זכויות הנוסע - סיפור להשוואה
זכויות הנוסע - סיפור להשוואה
רציתי לספר לכם סיפור שקרה לי בספטמבר בברלין, כדי שתוכלו להבין כמה אנחנו רחוקים עדיין מזכויות צרכן ומשירות אדיב. עם נחיתתי בנמל התעופה "טגל" רציתי לקנות כרטיס שבועי-חופשי שמשמש ב*כל* מערכת התחבורה הציבורית של ברלין (אוטובוסים, רכבת תחתית, חשמלית, רכבת קלה - הכל בכרטיס אחד). אגב, כרטיס כזה עלה אז כ-40 מרק בלבד, מחיר הוגן ביותר. הכנסתי למכונה האוטומטית שטר של 50 מרק, אבל היא דחתה אותו משום-מה, והוא נתקע בחריץ ההוצאה באופן שלא ניתן היה לחלץ אותו (קצת קשה להסביר איך זה קורה - אבל זה קרה). ברגע הראשון הייתי אובד עצות. כנראה שבארץ כבר הייתי נותן למכונה מכה הגונה, מחווה את דעתי על אמא של הבחור שהמציא אותה, ומתייאש. אבל אחרי כמה רגעים של בלבול, קראתי מה שכתוב על המכונה, וצלצלתי למספר הטלפון של המוקד (יש דבר כזה). שוב, ציפיתי שאיש לא יענה - ככה זה כשמתרגלים. אבל מייד ענה בחור אדיב. תיארתי לו בדיוק מה קרה, הוא ביקש את מספר המכונה, רשם את שמי, והציע לי שהפיצוי יישלח לביתי (בארץ...) או שאגיע למרכז שירות הלקוחות שלהם, שם אוכל לקבלו כבר באותו היום. בדקתי במפה, ראיתי שהתחנה שבה מרכז השירות נמצא היא בדרך שלי, והחלטתי לעבור שם. הגעתי למין לובי מפואר, שבו דלפק נפרד לכל סוג של בירור. בדלפק שלי *ציפתה* לי עובדת אדיבה שכנגד הצגת דרכון שילמה לי על המקום ובמזומן 50 מרק ועוד 30 פפניג (אגורות..) פיצוי על שיחת הטלפון (!). אין צורך לומר שזה עשה אותי מאושר להמשך השבוע כולו....
זכויות הנוסע - סיפור להשוואה
רציתי לספר לכם סיפור שקרה לי בספטמבר בברלין, כדי שתוכלו להבין כמה אנחנו רחוקים עדיין מזכויות צרכן ומשירות אדיב. עם נחיתתי בנמל התעופה "טגל" רציתי לקנות כרטיס שבועי-חופשי שמשמש ב*כל* מערכת התחבורה הציבורית של ברלין (אוטובוסים, רכבת תחתית, חשמלית, רכבת קלה - הכל בכרטיס אחד). אגב, כרטיס כזה עלה אז כ-40 מרק בלבד, מחיר הוגן ביותר. הכנסתי למכונה האוטומטית שטר של 50 מרק, אבל היא דחתה אותו משום-מה, והוא נתקע בחריץ ההוצאה באופן שלא ניתן היה לחלץ אותו (קצת קשה להסביר איך זה קורה - אבל זה קרה). ברגע הראשון הייתי אובד עצות. כנראה שבארץ כבר הייתי נותן למכונה מכה הגונה, מחווה את דעתי על אמא של הבחור שהמציא אותה, ומתייאש. אבל אחרי כמה רגעים של בלבול, קראתי מה שכתוב על המכונה, וצלצלתי למספר הטלפון של המוקד (יש דבר כזה). שוב, ציפיתי שאיש לא יענה - ככה זה כשמתרגלים. אבל מייד ענה בחור אדיב. תיארתי לו בדיוק מה קרה, הוא ביקש את מספר המכונה, רשם את שמי, והציע לי שהפיצוי יישלח לביתי (בארץ...) או שאגיע למרכז שירות הלקוחות שלהם, שם אוכל לקבלו כבר באותו היום. בדקתי במפה, ראיתי שהתחנה שבה מרכז השירות נמצא היא בדרך שלי, והחלטתי לעבור שם. הגעתי למין לובי מפואר, שבו דלפק נפרד לכל סוג של בירור. בדלפק שלי *ציפתה* לי עובדת אדיבה שכנגד הצגת דרכון שילמה לי על המקום ובמזומן 50 מרק ועוד 30 פפניג (אגורות..) פיצוי על שיחת הטלפון (!). אין צורך לומר שזה עשה אותי מאושר להמשך השבוע כולו....