זיהוי שיח תרבותי.

מיכי 10

Member
זיהוי שיח תרבותי.

כשהייתי בכיתה ח' (לא מזמן
), נתנה לי המורָה האהובה שלי לחקלאות, שתיל של שיח תרבותי במתנה, ושתלתי אותו בגינה בחצר בית הורי.
השתיל צמח וגדל לשיח גבוה (לא רחב) ויפה, עם פרחים די גדולים בצבע צהבהב ובצבע ורוד (לא כותנה:)).
אינני יודעת או לפחות לא זוכרת את שמו.

לפני כמה ימים חניתי ברמת חן, ליד בית עם צמחייה סבוכה מאד ליד הגדר. כך שלא יכולתי לראות את הנוף של הצמח שצילמתי, אלא רק ענף שהציץ החוצה, עם כמה עלים וניצן צהוב וגדול, שהזכיר לי מאד את אותו שיח.

מישהו מכם יכול לזהות עבורי?

 

מיכי 10

Member
תודה, אולי? אני לא יודעת. אבל לפי העלים נראה לי שלא.

בינתיים אני גם חושבת שזה לא כמו השיח שגידלתי בגינה. כי ניסיתי לשחזר בזיכרוני, ונדמה לי שהעלים שלו היו שונים. לא כאלה גדולים, ודומים יותר בצורתם אולי לעלים של ברכיכיטון.
 

מ ש ה 53

Well-known member
אין לי אינטרנט וזה מהנייד. קשה להתרשם מהגודל והפרח גם סגור. לו ראיתי פרח פתוח
הייתי מתרשם לפחות מהמשפחה. היות שאיני מכיר קשה לי לזהות כך. נסי לצלם את הפרח במועד שהוא בשיא הדרו...
 

מ ש ה 53

Well-known member
אכן הביסקוס צהוב מלא. כעת האינטרנט עובד וזה זה. יש גם פייחת.
 

מיכי 10

Member
כתבת על פייחת, אז הסתכלתי שוב, ונראה לי שאתה צודק.

בעצמי לא שמתי לב לכך, אלא רק אחרי שציינת את זה.
 

מיכי 10

Member
גם ענת חשבה כך. יתכן שאתם צודקים. אצטרך לראות מקרוב.

אני אוהבת מאד פרחים צהובים, אבל היביסקוס אני אוהבת דווקא לא צהוב ולא מלא. אלא, ובמיוחד את זה ה"סטנדרטי", בצבע האדום הלוהט. צילמתי המון פעמים, ופעם גם ציירתי ציור חיוור של פרח כזה בצבעי מים. :)
אתמול צילמתי פרח היביסקוס לבן, שאני לא כל כך אוהבת, רק כי צורתו נראתה לי מושלמת. והיה על הפרח איזה פרט מעניין, שלצערי לא נקלט בתמונה.



 

מיכי 10

Member
האמת שלא. הוא יותר יפה מזה שצילמתי. נראֶה יותר

זך וטהור.
יש כאלה בארץ?
 

מ ש ה 53

Well-known member
יש ואפילו על אותו שיח. ברוב המקרים הפרח "לא מושלם", אבל
בעונה "טובה" ועם השקייה נכונה יהיו פרחים יותר מושלמים.
 

מיכי 10

Member
זהו, שרק הענף הזה שצילמתי, עם הניצן אשר רק התחיל טיפה להיפתח

הוא כל מה שיכולתי לראות מאותו צמח. כי השיח עצמו נמצא בתוך הגינה, ורק הענף היחיד הזה הציץ מבעד לגדר החיה העבותה, שמסתירה את הגינה (ואת הבית).

זה לא מקום שבו אני מסתובבת הרבה, אבל אם אוכל, אולי אקפוץ לשם במיוחד, כדי לראות ולצלם יותר טוב. ברגל זה קצת רחוק, אבל באוטו אני יכולה להגיע לשם תוך כמה דקות. ואם אסע לשם, אנצל את הזמן כבר גם לנסיעה לפארק הלאומי, כדי לצעוד שם, ואולי גם לתרום כמה ספרים לספרייה הקטנה והחביבה שהוקמה בפארק לפני כשנה וחצי או קצת יותר.
 

מיכי 10

Member
אהה. צילמתי אותו כבר לפני כשבוע וחצי. אבל אולי יהיו עוד

ניצנים או פרחים.
אני באמת לא אוהבת את ההיביסקוס המלא. מוזר, יש כמה מיני פרחים, שבהם אני מעדיפה דווקא את הפשוטים, הלא מלאים.
ומעדיפה גם את הפרחים בצבעים היותר קלסיים שאני מכירה.

אגב, דיברנו כבר לא אחת על תבציה. אז באזור של הבית שלי, יש ממש המון תבציות, גם עצים וגם שיחים, בריאים ויפים. לרובם יש פרחים כתומים בהירים, שלדעתי זה הצבע הנפוץ יותר.
אבל יש גם צהובים יפים.
רק פרחי תבציה לבנים בכלל לא פגשתי עדיין.
 

מ ש ה 53

Well-known member
ככל שאני מכיר תבציות, יש רק כתומות וצהובות, אבל הצהובות
נדירות מהכתומות. ואגב, השילוב של זו ליד זו הוא הכי מוצלח.

האם יהיה קצת מוגזם, אם אספר לך, שבילדותי הייתי נוהג לסגור ביד פרח תבציה,
שדבורה נכנסה לתוכו, ואת הפרחים עם הדבורים השלכתי לכיתה מבעד לחלון, אם
וכאשר המורה הוציאה אותי החוצה? רק בדרך נס, לא קרה מקרה, בו דבורה עקצה
את אחד התלמידים שנותרו בכיתה.... כן. פעם הייתי קצת פחות מופרע משנותרתי היום.
 

מיכי 10

Member
אז כן, אישרת את דבריי לגבי תפוצת הצבעים השונים.

פרחי תבציה לבנים, ראיתי רק באינטרנט.
ולמשל גם כאן:
http://www.blooma.co.il/plant/תבטיה-הרדופית/
(מקווה שהקישור יִפתח. כתוב שיש תבציה לבנה במושב סתריה).

ובטוח יותר בקישור של מכון וולקני:
https://www.agri.gov.il/he/pages/306.aspx

התכוונת לכתוב שפעם היית קצת יותר מופרע מאשר היום, לא?
איזה מוח יצירתי (ומבהיל) חושב על הכנסת דבורה לתוך פרח ושילוחה לתוך הכיתה...
באמת מזל שהדבורים לא עקצו אף ילד או את המורָה.
 

מ ש ה 53

Well-known member
או קיי. אז הנה גיליתי שיש גם צבע לבן וזה חדש לי.
והתכוונתי בדיוק למה שכתבתי. כיום אני "יותר".
ואני לא הכנסתי את הדבורים לפרחים. את זה הן עשו 'בהתנדבות' עבורי.
אני רק לכדתי את הדבורה בפרח, תלשתי את הפרח ושיגרתי אותו מהחלון.
ואילו דבורה הייתה עוקצת את המורה? זו הייתה רק ברכה לכל ילדי הכיתה.
טוב. לא אנסה לחשוב על מה היו עושים לי אילו זה אכן היה קורה חלילה.
אבל היו לי דווקא מעללים שכן שילמתי עליהם מחיר. בהזדמנות...
 

מיכי 10

Member
אבל היום אתה אמור כבר לשמוח

שהדבורה לא עקצה את המורה, גם אם ממש שנֵאת אותה. כי יש אנשים שאלרגיים לעקיצות דבורים. הנה קטע קצר שהעתקתי מהאינטרנט:

"אלרגיה לעקיצות דבורים עלולה להוות סכנת חיים. עקיצות הדבורים כואבות לכלל האוכלוסייה, אולם על פי הסטטיסטיקה, כ 1%-3% מהאנשים עלולים למות מחדירת ארס זה לגופם והתפתחות נוגדנים כנגדו."
 

מ ש ה 53

Well-known member
אז זהו.. שאם זו עקיצה ראשונה בחיים, זה פחות מסוכן. רק בהמשך,
נוצרת הרגישות, ואז קיימת באמת סכנת חיים.
למותר לציין, שבסוף שנות ה-60 הידע הרפואי ואמצעי החיסון היו נחותים מכפי שהם היום.
 

מיכי 10

Member
ולמרות הכל, טוב שגם המורה שלך לא נעקצה, ולך תדע

אם נעקצה כבר בעבר או לא.
 
למעלה