זירוז - כן או לא?

barbark

New member
זירוז - כן או לא?

היי בנות,אני מגיעה לפה מהפורום השכן... עם תאומים לא זהים, מתחילה מחר שבוע 38 ואמורה להתייצב בבית חולים לזירוז.לפתע פתאום תקפו אותי ספקות ואני לא יודעת אם זה רעיון טוב לעבור זירוז או שעדיף לתת לטבע לעשות את שלו. לא השקעתי בזה הרבה מחשבה עד לפני שבוע כי לא האמנתי שאגיע כל כך רחוק והנה אני פה וצריך להחליט ואני לא יודעת. אין לי אינטואיציה מה נכון ומה לא וגם לא נסיון, כי זה הריון ראשון. אני רק יודעת שמצד אחד העמדה של הרופאים היא שהחל משבוע 38 זה הריון עודף והתינוקות חשופים לסיכון יותר גבוה אם הם נשארים בפנים ומצד שני אני מרגישה שאם הם לא יצאו עד עכשיו אז אולי עוד לא הגיע הזמן. ומצד שלישי קורה שהגוף מתבלבל ולא יודע לעשות את העבודה נכון...הפחד שלי זה להתחיל זירוז, לספוג כאבי תופת ממושכים ובסוף לגמור בקיסרי. אני ממש פוחדת מהתסריט הזה, כי נכון לעכשיו אין סימנים מבשרי לידה. לא צירים ולא כלום וכנראה גם הצוואר סגור אבל את זה אדע בוודאות רק מחר.לא יודעת מה אני שואלת בעצם, כי את ההחלטה אני צריכה לקבל בעצמי, אבל אשמח לשמוע מניסיונן של אלה שכן עברו זירוז איך זה היה ואיך נגמר.
 

mishmish04

New member
לדעתי - לתת לטבע וגו'.

השאלה היא יזה זרוז.
רוב הרופאים לא ממש אוהבים לתת זרוזים אקטיביים מדי ( פיטוצין וכו') בהריון תאומים כי גם ככה הרחם מתוח נורא,
ממש עד קצה גבול היכולת והם דואגים גם לרחם ויכולת ההתכווצות שלו.
רוצה להרגיע אותך: לא מכירה את העיניין הזה של "הגוף מתבלבל".
עוד לא נולד התינוק שנישאר בבטן.

היתה פה בחורה בשם לאה עם הריון שלישייה שילדה בשבוע ארבעים ואף אחד לא דיבר איתה על זרוזים.
נהפוכו.
אז אם בשלישייה נתנו לה שקט - אין שום סיבה שאם ההריון שלך תקין, העוברים מתפתחים יפה ואין ירידה בזרימות הדם בשילייה ובחבל הטבור / ירידות דופק, שיזרזו ככה, על סתם.
מאחלת לך לנוח הרבה, להרגע (יחד עם החשש המאוד ברור ומובן), ולתת לאמא טבע לעשות את שלה.
&nbsp
 

mishmish04

New member
היא גם שמה בזמנו תמונה של הבטן הענקית שלה

והיתה המודל שלי ב"איך לשמור עד הרגע האחרון עם המוווון סבלנות".
&nbsp
 
עשיתי זירוז בסוף 38 וקיסרי חרום בתחילת 39

גם אני כמוך לא העלתי על דעתי שאגיע למצב של זירוז
אבל אכן בשבוע 38 הרופאים ביקשו שאקבע, לאחר מלא התלבטויות- הלכתי הביתה חזרתי וכו'- עשו לי סריפינג ולמחרת הגעתי להשארת לידה מה שנקרה.
עשו לי שוב סריפינג, פיטוצין במנות מאוד מאוד לוריד ואז פקיעת מים.
אחרי יומים של התהליך הזה- כאשר האפידורל לא משפיע אמרתי שאני לא מסוגלת לסבול את הכאב ועם 39.9+ זיהום ביקשתי קיסרי במיידי ונכנסתי לאחר חצי שעה של הכנות לניתוח.
ולמרות שזה נשמע רע.. והסיפור שלי לא אידאלי, עדיין הייתי לא הייתי משאירה אותם בפנים אחרי שבוע 39, אולי בדיעבד הייתי בוחרת קייסרי אבל זו חוכמה קטנה מאוד בדיעבד..
בהצלחה רבה!! בקלות והרבה בריאות
 

barbark

New member
תודה לכן על התשובות

אני אלך היום ואנסה ״לסחוט״ עוד יומיים שלושה בתקווה שהלידה תתחיל לבד ואנסה אולי זירוז טבעי בינתיים.אני חוששת ללכת נגד דעת הרופאים, נקווה שלא ילחיצו אותי להתחיל היום.מודה, למה לא היית משאירה אותם אחרי שבוע 39?
 
מהניסיון שלי - ילדתי בשבוע 38+2 תאומות לא זהות

הרופא המליץ לי להגיע לזירוז בשבוע 38.
הלכתי לבי"ח , בדקו וראו שהכל תקין , לא היתה שום התפתחות של לידה . אפילו לא פתיחה .
הרופאה אמרה שתנסה סטריפינג אבל אפילו לשם כך לא היו תנאים מתאימים.
אחרי התייעצות החלטנו שאני משתחררת ואחזור אחרי יומיים .
אחרי יומיים התעוררתי עם ירידת מים

מאחר ועדיין לא היתה פתיחה חוברתי לפיטוצין בסביבות הצהריים ובלילה ילדתי בלידה רגילה
זה הסיפור שלי . אני באופן אישי העדפתי להימנע מזירוז בדיוק בשל הסיבות שמנית ( ודרך אגב זו גם לא לידה ראשונה שלי )
שמעתי על הרבה סיפורים של נשים שילדו גם בשבוע 40 ..
מצד שני אין ספק שגם הרופאים יודעים להלחיץ ...
&nbsp
תתחילי בללכת לביח ותראי מה הם ממליצים
אולי גם אצלך תתפתח לידה ככה פתאום
לי זה קרה ממש ללא הכנה מוקדמת

( ואת הגדולים שלי ילדתי הרבה אחרי שבוע 40 .. )
שיהיה בהצלחה
&nbsp
 

אלולה145

New member
אולי להתחיל מזירוז "טבעי"?

הקטנה שלי לא רצתה לצאת בשבוע 40+ (לעומת התאומים שיצאו לפני 34...).
ממש לא רציתי התערבות רפואית, אז התחלתי לעשות את כל מה שאפשר טבעי - שזה אומר להיות על הרגליים (לעשות טיולים ארוכים עם הכלב, לאפות, לנקות ולסדר), לעלות במדרגות הביתה, עשיתי רפלקסולוגיה (גם אם לא עזר זה היה ממש ממש ממש כייף).
אני לא יודעת אם כל אלו עזרו- אבל היא יצאה יומיים לפני הזימון לזירוז.
לא יכולה להמליץ לך ללכת נגד החלטת הרופאים (למרות שעשיתי את זה מס' פעמים כי נוכחתי לדעת שהרבה מההמלצות שלהן נובעות מפרוטוקול קבוע וכסת"ח), אבל אולי לפני מה שהרופאים מגדירים כדד-ליין שווה לנסות בלי התערבות.
 

funli

New member
לי עשו סטריפינג בשבוע 38

הגעתי לבית החולים לאחר פתיחה של 1.5 וצירים קטנים ולא משמעותיים נשארתי שבוע להשגחה בבית החולים ובסופו של השבוע עשו לי סטריפינג תוך שעתיים הייתי בחדר לידה ולאחר שעתיים נוספות הגיחו הקטנים לעולם (-:
לידה רגילה עם אפידורל שניהם היו במצג ראש.
 

1pika

New member
אני זירזתי בשבוע 39+2

בשבוע 38 נכנסתי לחדר לידה ויצאתי משם אחרי 3 שעות בהן לא הגיע רופא לדבר איתי, התעצבנתי והלכתי הביתה. ממש לא הרגשתי שהיה נכון לי ללדת אז בניגוד ליום בו ילדתי שאז הרגשתי בבוקר ש"זהו, הגיע הזמן ללדת" למרות שגם אז לא היו צירים בכלל, שמנו את הגדולה בגן והמשכנו לתה"ש.
אני מאוד מאמינה ב"לתת לטבע וכו'" *אבל* עם אצבע ענקית על הדופק, גרתי במרחק של 10 דקות מתה"ש, כל הזמן ניטרתי תנועות והייתי בביקורת כל יומיים לוודא שהכל תקין. בניגוד אליך אצלי זו היתה לידה שניה והסתובבתי עם פתיחה כבר משבוע 33 שהלכה וגדלה עם הזמן, נכנסתי ללידה עם פתיחה 4.5 בלי צירים לחלוטין עד שפקעו לי את המים. אני מנסה לחשוב מה הייתי עושה במצבך ואני חושבת שהייתי מקשיבה טוב למה שהרופאים אומרים ומנסה להבין מה מתאים לנו וכמו שנאמר לפני הייתי מנסה זירוזים טבעיים כמו הליכה, סקס, רפואה משלימה וכד', יתכן והייתי מסכימה לסטריפינג אם זה לא מחייב אשפוז.
בהצלחה, לידה טובה במועדה
 
לי עשו זירוז בשבוע 39

אחרי שהסתובבתי שבוע וחצי בערך עם פתיחה של 1.5 וצירים בקטנה.
עשו לי זירוז עם בלון בשבוע 39 .... בפועל ילדתי ב - 39+1.
&nbsp
הפחד הכי גדול שלי היה שהפיצי יצא בלידה רגילה ואז יצטרכו לנתח בשביל להוציא את הפיצקית.
אבל הרופא שלי הרגיע אותי ואמר לי שבתל השומר רק 5% מהלידות של התאומים מסתיימות בכך שאחד נולד רגיל והשני בקיסרי.
&nbsp
אני הרגשתי שאני לא יכולה לסחוב יותר שאם לא יוכלו לעשות לי זרוז אני פשוט אבקש ניתוח.
 

onetwothree9

New member
עשו לי זירוז כולל פיטוצין

ב38 פלוס 3 אחרי שדחיתי ביומיים באישור הרופאים ועוד יום עיכוב כי לא היה להם חדר לידה פנוי . מאד חששתי ובסוף היה מצויין. יכולתי לבחור אפידורל מתי שמתאים לי וכל הצירים היו בחדר הלידה. תוך 12 שעות נולדו הבנות
בהצלחה!!
 

תמרה01

New member
שאלה למלכות כאן שהגיעו לשבוע 38 פלוס ואפילו

הצטרכו זרזו. איך עשיתן את זה? הייתן בשמירה מלאה? יש לכן ילדים נוספים בבית? הייתה לכן עזרה בתשלום /משפחה? עצות בבקשה את הקודמים ילדתי בשבוע 36 אני ממש רוצה ללדת את אלו מאוחר ככל האפשר ..מעניין אותי לדעת אם גם נשים שעובדות ללא עזרה עם ילדים נוספים בבית הצליחו למשוך ככה או שזה. רק בשכיבה מלאה.
 

1pika

New member
אני יצאתי לשמירה חלקית בשבוע 33

יש לתאומים אחות גדולה שהיתה בדיוק בת 3 כשנולדו (חגגנו לה יומולדת בתה"ש
). עד שבוע 33 עבדתי בעבודה משרדית ואז יצאתי לשמירה שכללה רק יותר מנוחה ו"הורדת הילוך" וזה בדיוק מה שהייתי צריכה, כשהגדולה היתה בגן אני נחתי וככה היה לי כח להיות איתה ולדאוג לה כשלקחתי אותה. לפני שיצאתי לשמירה הרגשתי שאת כל האנרגיה שיש לי אני נותנת לעבודה ולבית לא נשאר כלום.. זה לא היה נוראי, שיחקנו המון משחקי קופסה במיטה שלי או כשאני שרועה על הספה והקטנה למרגלותיי על השטיח אבל עדיין היה הרבה יותר נחמד כשיוכלתי לנוח בבוקר ולתת לה יותר מזה. אגב גם אותה ילדתי בשבוע 39+2 אבל הלידה שלה התחילה בירידת מים בטיפטוף ולא בזירוז.
בהצלחה, לידה טובה במועדה
 
האמת שכן ..

אבל זה מאד מאד אינדיבידואלי
עבדתי ממש עד הרגע האחרון , עוד 2 בבית , ללא עזרה מיוחדת .
אבל כמובן שפיזית ההיריון הזה היה הרבה יותר קשה מבחינת מיחושים כאלה ואחרים . לקראת הסוף היה לי קשה ללכת , כאבי גב וכאלה .
כבר התייחסתי לכך בעבר - אני חושבת שהתמונה המתקבלת כשקוראים בפורום הזה ( ובהיריון תאומים ) היא שרוב הנשים יולדות מוקדם/יוצאות לשמירת היריון או גם וגם .
בעוד שיש הרבה נשים שיולדות בזמן וללא שמירה וההיריון שלהן מתנהל בצורה "רגילה" ללא דרמות מיוחדות.
כמובן שההיריון יותר קשה מההיריון של עובר יחיד . אצלי למשל ההיריונות של הגדולים עברו בקלילות ללא שום מאמץ מיוחד הפעם היה באמת כבד ולא נעים , במיוחד לקראת הסוף , אבל כפי שהבנת לא ברמה כזו שילדתי בשבוע מוקדם או הייתי בשמירת היריון .
אני לא בטוחה שאפשר להשליך מכך על הסיכויים שלך ללדת כך או אחרת.
אני מאמינה שזה תלוי בגנטיקה שלך או במצבך הרפואי או במבנה הגוף או בכל דבר אחר שמשפיע ( שאין לי מושג מהו
)
מאחלת לך לידה טובה ובמועד
 
בקצרה: לא זירזנו ואני מתחרטת מאד

אחד התאומים עבר דימום מוחי בסוף ההריון לא ברור באיזה של בדיוק אבל יתכן שבין שבוע 36-39.4 . ההמלצה בתאומים זהים ללדת ב36. אחרי שמירה ואישפוזים הייתי בטוחה שהנה הם יוצאים ולא רציתי זירוז כי בלידה הראשונה קיבלתי פיטוצין והיה קשה.
אמנם יש עוד פרמטרים כמו שליה אחת וכן קירשיות יתר אצלי , אבל הקרישיות התגלתה רק בדיעבד שנשלחתי לבדיקות בעקבות הדימום המוחי של התאום. אגב, הפגיעה התגלתה בגיל חצי שנה רק.

יש פרוטוקול רפואי, אפשר להתחכם אבל לפעמים נופלים על הצד הלא נכון של הסטטיסטיקה
 
מחזקת את תגובתך

התלבטתי רבות עם להגיב. הרי בסופו של דבר אל לנו לתת המלצות רפואיות לאף אחת
&nbsp
הפרוטוקול של הרופאים נועד למנוע מקרים בדיוק כפי שתוארו לעיל. שאמנם עשויים לקרות באחוזים נמוכים של ההריון, אבל אם הם מתרחשים - זה כבר 100% לאותה משפחה.
אני לא חושבת או מאמינה שכל יום בפנים אחרי שבוע 36-7 יותר טוב להם. כל עוד הכל התפתח, בשביל לעלות במשקל לא חייבים להיות בבטן. להיפך, דווקה בהריון תאומים כשצפוף ולעתים עובר אחד יכול ללחוץ על מעברים וזרימות לעובר השני, הם יכולים לעלות יופי במשקל מחוץ חבטן. כמו גם שאני לא חובבת מנשאי ערסול (שהאוטופדים מתנגדים להם בגלל מנח הצוואר). תנוחת ערסול לא בהכרח מתאימה לתינוק בניגוד לעובר שכבר יצא מהרחם (הרי יש סיבה שהם יוצאים)
&nbsp
לכן- היות ולידה מביחנתי זה אקט שמטרתו להעביר את העובר/ים מהבטן לאוויר העולם באופן הכי פחות מסוכן לאם ולהם, בשביל להמנע מהסיכונים, גם אם הם קטנים, הייתי מקשיבה לרופאים, גם אם זה רק בגלל שזה פרוטוקול (שהרי הנזק שייגרם מעצם לידה בשבוע כזה אינו גבוה)
יחד עם זאת, מהלך הזירוז עצמו יש בו סכנות ולכן הייתי ממליצה (מניסיון) למי שהולכת על זירוז להיות עם יד על הדופק ולבקש הסברים ועדכונים על הזמן ואם משהו נראה שנתקע - לבקש להתייעץ עם רופא בכיר או לבקש ניתוח.
 
למעלה