אשתורי הפרחי
New member
זכורני..............
ימי חורף כאלה. בהם האוויר זך ונקי לאחר סופות הגשם. בדרכים ובמדרכות נקוות השלוליות. שמש חמימה מפציעה לה בין קרעי עננים. סבתא יושבת על בנקטיקו קטן על המדרכה בפתח החצר. בוררת אורז, או מנקה תרמילי שעועית ירוקה. ואני, ילד קטן בא לבקר אותה. "בוא בוא "היא אומרת במאור פנים " בוא תשב כאן לידי" ומיד מחליקה על פני אבן גדולה , מרובעת, חלקה מרוב יושבים. מיד אצה, פורשת עליה שמיכה (לבל יתקרר ישבני הענוג) ומביאה תפוז גדול , כתום וריחני. ביד אמונה חורצת את קליפתו. אט אט קולפת אותה מעל הפרי. באצבעות קצרות, מחורצות מרוב עבודה , רכות וחמימית םולחת את הפרי לפלחיו. "הנה" שמה בצלחת לפני " הנה, קח תאכל, תראה כמה טעים". ואני יושב. מתחמם בשמש. נותן בפי פלח עסיסי וכבר מציף אותי מתקו של הפרי העסיסי.................................. מאז חלפו שנים.............. יותר מיובל................ אבל אין ערב לפי יותר מתפוז מתוק ביום חורף חמים ..............
ימי חורף כאלה. בהם האוויר זך ונקי לאחר סופות הגשם. בדרכים ובמדרכות נקוות השלוליות. שמש חמימה מפציעה לה בין קרעי עננים. סבתא יושבת על בנקטיקו קטן על המדרכה בפתח החצר. בוררת אורז, או מנקה תרמילי שעועית ירוקה. ואני, ילד קטן בא לבקר אותה. "בוא בוא "היא אומרת במאור פנים " בוא תשב כאן לידי" ומיד מחליקה על פני אבן גדולה , מרובעת, חלקה מרוב יושבים. מיד אצה, פורשת עליה שמיכה (לבל יתקרר ישבני הענוג) ומביאה תפוז גדול , כתום וריחני. ביד אמונה חורצת את קליפתו. אט אט קולפת אותה מעל הפרי. באצבעות קצרות, מחורצות מרוב עבודה , רכות וחמימית םולחת את הפרי לפלחיו. "הנה" שמה בצלחת לפני " הנה, קח תאכל, תראה כמה טעים". ואני יושב. מתחמם בשמש. נותן בפי פלח עסיסי וכבר מציף אותי מתקו של הפרי העסיסי.................................. מאז חלפו שנים.............. יותר מיובל................ אבל אין ערב לפי יותר מתפוז מתוק ביום חורף חמים ..............
