טיפטיפון72
New member
זיכרון
אני חושב שאני חוזר,
לימים שאהבתי אותך,
לילדותי.
בגן הילדים,
משחקים יחדיו,
במחבואים.
עכשיו אין משחקים, נותרה רק מציאות,
לחיות, להתבגר, להזדקן, למות,
להיות כמו בובה, תלויה על חוט,
להיות כמו זיכרון, בלב חרוט.
אני זוכר את הזמנים,
שלא פחדתי לטפס,
על עצים.
ואיך יחדיו רצנו,
יד ביד על החוף,
יחפים.
ובכל יום גשום, אני יושב, צופה,
חיי אינם חיים, לצאת אני רוצה,
לא כמו עלה שנעלם, בלי שוב,
לא להיות זיכרון, דהוי, כאוב.
ועוד יבוא היום, ואהיה חופשי,
כבר לא זיכרון, אלא ממשי,
לא עוד נצור, עמוק בתוך ליבך,
עצריני אם תוכלי, אני הולך.
אני חושב שאני חוזר,
לימים שאהבתי אותך,
לילדותי.
בגן הילדים,
משחקים יחדיו,
במחבואים.
עכשיו אין משחקים, נותרה רק מציאות,
לחיות, להתבגר, להזדקן, למות,
להיות כמו בובה, תלויה על חוט,
להיות כמו זיכרון, בלב חרוט.
אני זוכר את הזמנים,
שלא פחדתי לטפס,
על עצים.
ואיך יחדיו רצנו,
יד ביד על החוף,
יחפים.
ובכל יום גשום, אני יושב, צופה,
חיי אינם חיים, לצאת אני רוצה,
לא כמו עלה שנעלם, בלי שוב,
לא להיות זיכרון, דהוי, כאוב.
ועוד יבוא היום, ואהיה חופשי,
כבר לא זיכרון, אלא ממשי,
לא עוד נצור, עמוק בתוך ליבך,
עצריני אם תוכלי, אני הולך.