זיכרון ממרוקו
- פותח הנושא שרונהה
- פורסם בתאריך
דויד אלמוזנינו
New member
זכרונותי ממרוקו
שרונהה יש לי סיפור בדיוק על אותו נושא, אבל אני לא יודע אם העלתי אותו כאן מה שאת זוכרת זה מוכר המים שהיה מביא מים לבתים שלא היה להם מים זורמים ולא זה עם התלבושת המיוחדת. אני יעלה את הסיפור כשאני אגמור עם "עלי הנער הברברי" [בבקשה] עזרו לי הוא בדרך למרקש !!
שרונהה יש לי סיפור בדיוק על אותו נושא, אבל אני לא יודע אם העלתי אותו כאן מה שאת זוכרת זה מוכר המים שהיה מביא מים לבתים שלא היה להם מים זורמים ולא זה עם התלבושת המיוחדת. אני יעלה את הסיפור כשאני אגמור עם "עלי הנער הברברי" [בבקשה] עזרו לי הוא בדרך למרקש !!
מריומה אלפאסייה
New member
זכרונות ממרוקו גם לי יש .....
אני זוכרת את אלה שעזו מזרונים בבתים , ואת ה vieux habits ugus vrcv מצאתי תמונות מדהימות באינטרנט לדוגמא זאת של הרופא שיניים שישב בשוק notre dentiste יש לי עוד הרבה
אני זוכרת את אלה שעזו מזרונים בבתים , ואת ה vieux habits ugus vrcv מצאתי תמונות מדהימות באינטרנט לדוגמא זאת של הרופא שיניים שישב בשוק notre dentiste יש לי עוד הרבה
דויד אלמוזנינו
New member
-סיפור-זיכרונות ילדות הג'רה של המים
זיכרונות ילדות מלווים את כולנו, עולה מהם תמיד ניחוח של תום, אווירה של שלווה של פיוס של רוגע. בכל במרוקו וגם במוגדור, "עיר קטנה על האוקינוס האטלנטי, 100 קמ' ממרקש, קוראים לעיר הזאת גם אסאוירה, מן המילה תסוירה תמונה. כי מי שמביט עליה מנקודת תצפית גבוהה רואה לפניו תמונה יפיפיה(אשר כנפו). לא היו בדרך כלל מים זורמים בברזים. בעיר היו בארות מים שאסור היה לשתות את מימיהם הם שמשו רק לכביסה מי ששתה מהם היה בסכנת חיים, יכול לחלות במחלות קשות ומסוכנות כמו קדחת הבארות. למי השתייה הייתה לכל משפחה בבית ג'רה ( כביה) מחימר שממלאים בה מי שתייה. המים מובלים על ידי סבלים מיוחדים רק למים מי בפח ( טרו ) של 20 ליטר בערך ומי בנאד מעור ( גרבה) הכמות יותר גדולה של מים. קראנו למוביל ( אל גראב ) הם היו ממלאים את הפח או את נאד מעור במים ממעיינות שהיו מפוזרים בשכונות. באים הביתה ושופכים את המים לתוך הג'רה, על הקיר במטבח הם היו מסמנים בעיפרון קו אורך קטן ואחרי ארבעה קווים העבירו קו אלכסוני וכך הלאה. כל נאד עור היה מסומן בקו כדי לשלם למוביל פעם בשבוע, היו משפחות שצבעו בסיד חלק מהקווים... וכך שלמו לאל גראב פחות כסף. בג'רה היינו שמים כדורים בשם "אלקטרן" שהיו נותנים טעם טוב למים. הג'רה הייתה גדולה בגובה של אדם בינוני ואת המים הוציאו ממנה בספל פח גדול שהיה קשור אליה בשרשרת. המים בג'רה היו קרירים ונעימים.(אתר קוסקוס) אני בילדותי במוגדור אהבתי במיוחד את יום השבת, אבי וכל המשפחה כהרגלינו ישבנו מסביב לשולחן העגול ואכלנו סכינה (החמין מרוקאי ) עם בשר, חומוס תפוחי אדמה ובצים שהתבשלו על אש קטנה כל הלילה על הכנון בשבת אבי לא עבד, אחרי שתית איזה כוסית 'ערק' זול או יין היה לו מצב רוח טוב. הייתי מתיישב לידו והוא היה מספר לי סיפורים מאלפים בערבית- מרוקאית מתובלת בפתגמים עבריים מהתנ"ך שאני לא שוכח אתם עד היום. לפעמים סלמה העוזרת המוסלמית הייתה מספרת לי סיפורים על שדים (בועו) ורוחות. שבת אחת בהיותי בן 8 לערך לא אבי ולא סלמה לא התייחסו אלי ולזה היו תוצאות חמורות. אבי שזה יום החופש שלו מהעבודה הרשה לעצמו לשתות יין הוא שתה עם האוכל חצי בקבוק יין כשר שהיה דופק את הראש כמו שצריך, היין מזכיר מאוד את היין שהיו נותנים ב-צ.ה.ל ביום שישי בערב, ואחר כך היה הולך לישון שנת צהריים, שנת הצהריים הייתה מבחינת קודש הקודשים. אבי חמור סבר עיניו נעוצות בקצה חותמו פנה לחדרו וטרק אחריו את הדלת טריקה הבאה להזהיר שאוי ואבוי למי שיטרידו בשנתו אותה שבת בצהריים לא יודע מה קרה לי אני החלטתי שאני רוצה לדפוק מסמרים באיזה קרש וכל מכה שדפקתי עם הפטיש נשמעה בהד ישירות בראשו של אבי הישן שנת ישרים שהתעורר רוגז והיה מתהפך על משכבו וחובט את גבו על המזרן הישן, הוא יצא מהחדר בנשיפות קצובות ובתנועות ידים כמו אריה והייתי בטוח שאם יתפוס אותי מצבי יהיה בכי רע, ואני הקטן לבי נמלא פחד מפני הבאות שלא אחרו לבוא הוא החל לרדוף אחרי בדרך התכופף והרים את הקרש עם המסמרים, אני ידעתי בלבי שבסך הכל ייתן לי איזה פליק על הטוסיק, אך הוא נראה לי בכל זאת מפחיד, ואני חיפשתי היכן להתחבא עד שיירגע וכמות היין בדם שלו תרד למצב הנורמלי, אבל לא היו לי הרבה אפשרויות נכנסתי למטבח ראיתי את הג'רה המלאה מים ובלי לחשוב פעמים הייתי בפנים וכיסיתי מעלי עם מכסה הפח. המים היו קרירים ונעימים שתיתי מהם ונרגעתי, רגלי היו בתחתית הג'רה וראשי היה מעל המים ויכולתי לנשום בחופשיות. שמעתי אותו מתקרב בצעדים מהירים למטבח ורעדתי מקור ומפחד הוא הסתכל לצדדים במטבח וכל הזמן רטן לא האמין שנעלמתי כל כך מהר ממש האדמה בלעה אותי הוא היה צמא שמעתי אותו צועק והשתולל ומשתעל, היין מייבש את הגרון אחר כך שמעתי את הרעש המוכר של השרשרת על הג'רה שקשורה לספל הפח ומיד צללתי לתחתית הג'רה. חשבתי שאים היה יכול להיכנס לג'רה היה גם הוא מתקרר ונרגע מיד. הוא לא ראה אותי כמובן, הוא שתה מים חיפש אותי עוד קצת וחזר למנוחת הצהרים אני מאותו יום כבר לא הפרעתי לו לישון. בשבת מנוחת הצהריים הייתה מבחינת קודש הקודשים.
זיכרונות ילדות מלווים את כולנו, עולה מהם תמיד ניחוח של תום, אווירה של שלווה של פיוס של רוגע. בכל במרוקו וגם במוגדור, "עיר קטנה על האוקינוס האטלנטי, 100 קמ' ממרקש, קוראים לעיר הזאת גם אסאוירה, מן המילה תסוירה תמונה. כי מי שמביט עליה מנקודת תצפית גבוהה רואה לפניו תמונה יפיפיה(אשר כנפו). לא היו בדרך כלל מים זורמים בברזים. בעיר היו בארות מים שאסור היה לשתות את מימיהם הם שמשו רק לכביסה מי ששתה מהם היה בסכנת חיים, יכול לחלות במחלות קשות ומסוכנות כמו קדחת הבארות. למי השתייה הייתה לכל משפחה בבית ג'רה ( כביה) מחימר שממלאים בה מי שתייה. המים מובלים על ידי סבלים מיוחדים רק למים מי בפח ( טרו ) של 20 ליטר בערך ומי בנאד מעור ( גרבה) הכמות יותר גדולה של מים. קראנו למוביל ( אל גראב ) הם היו ממלאים את הפח או את נאד מעור במים ממעיינות שהיו מפוזרים בשכונות. באים הביתה ושופכים את המים לתוך הג'רה, על הקיר במטבח הם היו מסמנים בעיפרון קו אורך קטן ואחרי ארבעה קווים העבירו קו אלכסוני וכך הלאה. כל נאד עור היה מסומן בקו כדי לשלם למוביל פעם בשבוע, היו משפחות שצבעו בסיד חלק מהקווים... וכך שלמו לאל גראב פחות כסף. בג'רה היינו שמים כדורים בשם "אלקטרן" שהיו נותנים טעם טוב למים. הג'רה הייתה גדולה בגובה של אדם בינוני ואת המים הוציאו ממנה בספל פח גדול שהיה קשור אליה בשרשרת. המים בג'רה היו קרירים ונעימים.(אתר קוסקוס) אני בילדותי במוגדור אהבתי במיוחד את יום השבת, אבי וכל המשפחה כהרגלינו ישבנו מסביב לשולחן העגול ואכלנו סכינה (החמין מרוקאי ) עם בשר, חומוס תפוחי אדמה ובצים שהתבשלו על אש קטנה כל הלילה על הכנון בשבת אבי לא עבד, אחרי שתית איזה כוסית 'ערק' זול או יין היה לו מצב רוח טוב. הייתי מתיישב לידו והוא היה מספר לי סיפורים מאלפים בערבית- מרוקאית מתובלת בפתגמים עבריים מהתנ"ך שאני לא שוכח אתם עד היום. לפעמים סלמה העוזרת המוסלמית הייתה מספרת לי סיפורים על שדים (בועו) ורוחות. שבת אחת בהיותי בן 8 לערך לא אבי ולא סלמה לא התייחסו אלי ולזה היו תוצאות חמורות. אבי שזה יום החופש שלו מהעבודה הרשה לעצמו לשתות יין הוא שתה עם האוכל חצי בקבוק יין כשר שהיה דופק את הראש כמו שצריך, היין מזכיר מאוד את היין שהיו נותנים ב-צ.ה.ל ביום שישי בערב, ואחר כך היה הולך לישון שנת צהריים, שנת הצהריים הייתה מבחינת קודש הקודשים. אבי חמור סבר עיניו נעוצות בקצה חותמו פנה לחדרו וטרק אחריו את הדלת טריקה הבאה להזהיר שאוי ואבוי למי שיטרידו בשנתו אותה שבת בצהריים לא יודע מה קרה לי אני החלטתי שאני רוצה לדפוק מסמרים באיזה קרש וכל מכה שדפקתי עם הפטיש נשמעה בהד ישירות בראשו של אבי הישן שנת ישרים שהתעורר רוגז והיה מתהפך על משכבו וחובט את גבו על המזרן הישן, הוא יצא מהחדר בנשיפות קצובות ובתנועות ידים כמו אריה והייתי בטוח שאם יתפוס אותי מצבי יהיה בכי רע, ואני הקטן לבי נמלא פחד מפני הבאות שלא אחרו לבוא הוא החל לרדוף אחרי בדרך התכופף והרים את הקרש עם המסמרים, אני ידעתי בלבי שבסך הכל ייתן לי איזה פליק על הטוסיק, אך הוא נראה לי בכל זאת מפחיד, ואני חיפשתי היכן להתחבא עד שיירגע וכמות היין בדם שלו תרד למצב הנורמלי, אבל לא היו לי הרבה אפשרויות נכנסתי למטבח ראיתי את הג'רה המלאה מים ובלי לחשוב פעמים הייתי בפנים וכיסיתי מעלי עם מכסה הפח. המים היו קרירים ונעימים שתיתי מהם ונרגעתי, רגלי היו בתחתית הג'רה וראשי היה מעל המים ויכולתי לנשום בחופשיות. שמעתי אותו מתקרב בצעדים מהירים למטבח ורעדתי מקור ומפחד הוא הסתכל לצדדים במטבח וכל הזמן רטן לא האמין שנעלמתי כל כך מהר ממש האדמה בלעה אותי הוא היה צמא שמעתי אותו צועק והשתולל ומשתעל, היין מייבש את הגרון אחר כך שמעתי את הרעש המוכר של השרשרת על הג'רה שקשורה לספל הפח ומיד צללתי לתחתית הג'רה. חשבתי שאים היה יכול להיכנס לג'רה היה גם הוא מתקרר ונרגע מיד. הוא לא ראה אותי כמובן, הוא שתה מים חיפש אותי עוד קצת וחזר למנוחת הצהרים אני מאותו יום כבר לא הפרעתי לו לישון. בשבת מנוחת הצהריים הייתה מבחינת קודש הקודשים.
ברוריה לבית ביטון
New member
אנחנו שנינו מאותו הכפר../images/Emo13.gif
נכון אני גם זוכרת את אותו קוף שעליו דיברת. עפ"י שיחתנו במפגש האחרון, הסתבר שגרנו לא רחוק אחד מהשני, שם בימים ההם, בקאזאה.
נכון אני גם זוכרת את אותו קוף שעליו דיברת. עפ"י שיחתנו במפגש האחרון, הסתבר שגרנו לא רחוק אחד מהשני, שם בימים ההם, בקאזאה.
על במברה וגנאווה ../images/Emo124.gif
ראשית אני מסוחרר מהקצב המטורף שאתם מכתיבים!הצצתי לפני 24 שעות וראיתי שאלה על במברה .החלטתי לתת הסברון אודות התופעה שלחלקנו עדיין זכורה ! עכשיו שהתפנתי מעיסוקי ,אשתדל למצא את הנישה שתתאים לי כי כמות הנישות הנפתחות !!!!!! ************************************************************* הגנווה Gnawa של מרוקו הם צאצאי עבדים כושים שהוגלו מארצות אפריקה המערבית הנושקים למדבר סהרה (מאוריטניה,סנגל,מלי,ניג'ר,גינאה ). במרוקו מנהגי אבותיהם הקדמונים ,הושפעו מהטסווף tasawwuf (סופיסם כת סודית איסלמית)היוצרת "טאריקה "tariqa(אחווה,דרך מיסטית)שמנהיגה הינו המרבוmarabut סידי בילל ,שותפו של הנביא והמואזין הראשון של האיסלם. השירה והריקוד הושפעו רבות מארצות המוצא ,כאשר המחול המלווה בתוף הגנברי ומחיאות הכפיים הקצובות מזכירים את אבות אבותיהם מסודן(הדייג,הצייד,הלוחם)ואת הקבוצות האטניות שהן מקור הגנאווה של מרוקו (במברה Bambara,חווסה Haoussa,פולס Peuls),החיות והרוחות של היערות והסוואנות .
ראשית אני מסוחרר מהקצב המטורף שאתם מכתיבים!הצצתי לפני 24 שעות וראיתי שאלה על במברה .החלטתי לתת הסברון אודות התופעה שלחלקנו עדיין זכורה ! עכשיו שהתפנתי מעיסוקי ,אשתדל למצא את הנישה שתתאים לי כי כמות הנישות הנפתחות !!!!!! ************************************************************* הגנווה Gnawa של מרוקו הם צאצאי עבדים כושים שהוגלו מארצות אפריקה המערבית הנושקים למדבר סהרה (מאוריטניה,סנגל,מלי,ניג'ר,גינאה ). במרוקו מנהגי אבותיהם הקדמונים ,הושפעו מהטסווף tasawwuf (סופיסם כת סודית איסלמית)היוצרת "טאריקה "tariqa(אחווה,דרך מיסטית)שמנהיגה הינו המרבוmarabut סידי בילל ,שותפו של הנביא והמואזין הראשון של האיסלם. השירה והריקוד הושפעו רבות מארצות המוצא ,כאשר המחול המלווה בתוף הגנברי ומחיאות הכפיים הקצובות מזכירים את אבות אבותיהם מסודן(הדייג,הצייד,הלוחם)ואת הקבוצות האטניות שהן מקור הגנאווה של מרוקו (במברה Bambara,חווסה Haoussa,פולס Peuls),החיות והרוחות של היערות והסוואנות .
גם ההסבר שהבאת מענין מאד../images/Emo140.gif
ולגבי הקצב המסחרר...אנחנו מרוקאיים קצביים מאד...
אולי יש בנו קצת מהגנאוויים? ואת השרשור הזה דווקא, רצוי לחבר מאד לשרשור זכרונות ממרוקו. כי במברה מוזכר שם ..כך ההסבר שהבאת והצילומים לא יעלמו בנבכי הארכיון ,לחוד. תודה על האינפורמציה אתה מביא לנו. זה מעשיר מאד.
ולגבי הקצב המסחרר...אנחנו מרוקאיים קצביים מאד...
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.