זיכרון פחות ישן
(לפני שנים. עזבתי אהוב/אדון שאיבד שליטה. לא חיפשתי, אבל מצאתי איש טוב ונדיב שאהב אותי. שעדין אוהב אותי) הייתי מגיע לבית שלו בלילה. מוח מנותק. שיכור עד אובדן תחושה. מסטול עד אובדן קשר. מוצא את דרכי איכשהו אליו במקום לחור הדוחה שגרתי בו. הוא היה רוחץ אותי. מכין לי משהו לאכול. משכיב אותי במיטה שלו, הגדולה והרכה והנקיה. מצעי כותנה לבנים, מגוהצים ומעומלנים. אי של נקיון וטוהר בחיים המגעילים שלי. הייתי שוכב במיטה שלו, והוא היה שוכב לידי על הצד, מביט בי ומלטף אותי ומנשק אותי שעות. מדבר אלי במילים רכות של אהבה. מנסה להוציא ממני איזשהו מענה. איזשהו רמז לרגש. ולפעמים, לא כל פעם, הוא היה מבקש את רשותי מתנצל על דחפיו, על כך שהוא מתקשה להתאפק ומתנצל שוב. ומבקש רשות לפני כל מגע ועוצר שוב ושוב לוודא שהוא לא מכאיב לי כשהוא משתמש בגוף המרוחק שלי לצרכיו. לא משאיר סימן. כאילו שלא היה שם בכלל. ועמוק עמוק בתוך החומות של הטשטוש והאלכוהול וכל החומרים מתחת לכל הניתוק והריחוק בחלק הפצפון שלי שעוד הרגיש משהו הייתי צוחק במרירות על האיש הזה. טיפש, הייתי חושב. הוא אומר שהוא אוהב, אבל הוא לא יודע מה זה. אני זוכר מה זו אהבה. היה לי איש שאהב אותי כל כך, שהוא השתמש בי כשלו. שרצה אותי כל כך שלא עצר אף פעם לשאול אם אני רוצה. שנמשך אלי כל כך שהיה לוקח אותי חזק עם דם וכאב וצעקות. זו אהבה. טיפש.
(לפני שנים. עזבתי אהוב/אדון שאיבד שליטה. לא חיפשתי, אבל מצאתי איש טוב ונדיב שאהב אותי. שעדין אוהב אותי) הייתי מגיע לבית שלו בלילה. מוח מנותק. שיכור עד אובדן תחושה. מסטול עד אובדן קשר. מוצא את דרכי איכשהו אליו במקום לחור הדוחה שגרתי בו. הוא היה רוחץ אותי. מכין לי משהו לאכול. משכיב אותי במיטה שלו, הגדולה והרכה והנקיה. מצעי כותנה לבנים, מגוהצים ומעומלנים. אי של נקיון וטוהר בחיים המגעילים שלי. הייתי שוכב במיטה שלו, והוא היה שוכב לידי על הצד, מביט בי ומלטף אותי ומנשק אותי שעות. מדבר אלי במילים רכות של אהבה. מנסה להוציא ממני איזשהו מענה. איזשהו רמז לרגש. ולפעמים, לא כל פעם, הוא היה מבקש את רשותי מתנצל על דחפיו, על כך שהוא מתקשה להתאפק ומתנצל שוב. ומבקש רשות לפני כל מגע ועוצר שוב ושוב לוודא שהוא לא מכאיב לי כשהוא משתמש בגוף המרוחק שלי לצרכיו. לא משאיר סימן. כאילו שלא היה שם בכלל. ועמוק עמוק בתוך החומות של הטשטוש והאלכוהול וכל החומרים מתחת לכל הניתוק והריחוק בחלק הפצפון שלי שעוד הרגיש משהו הייתי צוחק במרירות על האיש הזה. טיפש, הייתי חושב. הוא אומר שהוא אוהב, אבל הוא לא יודע מה זה. אני זוכר מה זו אהבה. היה לי איש שאהב אותי כל כך, שהוא השתמש בי כשלו. שרצה אותי כל כך שלא עצר אף פעם לשאול אם אני רוצה. שנמשך אלי כל כך שהיה לוקח אותי חזק עם דם וכאב וצעקות. זו אהבה. טיפש.
