זכות המילה הראשונה
אה? אתם עוד ישנים? עצלנים! מה, שעתיים וחצי לא מספיק לכם?
כשהתעוררתי משנתי המאוד-ממושכת, כמו שהבנתם, עלתה במוחי התמונה של ערימות הקלטות המיותמות שנחו להן בכל חור וחיכו שמישהו ישים אליהן לב, וזה מאוד שעשע אותי להבין שבעצם סתם חיפשנו תירוץ להיפגש ואף אחד לא ממש חשב ברצינות לראות סרט... אבל שרנו רכטר וכספי בלי בושה! ומתימתי ואבנרית ניגנו לנו את כל החלומות הכמוסים ביותר שלנו, את כל מה שלא העזנו כבר לקוות שירשו לנו לשמוע ולשיר... איזה כיף! ושלי רקדה, ומתי רקד, ובמו עיניי ראיתי - אני חייבת להגיד את זה, אפילו אם לא תאמינו לי - שמוגג רקד. בטח האיש עם החמור הלבן כבר בדרך, אתם לא חושבים? ועוד לא אמרתי כלום על ריבת המוסקט של תפוז, או על ריבת התפוז של מוסקט, (מישהו חשב לנסות אותה עם החמוצים, אגב? מה?) ועל הלבן ששלי הביאה (אופס...) ועל ממרח הקאשיו של וגאן ועל כל שאר האוכל שמצא דרכו לבטני, ושמח להצטרף שם לבירה (שלטר)...היה גם אוכל מצולם, כזה שאילצו אותי לשבת ולכתוב מהו, אבל זה מסיפור אחר, וגם מעיר אחרת (בת ים?). ונקודה למחשבה: חשבתם פעם כמה אנשים בשם "אבנר" יכולים לצוץ בתוך ערימה אקראית של עשרה אנשים, בסך הכול? מצטערת אם לא התייחסתי לכל הפרטים - מפאת גילי המתקדם יש כמה שזרחו מפרחוני, ויש גם גבול לכוחותיי בשעה כזאת. את מה שחסר תשלימו בעזרת פרטים שאחרים ינדבו, לכשיקומו (עצלנים...). רק בפעם הבאה שניפגש, דחילאק, לא בבית כל כך קטן. צריך קצת מקום גם, תבינו!
אה? אתם עוד ישנים? עצלנים! מה, שעתיים וחצי לא מספיק לכם?
