צועניה אדומה
New member
זיפים.
הייתי רוצה לכתוב שיר הלל לזיפים.
מה מטריף אותי כל כך בפיסות הקטנות האלה ?
אילו הייתי יכולה,
הייתי מבקשת ממך שתעביר אותם על לחיי.
שפתיי.צווארי.בטני.
המבט שלך יהיה מגורה, מכין אותי לבאות.
אתה תגרום לי להתחנן.
להתחנן להביט בהם.
תוריד לי את הראש, כשהצוואר יהיה בין
אצבעותייך הגדולות
ותרגיש את הלהט הזה שעולה בך
כשהעיניים שלי מקבלות גוון של
כניעות.
אני אתחנן, כלבה קטנה וממושמעת,
רק להציץ בהם.
תצחק ותגיד
"זו התחננות"? על ארבע.מיד.
אתה עוד לא רואה את זה, אבל כל
הגוף שלי כבר מזמן מוכן לך .
אני עושה כמצוותך, הראש
מופנה אל הרצפה
ואנחות מפוחדות יוצאות מפי
"מפחדת, כלבה קטנה?
עדיין רוצה לראות את הזיפים שלי ? "
שום דבר כבר לא יעזור בנקודה הזאת.
ההתמסרות מגיעה
ותופסת אותי בבטן, מיידעת
אותי שיש רגע
ספציפי
שבו אני שלך,
ובשבילך,
יותר.
הייתי רוצה לכתוב שיר הלל לזיפים.
מה מטריף אותי כל כך בפיסות הקטנות האלה ?
אילו הייתי יכולה,
הייתי מבקשת ממך שתעביר אותם על לחיי.
שפתיי.צווארי.בטני.
המבט שלך יהיה מגורה, מכין אותי לבאות.
אתה תגרום לי להתחנן.
להתחנן להביט בהם.
תוריד לי את הראש, כשהצוואר יהיה בין
אצבעותייך הגדולות
ותרגיש את הלהט הזה שעולה בך
כשהעיניים שלי מקבלות גוון של
כניעות.
אני אתחנן, כלבה קטנה וממושמעת,
רק להציץ בהם.
תצחק ותגיד
"זו התחננות"? על ארבע.מיד.
אתה עוד לא רואה את זה, אבל כל
הגוף שלי כבר מזמן מוכן לך .
אני עושה כמצוותך, הראש
מופנה אל הרצפה
ואנחות מפוחדות יוצאות מפי
"מפחדת, כלבה קטנה?
עדיין רוצה לראות את הזיפים שלי ? "
שום דבר כבר לא יעזור בנקודה הזאת.
ההתמסרות מגיעה
ותופסת אותי בבטן, מיידעת
אותי שיש רגע
ספציפי
שבו אני שלך,
ובשבילך,
יותר.
