זיהוי שיר

[החטא והשופטת]

זיהוי שיר ../images/Emo101.gif

מהר, לפני שאני משתגעת. אני חושבת שזה של לאה גולברג: זה מתחיל (אני חושבת) "אם גם אתה משהו משהו משהו וגם זוכר כמוני אתמולים". יש? שיבולת? יובלי? עידן? מישו?

 

[טללי בוקר]

שיר משהו משהו

 

[גנגי]

נאלמו המילים

יפה שהיא כתבה שיר על מישהו שהוא משהו-משהו-משהו. והיא עוד מייחסת לו זיכרון טוב! כנראה הוא היה מה-זה שווה.

 

[nutmeg]

מזכיר לי

את אבו זאקי, זה שהיה משפיך את התה בחמאם והיה שומע את כל הרכילויות של האנשים החשובים שאמרו ככה וככה וככה... ולא, מה פתאום, אין לו בעייה עם הזיכרון - רק עם מה שהוא שוכח! (שייקה אופיר ז"ל)

 

[אמא שרון]

לי גם מזכיר

היינו במסעדה לבנונית, ובסוף הארוחה תהינו בקול רם איך עושים איזה סוג מסויים של בקלווה. אחד המלצרים הזקנים קרב לשולחן ואמר בשמחה שהוא התמחה בסוריה בהכנת החלאוויאת למיניהן. הוא המשיך והפליג בסיפורים על סוריה ועל בחורה שהוא פגש שם. בשלב מסויים נגמר הסיפור המרתק באמת, ושאלנו, נו, אז איך עושים את הבקלווה הזאת? והוא עונה, מאיפה אני יודע?

 

[nutmeg]

מזכיר לי

את אבו זאקי, זה שהיה משפיך את התה בחמאם והיה שומע את כל הרכילויות של האנשים החשובים שאמרו ככה וככה וככה... ולא, מה פתאום, אין לו בעייה עם הזיכרון - רק עם מה שהוא שוכח! (שייקה אופיר ז"ל)

 

[nutmeg]

מכונה ארורה ../images/Emo46.gif

 

[shellyland]

אויש, אתם גרועים!

מחר (אולי) יהיה לי זמן ואני אפתח ספרים ואמצא את השיר ולא אגלה לכם מה הוא, כי רק צחוקיות אתם יודעים להריץ ושום דבר אתם לא לוקחים ברצינות. ובחיים לא תדעו איזה שיר זה היה. תתחננו, אני לא אגלה לכם! פויה של פורום

 

[שבולת ירוקת העין]

התכוונת לזה?

לפנות בוקר / לאה גולדברג [שירים, א' עמ' 48] אם אתה עכשיו עייף כמוני וזוכר – כמוני – אתמולים אֶל יֵאוש הבוקר שיבואני שְלַח מבט סולח ומשלים כְּבָר שׂוֹנֵאת הרחוב את פנסיה קר לה בשלגֶיהָ הכבדים שעת דממה מוחה מעל ריסיה זֵכֶר נשיקות הכוכבים בִּזכוכית שחקים המעורפלת מצטחק בבוז עולם בָּדוּי: החלום אשר בָּטַח בפלא מֵת הלילה בלי וידוי מה נשאר לי? – זֵכֶר האחרת? חום מילים שנלחשו לא לי? מבטי בשעת בְּקָרִים חיוורת מְיָאֵש, סוֹלֵחַ וּמַשְׁלִים ------- מילים כדרבנות. אשמח אם מישהו יסביר לי את שתי השורות הראשונות בבית השני. האם זו שגיאה בעברית (רחוב - נקבה?), או שמא אפשר להבין את המשפט אחרת?

 

[shellyland]

יו! חזרת!

פחחח... איזו אהבלה אני! יומיים אני מנסה להזכר בבית הראשון של השיר ובכלל הבית האחרון שלו היה השבוע בחתימה שלי. כנראה בגלל זה הוא נשאר לי תקוע בראש. אשכרה דפוקה.

כבר שאלתי פעם איך זה שהיא מתייחסת לרחוב (לא רק בשיר הזה) בלשון נקבה ועוד לא קיבלתי תשובה מספקת.

 

[דלית - delete]

לא מבין את הבעיה

איך אתן יודעות שרחוב אינה נקבה? בדקתן בין רגליה?

 

[טללי בוקר]

ואולי...

שונאת הרחוב -> שונאת את הרחוב או שונאת הרחובה, אל הרחוב ברור, בכל אופן, שזה לא הרחוב שהוא נושא המשפט, הן בגלל לשון נקבה, והן בלל השלגים הכבדים

 

[שבולת ירוקת העין]

השלגים הכבדים

אולי מעידים על כך שהיא חושבת על הרחוב של ילדותה. מישהו יודע מה מינו של הרחוב ברוסית? (קצת קשה לי להאמין שהיא לא ידעה שבעברית רחוב הוא זכר). "שונאת את הרחוב" לא כל כך מסתדר עם ההמשך: "שונאת הרחוב את פנסיה" = את הרחוב ואת הפנסים? התחושה הלשונית שלי מתקשה לקבל שבאותו משפט ובאותו מבנה תחבירי יהיה פעם אחת בלי "את" ופעם אחת עם "את". ומה פירוש "שונאת אל הרחוב"? חוצמזה נשארת השאלה מיהי הנושאת? זו לא המשוררת. שהרי את עצמה היא מביאה בגוף ראשון (בבית הראשון והאחרון). אולי זו העיר? ושלי כבר אמרה שזו לא הפעם היחידה שבה היא מתייחסת לרחוב כנקבה, אז אולי בכל זאת יש פה עיקרון כלשהו. שלי, את יכולה להביא דוגמאות נוספות?

 

[תופס עוגב]

גמני חשבתי על העיר,

אבל לא יפתיע אותי אם אני טועה.

 

[החטא והשופטת]

בטח:

באותו כרך, שני עמודים קודם - "הרחוב הריקה שטוחה לפנינו כסרט". הרעיון שברוסית רחוב הוא נקבה במעניין ובאמת לא חשבתי עליו, אבל אני קצת מתקשה לקבל אותו כי אין בשירים האלה שום דבר אחר שיעיד על געגוע שכזה.

 

[טללי בוקר]

שפת האם

של לאה גולדברג היתה רוסית או לטבית?

 

[renjintso]

אאל"ט, לאה גולדברג גדלה בליטא

ואם לשפוט לפי הסבא הליטאי שלי, היהודים שם דיברו רוסית וגרמנית (ועברית), לא ליטאית.

 

[צימעס]

אכן - ברוסית רחוב הוא ממין נקבה.

"אוּליצַה" (צ ממש, לא ת רכה).