זכויות יוצרים מבוא

[יורם ליכטנשטיין]

זכויות יוצרים מבוא

אני כותב ומפרסם מדריך לזכויות יוצרים וקניין רוחני עם דגש על פיתוח משחקי מחשב ועיצוב אתרי אינטרנט. הנה שני פוסטים ראשונים בנושא. פעם אחר פעם אני מגלה כי מקצוענים רבים פשוט אינם מבינים מה הן זכויות קניין רוחני, כיצד הן מגינות עליהם וכיצד משיגים הגנה זו. הדבר מפריע יותר, כאשר מתברר פתאום שחוסר הבנה זו נפוצה גם בקרב מי שיצירת יצירות הינה עיסוקם היומיומי, כמו מפתחי משחקי מחשב, כותבים, מקימי אתרים, צלמים, שחקנים, גרפיקאים, מעצבי אתרים ויוצרים אחרים ואחרים החיים ומתפרנסים מיצירותיהם. על מנת להקל עליכם, אציג בהמשך (כשיהיה לי כוח לכתוב) סדרת מאמרים שנועדה להקיף בקצרה את תחומי הקניין הרוחני, להסביר את העקרונות העומדים בבסיסם ולפתור שאלות ואי הבנות רווחות ביחס אליהם, בעיקר על רקע של שניתחומים שמעניינים ומעסיקים אותי במיוחד - תחום פיתוח משחקי המחשב ותחום הקמת אתרי אינטרנט ועיצוב אתרי אינטרנט (קישור למדריך זה המופיע באתר שלי). למרות שהדוגמאות והדגש יהיו באותם תחומים ספציפיים, הרי הסידרה תיתן תשובות כלליות שמעניינות את כל העוסק בתחום כך שאתם מוזמנים להינות. שימו לב שמדובר רק בסקירה כללית ובכל מקרה מומלץ ביותר להתייעץ עם עו"ד מומחה בתחום ולפרט את הנסיבות הספציפיות. מדשריך זה אינו מהווה ייעוץ משפטי. ונתחיל בשאלה: מה זה בכלל קניין רוחני ולמה הוא חשוב בכלל? קניין רוחני (באנגלית Intellectual Property או בקיצור – IP) הוא אוסף של זכויות הקבועות בחוק אשר מגינות על נכסים וירטואליים, שאין להם קיום פיזי. מה זה קניין זה ברור. דיני הקניין מגינים על הרכוש שלנו - מגינים על הדירה שרכשנו מפני רמאים שימכרו את גשר הירקון לתיירים תמימים ועל הארנק שלנו מפני כייסים. דיני הקניין הרוחני מיוחדים בכך שהם נועדו להגן על נכסים שאין להם קיום פיסי (וכתוצאה מכך קובעים דיני הקניין הרוחני הסדרים שלעיתים הם שונים מההסדרים הרגילים). חשיבות רבה יש בקניין רוחני למי שתוצר עבודתו הינו אותו תוצר שאינו פיזי - עיצוב, רעיון, אתר אינטרנט, משחק, שיטה, ביטוי, יצירה, תהליך, סלוגן וכל נכס דומה אחר. הקניין הרוחני מגן על האלמנטים היצירתיים או החדשניים שבעבודתנו וחשיבותו התגברה בעידן האינטרנט בו העתקת יצירות הפכה לקלה ביותר. היום אנו רואים שבלא הגנת החוק נמצא את עצמנו נגזלים על ימין ועל שמאל (בעצם זה קורה גם עם החוק...). כשאתם רוכשים משחק מחשב בחנות (ואני מקווה שאתם עדיין עושים את זה, ואפילו לא בגלל החוק אלא בגלל הכבוד לעבודתם של אנשים). מה הוא הדבר אותו אתם רוכשים? כשתצאו מהחנות תחזיקו בשקית ניילון קטנה קופסת פלסטיק שחורה ודקה שעליה ציור צבעוני מרהיב ובתוכה עיגול פלסטיק קטן בצבע מתכת. עלות ייצור הקופסה והעיגול הפלסטי היא מספר שקלים בלבד. ועדיין, אנו (טוב, חלקנו) מוכנים לשלם פי כמה וכמה מעלות החומרים עצמם עבור אותם רכיבים פיזיים, רק בשל המידע אותו הם מכילים וההנאה שהם גורמים לנו. ההפרש בין מחיר הייצור, השיווק וההפצה לבין המחיר בו אנו רוכשים את המשחק הינו מחיר הקניין הרוחני הצבור במוצרים אלו. יתכן שזה קוד המקור של המשחק, יתכן שזו הגרפיקה בה נעשה שימוש, יתכן שעיצוב הקופסא תפס אותנו ויתכן שמנוע המשחק הוא הסיבה לרכישת המשחק. כך או אחרת, כל אותם רכיבים הינם רכיבים המוגנים (או עשויים להיות מוגנים) בקניין רוחני. ישנם הסבורים שאותו קניין רוחני צריך להיות פתוח לשימוש הכל (וראו את תנועת המקור הפתוח – Open source) וישנם כאלו הסבורים אחרת, אולם גם אלו וגם אלו עושים שימוש בזכויות קניין רוחני, אם כי כל אחד לפי דרכו. גם תוכנות ויצירות אחרות המנכללות כקוד פתוח אינן חופשיות לשימוש בלא הגבלה, ואי עמידה בתנאי הרשיון הספציפי הינה הפרת הסכם שעלולה לגרום לעילת תביעה כנגד המשתמש. סוגי המוצרים המוגנים בקניין רוחני הם רבים ומגוונים, חלקם ברורים מאליהם וחלקם פחות. לדוגמא בלבד: יצירות מוסיקליות, מילות שירים, תמונות וסרטי קולנוע, פסלים, שידור טלוויזיוני, עיצובים גרפיים, ציורים, מאמרים, פוסטים ובלוגים בקפה..., לוגואים, שמות מסחריים, עיצובים של מוצרים, תוכנות, נוסחאות לייצור מוצרים, מאפיינים ייחודיים לאתר אינטרנט וכדומה. האמור מעלה הינו מאמר כללי, אינו מתיימר לפתור בעיות ספציפיות וכל מטרתו היא לספק הבנה כללית של התחום. חובה להתייעץ עם בעל מקצוע מומחה בכל מקרה ספציפי. אתם מוזמנים לבקר באתר שלי העוסק בדיני אינטרנט וקניין רוחני. הערה: מכיוון שקשה לי יותר להסתדר בפורום הזה עם כמות קישורים גדולה אני מפנה לפוסט שלי בקפה דה מארקר שם הקישורים מופיעים יותר נוח.

 

[יורם ליכטנשטיין]

המשך

ישנן מספר זכויות קניין רוחני עיקריות, וכל אחת מהן מתייחסת לסוג אחר של "יצירות" ומעניקה סוג אחר של הגנה. בקצרה מדובר ב: * זכויות יוצרים: הזכות לאשר ביצוע פעולות מסויימות ביצירות והאיסור לבצע אותן פעולות בלא הסכמת בעל הזכות. בפיתוח משחקי המחשב ועיצוב אתרי אינטרנט הזכויות יכול ויתייחסו ליצירות דוגמת: קוד המקור, המוסיקה שסונכרנה עם המשחק ("סינק" בלשון הבראנז'ה), הדמויות, הגרפיקה והעיצוב (כולל עיצוב האתר, למשל), התכנים שבאתר, הרמה במשחק המחשב (level) ואפילו עיצוב הקופסה בה נמכר משחק מחשב. * סימני מסחר: זוהי זכות שמטרתה להגן על קהל הלקוחות מפני הטעייה על ידי מי שיעשה שימוש במוניטין של חברה אחרת על מנת לשכנע את לקוחותיה לרכוש את המוצר ממנה ולא מהמתחרה. סימן מסחר צריך להרשם אצל רשם סימני המסחר במדינה המתאימה (ויכול גם שלא ירשם, ואז עילת התביעה תהיה עוולת גניבת עין). סימני מסחר בתחום פיתוח משחקי מחשב ועיצוב אתרי אינטרנט מתייחסוים לסימנים דוגמת: שם המעצב או המפתח, לוגו האתר, שם משחק המחשב, לוגו המשחק, עיצוב האתר ורכיבים שונים המזהים את התוכן עם יוצר מסויים (למשל שמם של גזעים בדיוניים (לא כמו "גמדים" ו"בני לילית" (כוכב מתנה לראשון שכותב בתגובות איך קוראים לבני הלילית באנגלית)) במשחק פנטזיה מרובה משתתפים - MMORPG). * גניבת עין: עילה נזיקית זו היא חלק מדיני הנזיקין אולם היא משלימה את דיני הקניין הרוחני, וייחודה הוא שהיא עוסקת למעשה בסימנים מסחריים אשר אינם רשומים (או בכל הטעיה אחרת שגורמת לצרכן לסבור שהוא רוכש מוניטין של אחד אך המוצר אותו הוא מקבל הוא של אחר). אם לא נרשם סימן המסחר, יחולו כללים שונים על אותם מקרים. השוני יכול יהיה דיוני בלבד, אולם יש מקומות בהם השוני מהותי. למשל, היכולת הקלה יותר לקבל צווי מניעה במקרי הפרת סימן מסחר היא קריטית כדי למנוע ממתחרה לגרום לכם נזק ולמרות היותה טכנית במהותה, תוצאותיה מכריעות תיקים. * פטנטים: אלו הן זכויות המגינות על תהליך או מוצר טכני באופן שמונע שימוש בהם על ידי אחרים אלא בהסכמת בעל הזכות. במסגרת הפטנט נרשמות "תביעות" המגדירות את ההמצאה, וכל מוצר אחר אשר ממלא אחר אותן תביעות או מהווה תחליף שווה ערך להן ("אקוויוולנטי") עשוי להיות מפר פטנט, אף אם יש בו תכונות נוספות., שלא נכללו בתביעות. במדינות אחרות ניתן לרשום פטנט גם על שיטות עסקיות או תוכנות כשלעצמן, בעוד שבארץ במרבית המקרים רישום פטנט על תוכנה שהיא קוד בלבד אינו אפשרי. לאחרונה שמעתי על פטנט שניתן לאמזון על מנגנון למכירה במסגרתו אם בחרת שלא לרכוש מוצר מסויים תנתן לך הצעה שתפקע תוך זמן מוגבל לרכוש מוצר אחר בהנחה, וכך הלאה עד שתבצע את הרכישה). תוכנה מוגנת בארץ במסגרת זכות היוצרים ומומלץ ביותר להתייעץ עם בעל מקצוע (עורך פטנטים) טרם חשיפת התהליך נשוא הפטנט בפני אחרים, שכן פעמים עצם החשיפה בפני אחרים תמנע מכם את ההגנה שהדין מקנה לכם. שימו לב - לסודיות טרם חשיפת פטנט חשיבות קריטית ושימוש באמנצעי הגנה כמו סיסמאות ומסמכי סודיות (NDA) הינו מחוייב המציאות. * סודות מסחריים: אלו אינם זכויות קניין רוחני קלאסיות, אם כי הם משלבים בין הגנה חוקית להגנה פרקטית. סוד מסחרי מתייחס לכל מידע שיש לו ערך כלכלי, אשר נשמר בסודיות ואשר מתחריך יצטרכו להשקיע משאבים כדי להשיגו בכוחות עצמם. לדוגמא: רשימת לקוחות (לא תמיד אבל לעיתים), פרטי התקשרויות עם מול"ים ולקוחות, כלי עבודה פנימיים וכיוב'. המקור להגנה על הזכות מצוי בחוק עוולות מסחריות. * מדגמים: מדגמים הינם זכויות המתייחסות לעיצוב תעשייתי-אסתטי של מוצר תעשייתי (הגדרה גורפת אבל די נכונה). כלומר, בקבוק הינו בקבוק, אבל בקבוק שעוצב בצורה מיוחדת, סכו"ם שעוצבה בצורה ייחודית, שולחן מיוחד או אף אלמנטים משחקיים שונים (במיוחד במשחקי לוח) לעיתים ראויים להרשם כמדגמים, אם כי יתכן שרכיבים אחרים של משחק יוגנו בזכויות יוצרים דווקא. * זכויות משדרים/מבצעים: הינן זכויות המוענקות למי שביצע יצירה מסויימת או למי שהפיק שידור של תוכנית או משדר טלוויזיה וחלים עליהן דינים ספציפיים. * זכויות נוספות ופחות רלוונטיות דוגמת זכויות מטפחים (מטפחי צמחים), זכויות במעגלים אלקטרוניים (שאינם מוסדרים בצורה מסודרת בארץ, וראו ע"א 9248/05 מתן י. מערכות תקשורת ואיתור בע"מ נ' מילטל תקשורת בע"מ), כינויי מקור וכיוב'. המאפיינים עיקריים של זכויות קניין רוחני הם: · הטריטוריאליות שלהם. כלומר, בהעדר אמנה בינלאומית ספציפית או נסיבות אחרות, רישום סימן מסחר בארה"ב לא יגן עליך מפני גזילת סימן המסחר שלך בישראל, אלא אם יש אמנות מתאימות בעקבותיהן רשמת את הסימן גם במדינות אחרות (צריך זכור שדווקא בפטנטים, אמנם הרישום הוא טריטוריאלי, אולם אם היה פרסום קודם בכל מקום בעולם הוא עלול לפגוע ביכולת לרשוםפ פטנט); · היותם בלתי מוחשיים, "רוחניים". מעצם מהותם זו הם ניתנים לשימוש בידי יותר מאדם או גוף אחד מבלי שייגזלו בכך מאחר. "זה נהנה וזה לא חסר". הרשות לעשות שימוש בזכויות קניין רוחני נקראת בלשון העוסקים בתחום – רשיון, ובנושא זה ניגע בהזדמנות אחרת. · הקושי בהגנה עליהם במובן זה שעוד שעל ארנק ניתן לשמור בכיס נעול, הרי מרגע שהתפרסמה יצירה באינטרנט, קיים קושי טכני מהותי למנוע את העתקתה, ולפיכך ההגנה עליה משתרעת בעיקר בתחומי האכיפה וההרתעה ולא במניעת הגזילה. זאת, למרות שמוצרי נז"ק (ניהול זכויות קנייני או DRM) אמורים לספק הגנה מסויימת, הרי שבפועל ההגנה שהם מספקים לא תמיד די בה. בהמשך הסדרה נתייחס באופן פרטני לחלק מזכויות אלו ונרחיב.

 

[IdleThought]

הממפ

יש לי רעיון מסויים ואני חושב אולי לנסות להשיג בעבורו פטנט , כיצד אני יכול לברר אם פטנט קיים כבר ( אפילו את החדו"א שני אנשים פיתחו בו זמנית) והאם יש איזשהו "כלל אצבע" שיוכל לעזור לי להחליט אם שווה לי להשקיע בבקשת פטנט בעבור הרעיון ( רעיון שקדח לי במוח לאחרונה, לא במסגרת חברה או משהו)

 

[יורם ליכטנשטיין]

פטנט על רעיון

כדי לבדוק אם נרשם פטנט אמריקאי תבדוק במנגנון החיפוש של אתר רשם הפטנטים האמריקאי. כדי לבדוק אם נרשם ברישום אחר צריך לבדוק בכל רשם רלוונטי. כמו כן צריך לבדוק לא רק ברשמי הפטנט כיוון שגם פרסום של המצאה שלא נרשמה כפטנט יכולה למנוע ממך רישום כזה בעתיד. בדרך כלל יש חברות שמבצעות עבורך את הבדיקה הזו. לצערי איני עוסק בתחום (לצערי כי זה יופי של כסף...). אני במקומך הייתי עורך חיפוש עצמאי באתר האמריקאי ובגוגל, ואם התוצאות חיוביות הייתי משקיע את מה שנדרש כדי לממן חיפוש מקצועי. אחרת אתה תיקלע להוצאות גבוהות וניכרות ועדיף לדעת מראש אם יש בעיה. למאמרים שלי על פטנטים וקניין רוחני.

 

[יורם ליכטנשטיין]

מה זה זכות יוצרים?

זכות יוצרים היא זכות קניין רוחני חשובה מבחינות רבות לכל העסקים ולכל היוצרים. יתרונה הגדול הוא העובדה שאין חובה חוקית לרשמה במרשם מסודר, כך שגם עסקים ויוצרים קטנים יכולים ליהנות מההגנה המוענקת להן בלי עלויות ראשוניות מטרידות. זכות היוצרים הישראלית זכתה לעדנה בשנה האחרונה, עם חקיקת החוק החדש מ-2007, אשר ביסס את הידוע לנו בשפה יותר עדכנית ואף יצר מספר פתרונות חדשים ומעניינים. אזכורי הסעיפים במאמר זה הינם לחוק זכויות יוצרים, התשס"ח-2007. מה היא זכות היוצרים? זכות יוצרים היא זכותו של יוצר יצירה להיות היחיד שיעשה בה שימוש מסחרי בדרכים המפורטות בחוק (סעיף 11 לחוק). כלומר, המדובר בזכות שלילית – לא הזכות לעשות שימוש, אלא הזכות למנוע מאחר שימוש אלא בהסכמת הבעלים. הדבר עולה גם מבחינת שמה הלועזי של הזכות – Copyright – הזכות המגנה על האפשרות להעתיק ולעשות שימוש ביצירה (זכות היוצרים נקבעה בדין האמריקאי ב- 17 U.S.C. 102. על אילו יצירות חלה זכות היוצרים? זכויות היוצרים חלה על יצירות שונות, שנכללות באחד מהתחומים הבאים (סעיף 4(א) לחוק וראו סעיף 1 להגדרת המונחים): • יצירות ספרותיות: דוגמת ספרים, מאמרים, פוסטים בבלוגים ואף יצירות דוגמת שאלונים, מחירונים, פרסומות, טבלאות, לקטים וכיוצא באלו. גם תוכנת מחשב נכללה בחוק החדש כיצירה ספרותית (עם חריג הקובע שבתוכנת מחשב אין זכות מוסרית, ובכך עוד נדון). • יצירות אמנותיות: דוגמת גרפיקה, אנימציה, עיצוב אתר, צילומים, רישומים, ציורים, מפות, פסלים, ואף מעשי אמן אדריכלים. כך למשל עיצוב רמה במשחק מחשב מוגנת כיצירה אמנותית. • יצירות דרמטיות: דוגמת מחזה תאטרון, סרט קולנוע, מחול, פנטומימה וכדומה. יש לשים לב שהחוק הגדיר יצירה קולנועית באופן מיוחד והחיל עליה פתרונות ספציפיים לבעיות ספציפיות. • יצירות מוסיקליות: נדמה שאין צורך אפילו להסביר, לא? (כך חשב המחוקק כנראה). • תקליט: תקליט שהינו "טביעה של צלילים" הוגן בנפרד, בנוסף על כל יתר היצירות והגנה זו מאפשרת פעמים רבות לחברות הפקה להגן על זכויותיהן בתקליטים, מעבר לזכויות היוצרים שהשתתפו ביצירת התקליט (סעיף 19(2) לחוק הישן). יצירה חייבת שיהיה בה ביטוי מקורי, אולם רכיב המקוריות אינו רכיב מהותי במיוחד ולמעשה עיקר מטרתו לקבוע שהיצירה המוגנת לא תועתק מאחר. במרבית המקרים אין צורך במקוריות חריגה במיוחד. בפסיקה האמריקאית נמצא פסקי דין חשובים בנושא משחק המחשב Breakout שעסקה בין היתר במידת המקוריות הנדרשת על מנת להגן על יצירה. נסיונותיה הראשוני של אטארי לרשום זכויות יוצרים בארה"ב על המשחק בשם Breakout נדחו עקב חוסר המקוריות במשחק: ריבוע שהדף נקודה אל קיר המורכב מלבנים רבות לא נחשב מקורי. לאחר מאבק משפטי נצחה אטארי והמשחק הוגן בזכויות יוצרים. [להכניס תמונת ג'ויסטיק רטרו] כמו כן על היצירה להיות מקובעת בדרך כלשהי. כך למשל, דקלום שנוצר והוקרא מן הדמיון ולא נרשם או הוקלט – לא יחשב כיצירה מוגנת בזכות יוצרים, אולם הרצאה שקובעה על ידי מי מהקהל – תוגן (כך נקבע בבית המשפט העליון בע"א 8117/03 בעניין איתן ענבר נ' ד"ר אסף יעקב ולא אושר דיון נוסף (PDF) בנושא). לא תהיינה זכויות יוצרים ברעיון עצמו (סעיף 5(1) לחוק). הגנת זכות היוצרים מוענקת לביטוי החיצוני של כל רעיון, אבל לא לרעיון עצמו. כלומר, כל אחד מאיתנו רשאי לכתוב ספר מרתק על נער צעיר בבית ספר לקוסמים באנגליה, מבלי שהדבר יחשב כהפרת זכות יוצרים. עם זאת, ככל שתוכן הספר יהיה רוב יותר לתוכנו של "הארי פוטר", יתכן ויקבע כי זו הפרת זכות היוצרים. מתי הופך רעיון להיות יצירה מוגנת? יכריע בכך בית המשפט שישב על המדוכה לפי שיקול דעתו. עורכי דין יכולים לסייע בידיכם להבין את השיקולים, אך לא להחליף את שיקול דעתו של בית המשפט. לכך חשיבות רבה גם בחיי היום-יום, שכן אם ברצונו של כל אחד מכם להגן על רעיון שעלה במוחו, הרי זכות היוצרים (ולמעשה כל זכות אחרת) לא תבוא לעזרתו. ההגנה היחידה שתעמוד לרשותו תהיה הגנה חוזית – עריכת כתב סודיות ואי תחרות והחתמת הצד השני טרם להעברת הרעיון לידיעתו. הסכם מסודר שכזה מגן (במגבלות הנתונות) אף על הרעיון, אם נוסח כראוי. העובדה שהודעתם למישהו כי הרעיון שלכם "סודי, לא תעזור לכם אם לא יוכן הסכם ספציפי. יתרה מכך, החתמה על מסמך שנקרא "כתב סודיות" לא די בו, כל עוד תוכן המסמך לא יטיל על החותם את המגבלות הנדרשות. כמו כן לא תוענק ההגנה לתהליכים ושיטות, מושגים מתמטיים, עובדות ונתונים וחדשות היום (אם כי כל ביטוי יצירתי של אחד מאלו עלול להיות מוגן כשלעצמו) (סעיף 5 לחוק). כלומר, כל אחד ואחד יכול לדווח על ארוע חדשותי, אולם להעתיק דיווח של אחר על אותו ארוע – זו הפרת זכויות. שימו לב, שישנן סוכנויות ידיעות ואחרים שאף עומדות על זכויותיהם אלו. עוד קובע החוק החדש בסעיף 6 לו, כי לא תהא זכות יוצרים בחוקים, תקנות, דברי הכנסת ובהחלטות שיפוטיות של בתי משפט או של כל רשות שלטונית אחרת. עלינו להבין שאתר האינטרנט או משחק המחשב אותו אנו מפתחים, אינם מהווים יצירה מוגנת כשלעצמם (כלומר, המשחק אינו מהווה יצירה אמנותית, לא יצירה דרמטית, לא יצירה ספרותית ולא יצירה מוסיקלית). החוק אינו מתייחס למכלול כאל יצירה מוגנת. עם זאת, הבנת היצירות המרכיבות אתר אינטרנט או משחק מחשב, תלמד אותנו שהאתר או המשחק מורכבים מסדרת יצירות מצטברות, שכל אחת מהן מוגנת בזכויות יוצרים כיוון שכל אחת ואחת מהן מהווה יצירה כהגדרת החוק. בעת בניית אתר אינטרנט, כמו גם פיתוח משחק מחשב, נמצא כי קיימות יצירות רבות בהן יש זכויות יוצרים. למשל: החזות החיצונית של האתר או המשחק (look and feel), המאמרים שמועלים אל האתר, התמונות והסרטונים שמשולבים באתר, הקוד באמצעותו הוא נכתב (על שלביו השונים, החל מהאיפיון וכלה בקוד המקור), הדמויות שבמשחק, עיצובי הרמות השונות, עיצוב העטיפה, הסקיצות ששימשו ליצירת המשחק והדמויות ועוד. עובדה זו מחייבת התייחסות מצד מפיק משחק המחשב ומזמיני עיצוב האתר – אם לא תדאגו לרכז את מכלול היצירות בידיכם, תגלו בעתיד כי אינכם מחזיקים במלוא הזכויות במוצר שהזמנתם, בעוד שבעלי זכויות אחרים ביצירות הנכללות באתר או במשחק יוכלו להפריע לשימושכם בו. עריכת הסכם פיתוח משחק/הזמנת בניית אתר אינטרנט יכולה להיות קריטית להבטחת זכויותיכם בתוצר הסופי. מצד שני גם מפתח המשחק או מעצב האתר הינו בעל נכסים בתחום הקניין הרוחני, וגם עליו לשמור על זכויותיו. לדוגמא, אם מפיק המשחק מעוניין לקבל בעלות בכל הקניין הרוחני בו נעשה שימוש, אך חלק מאותן טכנולוגיות הן למשל טכנולוגיות מנוע המשחק שהמפתח מעוניין להוסיף ולעשות בהן שימוש בעתיד, או שמדובר בכלים אחרים שמשמשים את המפתח לעבודתו היומיומית – העברת הזכויות (להבדיל ממתן רשיון) משמעה גדיעה פרנסתו של המפתח, שחייב להיות מודע לכך. כלומר, גם על מפתח משחק המחשב או מעצב האתר להיות מודע לצורך להגן על זכויותיו, ולא לוותר על זכויות שמן הראוי שישארו אצלו ולחילופין, שיתומחרו בהתאמה להשפעת העברתן.

 

[De-Panther]

ואם בזכויות יוצרים עסקינן. יש מנוע כלשהו שאני

חושב על להשתמש בו הוא על רשיון GPL, שהבנתי שלא כל כך נותן לי אפשרות באמת להשתמש בו. המפתח של המנוע אומר שהוא יעביר את הרשיון לרשיון מסוג LGPL אם יהיה ביקוש. מה זה אומר מבחינתי? איך אני יכול להשתמש במנוע? מה מותר לי? מה אסור לי? הדברים שבאמת משנים לי הם: האם אני יכול למכור משחקים שאני מפתח עם מנוע כזה? האם אני חייב לפרסם את קוד המקור של המשחקים שלי? אם אני עושה שינויים בקוד של המנוע, אני צריך לפרסם אותם?

 

[יורם ליכטנשטיין]

קצת קשה לי

מכיוון שאיני עובר ביומיום על תנאי הרשיונות האלו באמת שאני לא יכול לומר לך בשליפה את ההבדלים בין הרשיונות ומה מותר ומה אסור. כל אחד מאלו זה ממש הרצאה. בדרך כלל מה שאני עושה עם לקוחות זה מקבל מהם הסבר מה הם רוצים לעשות ואז בודק אם הרשיון מתיר זאת. כלומר, לא אומר "זה מותר וזה אסור" כי זה לא נגמר, והמציאות עולה על כל דמיון. הדרך לבדוק את זה היא להבין מה אתה רוצה לעשות ואז לבדוק אם מותר.

 

[IdleThought]

מה העמדה לגבי חומר אקדמי?

מצאתי שבוע שעבר עבודת דוקטורט משנת 82 של חוקר באוניברסיטה של הצי האמריקאי שבחן ושיפר קוד של מערכת זיהוי צוללות אוייב בסימולציות שהותרה לשיחרור לציבור וכולל כמה מאות דפים של קוד המקור- יכול להיות נכס בבנייה של משחק צוללות האם אני רשאי להשתמש בחומר שאני מוצא במאמרים אקדמים שפורסמו בתוך דברים שאני כותב או שאני צריך לחשוש מהפרת זכויות יוצרים? לגבי המאמר הספציפי הזה האם התרגום של הקוד (עדה)לשפה אחרת משמר את זכויות היוצרים ?

 

[יורם ליכטנשטיין]

חומר אקדמי

למיטב ידיעתי אין "פטור מזכויות יוצרים" ליצירה שנוצרה כחומר אקדמי. יש כמה פטורים מסוגים שונים לסוגים שונים של שימושים אקדמיים, אבל זה דבר אחר. שים לב ששימוש לא מסחרי או שימוש כ"הבאת מובאות" וציטוט או סקירה וביקורת עשוי - לפי הדין הישראלי (!!) - להוות פטור מהפרת זכות יוצרים. תרגום הוא יצירה נגזרת של יצירה מקורית שיוצר עוד שכבה של הגנה, כלומר גם היצירה המקורית מוגנת וגם התרגום.

 

[יורם ליכטנשטיין]

מה היא זכות יוצרים ולמי היא שייכת

הזכות המוענקת לבעל זכות היוצרים כוללת זכות למנוע ביצועה של כל פעולה מהפעולות הבאות: · העתקה של היצירה; · פרסום של יצירה שלא פורסמה קודם לכן; · ביצוע פומבי של היצירה; · שידור של היצירה; · העמדה לרשות הציבור של היצירה (חשוב להתייחס לזכות זו שלא נזכרה מפורשות בחקיקה הקודמת, והיא חלה על הצגתה של יצירה לציבור באמצעות האינטרנט); · השכרת היצירה; . עשיית יצירה נגזרת (יצירה המבוססת על הקיימת אך משנה אותה, כגון תרגום, עיבוד וכדומה) (וראו סעיף 11 לחוק). לעניין היצירה הנגזרת חשוב להבין כי דווקא זכות זו מגינה מאוד על מפתח משחק שהצליח והפך למותג. כל מסחור של המשחק בדרך אחרת, כמו גם יצירת משחק חדש, הינו יצירה נגזרת, אלא אם המפתח העביר גם זכות זו למזמין המשחק. זכות היוצרים אינה מעניקה בלעדיות על יצירה, אלא היא מאפשרת לבעליה למנוע שימושים מסויימים ביצירה, בעיקר שימושים בעלי אספקטים מסחריים. אין כל מניעה שאדם פלוני יצור יצירה שתהיה זהה לחלוטין ליצירתו של אלמוני. כל עוד פלוני יוכל להוכיח שיצר את יצירתו באופן עצמאי ולא העתיק או הסתמך על יצירתו של אלמוני – לא יפר את זכות היוצרים (שונה הדבר מזכויות קניין רוחני אחרות, דוגמת פטנט, אשר מעניקות מונופולין מוחלט לבעליהן). עוד יש לזכור שבארץ, ואף במרבית המדינות בחו"ל, אין חובת רישום פורמלית (בחסות המדינה) של זכויות היוצרים ביצירות על מנת להגן עליהן. אכן, ישנן מדינות (כמו ארה"ב) בהן רישום היצירה מקנה ליוצר יתרונות דיוניים משמעותיים (כגון הזכות לתבוע פיצויים מוגדלים ללא הוכחת נזק וכדומה), אך זו אינה חובה. עם זאת, רישום זכות היוצרים אצל הרשם האמריקאי מומלץ פעמים רבות ובמקרים מסויימים הוא אף הכרחי (במיוחד כאשר מדובר ביצירה בעלת אספקטים מסחריים שהשוק האמריקאי הוא חלק מהם,אך לא רק במקרה כזה). מי שהשקיע משאבים רבים בפיתוח משחק מחשב או בעיצוב אתר איכותי ומושקע, מומלץ שישקול בחיוב הגשת בקשת רישום בארה"ב, במיוחד אם מדובר במשחק מחשב שנועד להיות טריפל איי (AAA) או משווק בדרך אחרת בשוק הבינלאומי. במצב כזה רישום אצל רשם זכויות היוצרים כבר אינו אופציונאלי אלא למעשה הכרח. בהעדר רישום לא תוכלו להגן על זכויותיכם כראוי. בעת מומלץ להעזר בעורך דין המכיר את התחום. רישום אצל רשמי זכויות פרטיים (או עורכי דין העוסקים בתחום) יש בו כדי לעזור, אך אין הוא שווה ערך לרישום אצל הרשם האמריקאי. אף הוספת הסימן © אינה בעלת חשיבות משמעותית מבחינה חוקית בישראל, אולם למרות זאת צירוף משפט דוגמת "2008 כל הזכויות שמורות ליורם ליכטנשטיין" עשוי להיות יעיל מקום בו מפר טוען לתום לב עקב אי ידיעת קיומן של זכויות יוצרים ביצירה. משפט כזה עשוי לסייע בקעקוע הטענה. חשוב לציין שהפסיקה הישראלית התמודדה עם טענות אלו ובמרביתם המוחלטת של המקרים קבעה כי על אדם להניח שביצירה שפורסמה באינטרנט למשל יש זכויות יוצרים והנטל עליו לוודא של מי הן. פסיקה שכזו סותרת את ההנחה המקובלת ש"אם זה באינטרנט אז מותר לי להעתיק". שימוש חשוב בתעשיית משחקי המחשב הינו שימוש כ"יצירה נגזרת". פעמים רבות נוצרות יצירות המתבססות על יצירות קודמות, בין אם מדובר ביצירה מוסיקלית המבוססת על יצירה קיימת, "תרגום" של יצירה אחרת לתחום משחקי המחשב (למשל משחק מחשב המבוסס על סרט קולנוע) או כל פעולה אחרת המבוצעת במשחק (לדוגמא צירופו לדיסק אוסף של משחקים תוך התאמתו לאכסניה החדשה). כל מי שמעוניין ליצור משחק מחשב המבוסס על יצירה מוגנת, אף אם המשחק הינו יצירה עצמאית, חייב את הסכמת בעל זכויות היוצרים ביצירה המקורית על מנת שיהא רשאי ליצור על בסיסה משחק כאמור. למי מוענקת זכות היוצרים? נקודת המוצא היא שבעליה הראשון של זכות היוצרים הוא יוצר היצירה (למעט בתקליט בו הבעלים הוא מפיק התקליט) (סעיף 33(1) לחוק). לכלל זה ישנם מספר חריגים, ביניהם יצירה שנוצרה עבור מדינת ישראל, למשל, תהיה בבעלותה (סעיף 36 לחוק). כך גם יצירה שנוצרה בידי עובד (תנאי ראשון) "לצורך עבודתו (תנאי מצטבר שני) ובמהלכה (תנאי מצטבר שלישי)", כלומר – אם מדובר במי שהוא עובד, קיים קשר ישיר בין היצירה לעבודה והיצירה אף נוצרה במהלך תקופת ההעסקה, הרי שהבעלים הראשון ביצירה שכזו לא יהיה העובד אלא המעסיק (סעיף 34 לחוק). המעסיקים ביניכם המעוניינים להגן על עצמם חייבים להתייחס לנושא זה מפורשות בהסכמי ההעסקה ולקבוע חוזית תנאים מקלים יותר להעברת זכויות היוצרים לידיהם, שכן אחרת יתכן ולא יוכלו להגן על עצמם. התייחסות בהסכם ההעסקה לקניין הרוחני ולזכויות היוצרים הינה סוגייה קריטית למעסיקים, ובאותה מידה מוטב גם לעובדים לקרוא סעיפים אלו ולהבין את השפעתם עליהם (ובמידת האפשר גם לתמחר אותם). בניגוד למקובל לחשוב, זכויות היוצרים ביצירה שהוזמנה על ידי אדם מאדם אחר, אינן בידי המזמין אלא בידי היוצר (סעיף 35 לחוק). גם אם שילמתם על עיצוב אתר אינטרנט או פיתוח משחק מחשב מחיר מלא, הרי אם לא תכינו הסכם הזמנה מסודר בו תגדירו, בין היתר, את שאלת הקניין הרוחני על מלוא היקפה (לדוגמא, זכויות היוצרים, הזכות המוסרית וזכויות קניין רוחני אחרות) – תמצאו את עצמכם משלמים עבור מוצר שלמעשה אינו בבעלותכם. יתכן מאוד שבתי המשפט יפרשו את התשלום ככזה המעניק לכם רשיון שימוש ביצירה במסגרת המדיה לשמה הזמנתם אותה או כל רשיון שימוש מוגבל אחר, אולם רשיון שימוש זה לא יחול על שימושים אחרים והוא יהיה מוגבל כאמור. האם אתם באמת רוצים להיות מוגבלים בשימושים ביצירה שהיא אמורה להיות האתר או המשחק שלכם? לא עדיף להכין מראש הסכם מסודר ומקיף? למשל, אם אני מקים אתר השוואת מחירים ומעצב האתר מעצב עבורי לוגו יפהפה, אוכל כנראה להציגו באתר שלי גם אם לא העברתי לידי את זכויות היוצרים, שכן בתי המשפט נוטים לראות בכך "רשיון משתמע". עם זאת, אם ארצה למשל להשתמש בלוגו זה בעת כתבה עלי בעיתון או באמצעי פרסום אחרים, יתכן מאוד שלא אהיה רשאי לעשות כן מבלי לקבל את הסכמת היוצר לכך (שכמובן ידרוש תשלום כספי נוסף). למשל גם לא אוכל לשפר את מראה ועיצוב האתר ולהתאימו לרוח הזמן המשתנה, שכן זו יצירה נגזרת של יצירה שאיני בעליה, אלא אם בעל זכויות היוצרים ביצירה יסכים לכך. שימו לב שבחוזה כזה חייבים להתייחס גם לזכות המוסרית (הזכות לקרדיט ולאי-שינוי היצירה). זכות שכזו היא אישית ולא ניתן להעבירה, אבל ניתן לוותר עליה, וחשוב לכלול בהסכם סעיף מתאים (בזכות מוסרית נדון בהמשך). במהלך עבודתי אני נחשף פעמים רבות לתוצאות הלא פשוטות של תקלה שכזו, ולכן מומלץ מקרב לב בכל מקרה של הזמנת עבודה שתוצריה, כולם או חלקם הינם יצירה מקורית, להכין הסכם מסודר שיקבע את מכלול הזכויות (גם זכויות יוצרים וגם מכלול של זכויות וחובות אחרים). החוק מבהיר (סעיף 37(ג)) שכל עיסקה בזכות יוצרים מחייבת הסכם (אם כי לא בהכרח כתוב). מעבר לכך, העברת זכות יוצרים או מתן רשיון שימוש ייחודי, מחייבים מסמך בכתב. מומלץ כי בכל מקרה של עיסקה הקשורה בזכויות יוצרים תעזרו בבעל מקצוע מיומן המבין את הנושא להנחותכם. הנזקים שיכולים לנבוע מהתעלמות מנקודה זו הם מהותיים. הח"מ הינו עו"ד המתמחה בקניין רוחני ודיני אינטרנט. אתם מוזמנים לקרוא עוד מאמרים על זכויות יוצרים.

 

[יורם ליכטנשטיין]

המשך קצר

לא היה מספיק מקום בהודעה אחת. מצטער. הנה ההמשך הקצר תקופת זכות היוצרים זכות היוצרים אינה מוענקת לעולם ועד, אם כי תקופתה הינה ארוכה דיה על מנת להזהר בכל יצירה מודרנית (לדוגמא, מטבע הדברים לכל יצירה שמופיעה באינטרנט יש להניח כי קיימות בה זכויות יוצרים, אלא אם יש בידיכם נתונים המוכיחים אחרת). זכות היוצרים תהיה בת תוקף משך כל חיי היוצר וכן 70 שנה לאחר מותו (סעיף 38 לחוק). החוק אף מגדיר תקופות דומות ליצירה משותפת וליצירה שפורסמה בעילום שם. בתקליט, לעומת זאת, מוגבלת תקופת זכות היוצרים ב-50 שנה ממועד יצירתו (סעיף 41 לחוק) וכך גם ביצירה בבעלות המדינה (סעיף 42 לחוק). משמעות הדבר לעוסקים בתחום משחקי המחשב או אתרי האינטרנט הינה למעשה כי הזכות הינה "לתמיד". שונה התחום בו אנו עוסקים, מתחום הסיפורת, למשל. האם מעניין אתכם? להמשיך?

 

[IdleThought]

בהחלט!

רק שאלה קטנה , המשפט הבא מעניין אותי במיוחד " אין כל מניעה שאדם פלוני יצור יצירה שתהיה זהה לחלוטין ליצירתו של אלמוני. כל עוד פלוני יוכל להוכיח שיצר את יצירתו באופן עצמאי ולא העתיק או הסתמך על יצירתו של אלמוני – לא יפר את זכות היוצרים (שונה הדבר מזכויות קניין רוחני אחרות, דוגמת פטנט, אשר מעניקות מונופולין מוחלט לבעליהן)." כי אני "קולע לדעתם של חכמים" לעיתים הרבה יותר קרובות ממה שטוב לי, איזה סוג של תיעוד או הוכחה יוכל להראות שעשיתי את הדברים לבד ולא העתקתי/גנבתי ?

 

[יורם ליכטנשטיין]

נסיון להסבר

זכות יוצרים, בניגוד לפטנט למשל, אינה זכות מונופוליסטית. כלומר, זו אינה זכות למנוע שימוש ביצירה זהה בכל תנאי, אלא רק זכות למנוע ביצוע פעולות מסויימות קבועות בחוק. למשל - העתקה. אם תוכיח שלא העתקת אלא יצרת בנפרד- זו אינה הפרת זכות יוצרים. הבעיה היא מה זה להוכיח ועל זה אי אפשר להתחייב, כיוון שכל בית משפט רשאי להשתכנע מחומר הראיות שבפניו כרצונו. אבל, ישנן כמה שיטות שאיני יכול להתחייב עד כמה תהינה בעלות הצלחה: 1. להוכיח רישום קודם. כלומר, רשמת אצל רשם הזכויות האמריקאי/עורך דין ישראלי/שחלת בדואר רשום לעצמך/כל שיטה אחרת וניתן להוכיח שתאריך הרישום קודם לתאריך היצירה של התובע. 2. להוכיח תהליכי יצירה: במיוחד אם הם עירבו אנשים נוספים. להרואת תיעוד, מועדי פגישות ופרוטוקולים, תרשימים וקישורים לתאריכים, עדויות, כל שיטה אחרת. 3. להוכיח שמדובר ב"יצירה גנרית" שמופיעה אצל רבים. זה קורה הרבה בתחום עיצוב אתרי אינטרנט.