוף: ... השמות הערביים לצמחים לא הוענקו להם על-ידי וועדת שמות, אלא על-ידי הרועים ועובדי האדמה שהיו אנשי השטח. צורתו, צבעו ושימושו של הצמח היו מרכיבים שעוררו את דמיונם והעניקו לצמח את שמו... קחו למשל את הצמח "לוף ארצישראלי". התפרחת שלו בנויה מעלה מעטפת גדול שמתוכו מתרומם עמוד שחור. העמוד השחור הזכיר לבני דודינו הערבים "איבר מין" ולכן הם קראו לצמח בשם "אר אלעביד" שפירושו: איבר המין של הכושי [= העבד]. שמו הלטיני של הצמח Arum נגזר מהשם הערבי "אר". באו היהודים ואמרו: Arum, מזכיר את השם אהרון, עמדו וקראו לצמח בשם העממי "מטה אהרון". עד כאן - קריספיל. ואני שואלת: האם הכתיב של קריספיל "אר" הוא בעצם "ער" ואם לפנינו שורש דו-עיצורי ואם "ער" מתקשר עם "זכר" וכן הלאה.

 

[עלה אדום]

לא. ויתגל = ויתגלגל (מצד לצד, בשנתו)

 

[nevuer]

כשהוודקה טובה הבשר רפה

 

[ציפלך]

והמוח רוה

 

[trilliane]

שאלה זו כלולה בהודעות הנבחרות של הפורום

ראה כאן: http://www.tapuz.co.il/Forums2008/ViewMsg.aspx?ForumId=1072&MessageId=51519396 ובתוך אותו פתיל הביא אור קישור לתיאוריה של hapax legomenon בנושא: http://www.tapuz.co.il/Forums2008/ViewMsg.aspx?ForumId=372&MessageId=28489413