יש כאלה ויש כאלה
ככלל חשוב מאד להגיע לרופא , לקבל את ההסברים ממנו, להתייעץ ואז להחליט. אני ילדתי בבית החולים עם המספר הכי גדול של לידות בארץ, בצפיפות אל אנושית ועם מחלקות בתנאי המאה הקודמת, ולא בלידה פרטית עם רופא קבוע - אלא שכל פעם שהגעתי לבדיקות בחדר לידה טיפל בי מי שהיה בתורנות. על כן אני חושבת שהיחס שקיבלתי וההסברים שקיבלתי הם כנראה מאד אופייניים למה שקורה שם: בגדול, מי שעובר את השבוע ה 40, אמור לעשות בדיקות כל יומיים, ומסבירים לך מה רואים בבדיקות ומה המטרה שלהן. מכיוון שהבדיקות האלו הן די טרטור, אז בלידות הבאות כבר לא הגעתי ישר בסוף התשיעי, אלא טיפה משכתי. זה גם קשור להקלת כאבים - מכיוון שהרוב רוצות את זה, הם רק באו לשאול אותי אם אני מעדיפה ישר להתחיל עם אפידורל או שאני רוצה טשטוש, אבל כשאמרתי להם שאני לא מעוניינת , עזבו אותי בשקט. אני ראיתי איך נראו מי השפיר שלי והשליה, כך שזה לא סיפור של מישהו. כנראה שאלו שאת שמעת עליהן שילדו בשבוע 44, לא ממש ספרו את הזמן נכון או שהיתה להן שליה מיוחדת - שליה רגילה מפסיקה לתפקד. חד משמעית: אני ממליצה לכל אשה הרה או לקראת לידה, להיות במעקב רפואי, ולהקשיב טוב לעצת הרופאים. אם יש רופא שנראה לה נחפז מדי להתערבות רפואית, ולא מכבד את בחירותיה אז שתחליף רופא ותלך לרופא יותר מקצועי. דרך שפתוחה היום בפני כל אשה, היא לקחת דולה / תומכת לידה ולהתייעץ גם אתה. דרך אגב, לגבי זירוז רפואי - חוץ ממקרים שבהם יש סכנה רפואית מיידית, הנוהל הוא שמזמינים אותך לזירוז, כשאת באה נותנים כמות קטנה של החומר המזרז, ממתינים לראות אם מתפתחת לידה, ואם זה לא קורה שולחים אותך לנוח כמה שעות ולחזור לזירוז אמיתי שבו כבר לא מפסיקים עד לידה. כך שיש לאשה לפחות שתי הזדמנויות לחשוב על ההליך, ולנסות משהו טבעי.